צבא הנפשי סיפורים לא מסופרים על צונאמי ההתאבדויות של חיילי הכיבוש הציוני
לפי דיווח של סוכנות הידיעות Webangah News Agency, המבוסס על מקורות ב"אל-ערבי אל-ג'דיד", לאחר הופעת אחד מימי חודש אפריל, כוחות צבאיים בעיר קרית שמונה שבצפון הארץ היו מעורבים בתקרית שבה הם ירו על משפחות פלסטיניות והרגו שישה חיילים. אחד מחבריהם נשא את גופתו והניח זרי פרחים על קבר ריק.
גל גדול של התאבדויות בצבא המשטר הציוני לאחר מלחמת עזה
העיתון הערבי "הארץ" דיווח באותו זמן על טקס הלוויה זה וציין כי החיילים ההרוגים שהטקס נערך עבורם לא היו מזוהים – לא מסיבה זו או אחרת, כמו חברות ביחידות סודיות בצבא המשטר הצ… הצבא הישראלי חייב להימנע מלדווח, אך לא בגלל שהוא עצמו ביצע זאת.
על פי חקירות של העיתון "הארץ" ובמצב שבו הצבא של המשטר הציוני פועל עם מדיניות צנזורה נוקשה,הוא נמנע מלפרסם כל נתון הקשור לאבדותיו. על פי הנתונים הרשמיים, 34 חיילים ציונים נהרגו מאז תחילת המלחמה במהלך ביצוע משימותיהם, מתוכם 28 היו קשורים לסוף השנה שעברה. הצבא הישראלי התחיל הערב לספק מידע מדויק לגבי מקרי ההתאבדות בקרב כוחותיו.
ברוב המקרים, כאשר הצבא של המשטר הציוני נשאל לגבי תנאי ההתאבדות של כוחותיו והנסיבות שהובילו למותם, התשובות בדרך כלל היו מעורפלות ומזכירות כי זה אירוע מורכב שאין לו סימנים מוקדמים, ולרוב טוענים שלא הייתה כוונה מצד הכוחות הללו להתאבד.הפרשה הצבאית של החייל הציוני…תרגום לעברית:
צבא הכיבוש הישראלי ביצע התאבדות נוספת
בעקבות המקרה של החייל ששירת במילואים,שביצע התאבדות בחודש אפריל האחרון,התרבו האזהרות הרבות בצבא ובמשרד הביטחון. חייל ציוני זה, כמו רבים מעמיתיו, נאלץ להתגייס לצבא ב-7 באוקטובר 2023 ושירת באחד מהמחנות הצבאיים במרכז הארץ.
החייל, שזהותו נחשפה כחייל מילואים, היה פעיל בעבר ומוצב בעיר נהריה שבצפון הגליל המערבי. עם הזמן, הוא הועבר לאזור חאן יונס בדרום רצועת עזה ונאלץ לשרת שם במשך חודשים לאחר שישראל יצאה מרצועת עזה.לפי דיווח של העיתון "הארץ", נראה כי החייל ביצע מספר ניסיונות התאבדות במהלך שירותו.
מצבו הנפשי של החייל הציוני הזה החמיר לאחר היציאה מעזה,והוא אושפז במרכז טיפול נפשי. בחודש נובמבר האחרון הוא שוחרר מהטיפול…הנה התרגום לעברית של המאמר הפרסי, בהתאם לכללים שצוינו:
חייל משטר ציוני יצר קשר וביקש להשתחרר עקב פגיעות נפשיות – הוכרז כעריק.
חייל זה מהמשטר הציוני, שנמצא במצב נפשי קשה מאוד, ביקש לאחרונה לחזור ליחידה מבצעית. במהלך חודש מרץ, הוא הוכנס לכוננות כדי לחזור לעזה.
על פי דיווח בעיתון "הארץ", אחד מחבריו של החייל סיפר: "במהלך האימונים שלפני המבצעים, חבר שלי אמר לי שהוא נמצא במרכז פיקוח לטיפול נפשי. נראה שהייתי האדם היחיד שידע על הנושא הזה והרגשת שחבר של השתפר. לא יכולתי לנחש שהוא עלול לפגוע בעצמו."
הוא הוסיף: "בתנאים שבהם היינו בשדה הקרב, יום אחד כשהוא יצא לחופשה קצרה, הוא יצר קשר עם המפקד שלו ואמר שמצבו מאוד גרוע. המפקד גם לא הגיב בהתנגדות והודיע לו שאם יחזור לבסיס הצבאי ללא דיחוי – יוכל להשתחרר משירותו."
