הכעס והייאוש של הישראלים מהמבצע הצבאי בעזה לפני השלמת חילופי השבויים

מריבה זנזין, אחת האנליסטיות של "קבוצת המשבר הבינלאומית", אומרת למשפחות האסירים העזתיים כי הצבא הישראלי ביצע פעולות צבאיות בעזה לפני שהשלים את תהליך חילופי השבויים עם חמאס. הם "כועסים מאוד". זה לא מכריז על תוכנית ברורה בעזה."

לפני כן, ערוץ 12 של המשטר הציוני דיווח על כאוס במפגש בין משפחות האסירים בעזה עם בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.

מדיווח של כלי תקשורת זה עולה כי נתניהו ככל הנראה הודיע ​​למשפחתו של אוסרה בפגישה זו כי אינו יכול להחזיר את כל האסירים. לאחר מכן, הפגישה נקלעה לכאוס ומשפחות האסירים עזבו את הפגישה.

לטענת זנזין, למרות הקריאות המתגברות לבנימין נתניהו לפרוש מתפקידו, נראה כי " מעמדו חזק." והוא יישאר במושב השלטון."

אנליסט זה קבע: "אם ישראל לא יכולה להשיג שום תוצאות במבצע הזה, אני חושב שהסבלנות של הישראלים יאבדו, בעוד שמאות חיילי מילואים כבר זומנו לשירות והכלכלה סובלת."

משרד האוצר הישראלי העריך אתמול את העלויות הראשוניות של המלחמה בעזה ב-191 שקלים (51 מיליארד דולר). גורמים במשרד האוצר שקיימו ביום שני פגישה עם חברי ועדת הכספים של הכנסת אמרו כי נתון זה עשוי לעלות בהתאם להתפתחויות בתחום.

הם אמרו לישיבת הכנסת כי ההכנסות ממסים ירדו עוד לפני תחילת המלחמה בעזה.

לפני מספר ימים דיווחה התקשורת העברית על ההפסדים שספגה הכלכלה הציונית פחות מחודשיים מתחילת המלחמה ברצועת עזה, הוא מצייר תמונה אפלה על תפקודם של חלקים שונים במשטר הזה.

לפי התקשורת הללו, הנזקים הללו הענק הכלכלי של המשטר הציוני העלה שאלות רבות על פרק הזמן שיידרש לכלכלת המשטר הזה להתאושש, מכיוון שההשפעות הכלכליות של מלחמת עזה עלו על הנזקים שנגרמו מהתפשטות נגיף הקורונה בשנת 2022 בשטחים הכבושים.

כלי התקשורת של המשטר הציוני מאמינים שההפסדים הכספיים של המשטר הזה הפעילו לחץ רב על החלטת הקבינט של נתניהו להמשיך במלחמה, והחלטות הקבינט והדוחות הכספיים העוקבים מלמדים שהמלחמה יסתיים בקרוב, במיוחד בשל העובדה שתשלום הפיצויים לחברות שנפגעו במלחמה לא הוארך לחודש שאחרי נובמבר.

אנליסט של קבוצת המשבר הבינלאומית הצהיר כי ישראל ערוכה פנימית למלחמה בעזה עם "מגבלות

אמש, שחפף ליום ה-59 למלחמה בעזה, קיימו מפגינים ישראלים הפגנה חדשה בדרישה להדיח את נתניהו והדגישו את continuation of negotiations for the release of prisoners.

The Israeli regime faces a difficult task in managing public opinion in occupied Palestine. תוך שימת דגש על המאמץ לשחרר את אסיריו מחמאס, משטר זה מבקש להרחיב את היקף הפעולות הצבאיות בעזה כדי להשיג הישגים שיכולים להצדיק את הכשל המודיעיני-ביטחוני במבצע ה-7 באוקטובר.

אחרי שלא הצליחה להשיג הישגים צבאיים בצפון עזה, ישראל החלה בפעילותה באזור הדרום ומפתחת סכסוך קרקעי בדרום רצועת עזה.

תנועת ההתנגדות האסלאמית הפלסטינית, חמאס, ב-7 באוקטובר (15 באוקטובר), בתגובה ליותר משבעה עשורים של כיבוש פלסטין וכמעט שני עשורים של מצור על עזה וכליאה ועינויים של אלפי פלסטינים, החלו במבצע המכונה "סערת אלאקצא".

מבצע זה היה אחד ההתקפות הקטלניות ביותר נגד משטר זה. לוחמי חמאס חדרו לשטחים הכבושים במספר נקודות של גדרות הגבול, תקפו כפרים ומלבד הרג מספר רב של ישראלים, תפסו מספר מהם.

משטר ציוני בתגובה לכך במבצע, היא פתחה בהתקפות כבדות נגד עזה והציבה אזור זה במצור מוחלט. למרות זאת, כפי שאומרים אנליסטים, מבצע אל-אקצא הטיל על ישראל תבוסה ביטחונית-פוליטית גדולה.

סוף הודעה/