המבט הדואג של אירופה לאלסקה; פגישת טראמפ-פוטין תשנה את מפת המלחמה
סוכנות הידיעות מהר, מדור בינלאומי, חסן שקוהי נסב: היום, שישי ה-15 באוגוסט, ייפגשו דונלד טראמפ וולדימיר פוטין באלסקה. הבית הלבן תיאר את המפגש כ"תרגיל הקשבה", ולא כמקום לקבלת החלטות סופיות.
על רקע הפגישה, בערב יום רביעי ה-13 באוגוסט התקיים שיחת ועידה וידאו בין זלנסקי לבין מנהיגים אירופים וטראמפ. הם הדגישו את הקווים האדומים של קייב: הפסקת אש שניתן לאמתה, איסור על מסחר בשטח ללא אישור אוקראיני ואבטחה משמעותית. במקביל הזהירו האירופים מפני הסכמות שמאפשרות "החלפת שטחים בתמורה לשלום", שעלולות לסכן את ביטחון היבשת ודחפו לטיפול בנושאים אלו בהשתתפות ישירה של אוקראינה בלבד.
לאחר הישיבה המקוונת התייחס טראמפ אליה כשיחה טובה מאוד וציין שאם פגישתו עם פוטין תתקדם טוב, יארגן מפגש בין ראשי רוסיה ואוקראינה.
על רקע זה עולות שאלות מרכזיות: מדוע בחרו באלסקה כמקום לפגישה? אילו מכשולים עומדים בפני הדיונים ומה באמת אפשר לצפות מפגישת הלאקה?
מדוע אלסקה נבחרה כמארחת?
בחירת אלסקה נובעת משילוב של שיקולים בטחוניים, גאוגרפיים, דיפלומטיים ופוליטיים:
ראשית מבחינת אבטחה – במחוז האלמנדורף-ריצ'רדסון ליד אנקורידג' נמצא בסיס צבאי משולב עם תשתיות מתקדמות בשליטה מרובת שכבות על הכניסה וחוסר חשיפה תקשורתית גבוהה המאפשר אירוח אישי בכירים בתנאי פרטיות מוחלטים.
בסיס זה מאפשר יצירת "אזור בטחוני סגור" לשליטה מלאה בניידות ובתקשורת במהלך הכינוס; תנאי שלא ניתן להשיג בקלות בבירות עמוסות או במקומות אזרחיים.
בנוסף הגישה הגאוגרפית מציבה יתרון אסטרטגי – אלסקה היא חוף אמריקה הצפוני-מערבי והנקודה הקרובה ביותר לגבולות רוסיה; כך שהמשלחת הרוסית חוסכת בזמן טיסה ובהוצאות ביטחון בעת שהיה פוטין בקרקע ארצות הברית. יחד עם זאת, עריכת הפגישה בשטח האמריקאי מעניקה למארחים שליטה מלאה בביטחון במקום ובהליך - ובעיקר מורידה מהלחץ התקשורתי והפוליטי שנמצא בוושינגטון ושדרכו מעקבים מתמשכים אחר פגישתו.
שלישית לבחירה משמעות סימבולית ודיפלומטית: ארצות הברית אינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ולכן צווי מעצר כנגד פוטין אינם תקפים בארצות הברית; עריכת המושב באלסקה פתרון למצב זה לעומת הארצות האירופיות שאינן יכולות לארח אותו בשל עניינים משפטיים. כמו כן לזכור כי בתקופת המלחמה הקרה התקיימו מספר מועדים מוסכמים באזור רחוק או ניטרלי כפי שאלסקה סמוכה לכך.
לבסוף הבחירה מאזנת בין הצגת כוח פוליטי לבין הורדת רמות הרגישויות – הפגישה נכנסת לתוך "בית טראמפ", אך מרחק מהמרכז המדיני בוושינגטון ומרכז התקשורת מאפשרים שיח רגוע יותר לדיונים בין הצדדים ומתן במה גם לפוטין להחשיב עצמו כשותף לכוח מול ארצות הברית בתוך גבולה אך מחוץ ללב המבצעי שלה.
נושאים מרכזיים ומכשולים להצלחה
Mכשול עיקרי להצלחת הפסגה הוא העדר נוכחות אוקראינית במשא ומתן-גם לפני תחילת ההליך הזהרו מנהיגים אירופים כי כל הסכם טריטורי או פוליטי ללא השתתפות הזדמנות וסכמת זלנסקי אינו חוקתי ואין לו תמיכה לאורך זמן.
<img alt="התבססותה ההיסטוריית של אירופה וכל מורשות הליכוד" height=433 src=https://media.mehrnews.com/d/2025/08/14/0/5636972.png?ts=1755125376901 width=780]
השקפה זו מושרשת מניסיון העבר במיוחד בהסכם מינכן בשנת 1938 שבו ממשלות אירופה מיצבו גורלי צ׳כוסלווקאיה ללא נציגויות מקומיות – ואשר גרם לקריסת הביטחון באזור כולו.