כיום כולנו רואים עד כמה מצב חבר שלנו גרוע, אך אף אחד לא פעל כדי לקחת ממנו את הנשק או…חייל ישראלי בן 25 ירה בעצמו עם הנשק שלו לאחר שסירב לפנות למרכז בריאות הנפש, וכעבור כמה שעות לקח את חייו.
הצבא הפסיכולוגי של המשטר הציוני
עיתון עברי דיווח: צבא ישראל תיאר את האירוע כטרגדיה נקודתית והבטיח שילמד ממנו לקח, אך מקור במשרד הביטחון של המשטר הציוני טען כי מדובר בעניין חריג וחדש שאינו שכיח בצבא, ובשבועיים האחרונים אלפי חיילים שוחררו מצה"ל ככוח מילואים, וייתכן שאלפים נפגעו נפשית ופנו לטיפול. הם לא מפרסמים מספרים מדויקים – לא בחיל הרפואה, לא בצבא עצמו ולא ביחידות בריאות הנפש.
על פי הדיווח, הצבא של המשטר הציוני הודה שבמקרים קודמים הוא הסתיר מידע לגבי כל הפגיעות הנפשיות ביחידות משרד הביטחון תחת הטיפול.זה נכון במיוחד עבור חיילים הסובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
מומחים לבריאות הנפש ששוחחו עם עיתון הארץ אמרו כי אין מידע מערכתי על חיילים המוכרים כנכים נפשית, וזה מקשה על הטיפול בהם.
מפקד גדוד שריון בכוחות המילואים של צבא הכיבוש הציוני אמר בראיון להארץ כי משרד הביטחון בתל אביב חושש לחשוף פרטים אישיים של חיילים הנמצאים בטיפול נפשי, ולכן אין ברירה אלא לגייס יותר קציני בריאות הנפש כדי שחיילים במצוקה יוכלו לפנות אליהם.
עיתון הארץ דיווח: לפי עשרות ראיונות שנערכו, צבא תל אביב לא רק כופה על חיילים בטיפול המוכרים כפצועים או נכי מלחמה להשתתף בחזית הלחימה, אלא גם…שנים שהתקשו להתמודד עם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) לאחר שנפגעו, סופגים כעת גם את מחיר המלחמה. לפי מקורות מוסמכים,לוחמים בצבא שהוגדרו כ"כוח מילואים" לא זכו לשום פגישה או תמיכה לפני גיוסם — לא מצד מומחי בריאות הנפש בצבא ולא מאף גורם אחר.
לוחמי צבא הכיבוש הציוני הודיעו בתקשורת כי חלק מהם מתמודדים עם טראומות עוד ממלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, וכיום הם סובלים מחדש מהפרעות דחק לאחר הפציעה. אחד מהם אמר: "אף אחד לא שאל על המצב הנפשי שלנו, ואנחנו גם לא יכולים לדבר על זה".איל ברוכר,ראש המועצה הפנימית להפרעות דחק פוסט-טראומטיות וראש לשעבר של אגף בריאות הנפש בצבא הכיבוש הציוני,התייחס לנושא: "השתתפות כוחות מילואים הסובלים מהפרעות נפשיות במלחמה תהיה בעלת השלכות חמורות,במיוחד עבור אלה עם PTSD". טל אבויו הוסיף: "בכוחנו להחזיר את הכוחות הללו לשדה הקרב לאחר שיקום".יום המודעות לפגיעות נפשיות: המציאות היא שחיילים המשוגרים חזרה לשדה הקרב בתנאים מסוימים עלולים לסבול מהפרעות נפשיות חמורות יותר.
מומחים מציינים כי למרות ההכרה בחשיבות המשאב האנושי, הצבא מעדיף להתעלם מהסיכונים ולשלוח אנשים הסובלים מהפרעות נפשיות חזרה לחזית.
פרופסור יוסי לוי בלז, ראש מכון המחקר העצמי במרכז האוניברסיטאי רופין, ציין בהרצאתו כי שליחת חיילים עם הפרעות נפשיות לחשיפה לאירועים טראומטיים מלווה בדרך כלל בטראומות ופגיעות נפשיות נוספות, ומגבירה את הסיכון העצמי שלהם בצורה משמעותית — במיוחד כאשר לכוחות אלה יש גישה קלה לנשק.