עבור אירופה וקייב אי הכללת אוקראינה בדיונים בדיאלוג הפעיל מסמן סכנה לחזרה על טעות זו.קליעה נוספת בדרך הוא הפער העמוק בעמדות בין מוסקבה לקייב: רוסיה עומדת עדיין בדעת שאין להכיר בסיפוח השטחים הנתפסים בעוד שכוחותיו ומשאליהם מבינים שהוויית מעבר אדמיניסטרטיבי רשמי אסורה לחלוטין וסביבתה אדומה.
הבדל יסודי בזכות קיום דיווח מוקדם גדול שבדרך כלל סוגרים בעלי ערבות מחלה אנושי מוגבל כגון חילופי שבויים או סיכומי אש זמניים.
רגישות גדולה וחוסר אמינות מביא לחץ קרקע פנימי לשני הצדדים-כך שגם טראמפ מאוים ביתר בידי גורמים פוליטייונלט ותמקדות בשיחות יאורים כסוג בגידה בעוד שפוטין מתעקש להפגנת עוצמה במקום נסיגה.
מגבלות כאלה הופכות גמישות דיפלומטי כמעט לבלתי אפשריית ומכתיבות דרכי פעולה מיודעים להצלת פנים כל צד.
ובמסגרת זו ניתן לסכם את הנושאים המרכזים שסביר שעומדו להזכיר בפגישת לאקה:
ראשונה הצעה להפסקת אש נתונה לבדיקה וזאת תוך הכנסת משקיפים בינלאומים מנגנוני בקרה ברורים,
שנייה סט פעילויות אבטחוניים שיהיו לרווחתה ברזרבה הכלכלוז לכל להבשה פרט לחברות בנאט"ו ותכלולות תמיכה צילום חלק לפרויקטים צבא רוחניים,
ושליש כינוסים לגיבוש סנקציות במיוחד אפשרויות השעייה בקנה מידה מצומצם לענייני תגבור פרויקטים המבצעים שניתן למדוד מראש בתהליך חילופי שבויים מלא]
דיונים רציניים לגבי הגבולות והמעמד הרשמי ששייכים באופן ראוי יש לבצע לאחר מכן ובהשתתפות ישירה מלאה מצד קייב כדי ליצור לגיטימציה ומשקל יציבים בהחלט .
שלושה תסריטים עיקריים צפויים</Ҡ复杂/
בהתאם לתפיסה סקפטיבית בקייב עירגות האירופים והכרזה הבית הלבן שזה מאבק הקשבה בלבד נמנים שתי האפשרויות המרכזיות:
1 . הכרזה כללية ונייטרלית בעלת גוון פוליטי
תסריט כמעט מובטח שנובע מפרסום הודעה כללנית ללא התחייבויות ממשיות כדוגמא "לקדם הבנה הדדיתה", "להמשיך המשאלה" "
הודעה מסוג כזה מספק להם "עלות" קטנה מבחינת מדיניות פנימייה לצד המסרים לציבור הרחב שיש ארובות דיאלוג פתוחה ובמסגרת זאת הישיבות יהיו בעיקר סמנטיקות ולמעשה אירועים סמלים .
/ 2 . דרכי פתרון מוגבל -קטגוריית אשrnrn אף דאז הצדדים מגיעים להסכמה צמוד מרובה צעדים פרקטיכים נשנים כולל החלפת שבואים ושחרורים אזרחיי ונקבע עתיד דיוניי בפעם הבא ביחסי ישר מות התנכול>- יכולה להיות 'מצווה מוחש"> ויש לשמור לחץ בינ"ל על מוס
n3 . הסכמה מעמיתה לגבי סוגTerritorial issues
אופציה נדמית למסוכן ביותר וכואבת בציור יו/
אדם בישראלבי משתמש במסמך ושטח כאילו®]( ◦ ).
כתוצאה חוזרת לחיזוקהשל ההפיקודים הרוסים החלשה ביטוחה האירופאית *וניות קווי החוצה בתוך מערךנה נע ا ::::::::::::::::::: )
במשטרה מסתיימך המש პასუხטש"טדרש בעריכה מדויק[ לפתRтой השבוע והוא נזazionale……………………….. الْت қойған Контакты
בסופו פון נות )תם 'לעפי );ّ'; פורત
האם בפועלADXLAIמיד ־
לפיכך לפי השקפה הכוללת ,ישיבת אלאסה מוגדרת ככל גיליון מצב למכריע דרכי פעולה וגווי-
המיקום-הפורמט יחסמו מעבר להסכמים מחייב,
ואולם "בראשיתה פילגתנטלית". ככל האפשר שום דבר קריטי יעבור פה
•
</div
