נסיגה ברורה של אמריקה לאחר איומים רצופים …!
לשינוי הטון של נשיא ארה"ב יש מסר ברור, מדיניות הבית הלבן נגד איראן נכשלה; כישלון זה אינו מוגבל לדיפלומטיה; במקום זאת, הסימנים ברורים בתחום הפעולה. |
אנליסט ופעיל פוליטי עירקי, פתק ייעודי שכותרתו "החלפה ברורה בארה"ב לאחר איומים רצופים" על הקבוצה הבינלאומית
שינוי פתאומי בטון הנציג המיוחד של טראמפ במזרח התיכון הפתיע רבים. כשדיבר במשך זמן רב לפני "הצורך בלחץ מקסימאלי" נגד איראן, הוא מדבר כעת על "אמון" ו"ביטול אי הבנות ". הסתירה הברורה במדיניות ממשל טראמפ חשפה הפעם במקרה של איראן. מדיניות שהחלה באיום על המלחמה, אך כעת הגיעה לניסיון לנהל משא ומתן ולשלוח הודעות דיפלומטיות. אבל מאיפה השינוי הפתאומי הזה מגיע? האם ממשל טראמפ הגיע למסקנה כי מדיניות הלחץ המרבי נגד איראן נכשלה? או שזו רק טקטיקה לקנות זמן?
בראיון טלוויזיה הודיע ויטוקאף בראיון טלוויזיוני כי טראמפ שלח הודעה לטהראן והציע "לשמור על כבוד הדדי". הבדל משמעותי עם הטון המאיים של מייק וואלס, יועץ הביטחון הלאומי של הבית הלבן, אמר בשבוע שעבר כי ממשל טראמפ מבקש לפרק לחלוטין את התוכנית הגרעינית של איראן. "שני העמדות הסותרות לחלוטין משקפות את המתרחש העמוק באסטרטגיה של ממשל טראמפ. אבל זו לא הפעם הראשונה שמדיניות הבית הלבן כלפי איראן מתבלבלת.
כאשר טראמפ עזב את בראג'אם בסיבוב הראשון של נשיאותו, הוא הבטיח להביא את איראן לשולחן המשא ומתן קשה יותר. אבל מה שקרה היה להפך; איראן לא רק שלא נכנעה, אלא היא גם הרחיבה את פעילותה הגרעינית וחיזקה את השפעתה האזורית. באותה תקופה, הבית הלבן הדגיש שוב ושוב כי שום משא ומתן עם איראן לא יתקיים אלא אם כן טהראן נוטש לחלוטין את תוכנית הגרעין שלה. כעת, בשנה 3, למרות כל האיומים והסנקציות, ארצות הברית לא רק מבקשת משא ומתן, אלא במכתב ששלח טראמפ לאיראן, היא גם הפחיתה באופן מרומז את הסנקציות הראשוניות.
שינוי זה מיוחס לתנאים פנימיים אמריקאים. טראמפ, העומד בפני בעיות כלכליות ומורת רוח ציבורית, צריך להציג את מדיניות החוץ שלו כהצלחה. כניסה לסכסוך צבאי עם איראן יכולה להיות יקרה במיוחד עבורו, ולכן הוא מבקש להביא לפחות הסכם ביניים אחד כהישג באמצעות משא ומתן. אבל איראן, שיש לה את הניסיון להסכים עם ארצות הברית בפרשת Brjam, כבר לא מרמה את הבטחות הבית הלבן.
המנהיג העליון של המהפכה, איטאללה עלי חמינאי, אמר בתגובה עקיפה למסר של טראמפ כי מדיניות האיומים נגד איראן לא עובדת. טהראן הדגיש שוב ושוב כי המשא ומתן אינו מקבל לחץ וכי כל דיאלוג צריך להיות מבוסס על כבוד הדדי. עמדה זו מצביעה על כך שההצעה של טראמפ לא תתקבל בברכה לפחות בשלב זה.
אך לשינוי הטון של טראמפ יש מסר ברור: מדיניות הבית הלבן נגד איראן נכשלה. כישלון זה אינו מוגבל לדיפלומטיה; במקום זאת, הסימנים ברורים בתחום הפעולה. בשנים האחרונות ארצות הברית פעלה קשה כדי לבודד את איראן כלכלית ופוליטית, אלא שאיראן לא רק מבודדת, אלא הרחיבה את יחסיה עם רוסיה, סין ואפילו כמה מדינות ערביות. זו עובדה מרה עבור טראמפ שנאלץ לעבור מכוח למצב רך יותר.
אבל האם מיקום שינוי זה פירושו נסיגה אמיתית? רבים מאמינים כי טראמפ ממשיך לרדוף מקלות וגזר. מצד אחד הוא מדבר על הטון הדיפלומטי של המשא ומתן, ומצד שני מעלה את האיום של "פעולה צבאית". מדיניות כפולה זו נצפתה שוב ושוב בממשלתו. כאשר טראמפ שלח הודעה של שלום לצפון קוריאה, זה הגביר את לחץ הסנקציות. כשדיבר על נסיגת כוחות ארה"ב ממערב אסיה, הוא שיגר מייד ספינות מלחמה נוספות לאזור. כעת, נגד איראן, זה לקח את אותה אסטרטגיה.
אבל מה ששונה הפעם זו התגובה של איראן. טהראן, כמו בשנים קודמות, כבר לא מקווה להגיע להסכם. קובעי המדיניות של איראן יודעים שטראמפ מחפש מופע תעמולה ומסרב לתת פריבילגיות אמיתיות. לכן, למרות הלחצים הכלכליים, איראן ממשיכה להתעקש על עמדותיה.
בינתיים גם בעלי ברית אמריקאים מבולבלים. המשטר הציוני, שתמיד תמך במדיניות קפדנית נגד איראן, בוחן כעת את הנימה של טראמפ בדאגה. "איננו יכולים לסמוך על שום הסכם חדש עם איראן", אמר בנימין נתניהו, ראש ממשלת המשטר, בתגובה למסר של טראמפ. הערות אלה מראות שאפילו סגירת בנות ברית מאיתנו מתבלבלות מהסתירות במדיניותו של טראמפ.
כמו כן, בארצות הברית עצמה היו הבדלים חדים. הרפובליקנים של האסי, כמו לינדסי גרהאם, מתנגדים לכל משא ומתן עם איראן, מתוך אמונה שמדובר בנסיגה מסוכנת. מצד שני, כמה פוליטיקאים אמריקאים אחרים מאמינים כי המשך מדיניות הלחץ המרבית מביא את איראן לצעדים אגרסיביים יותר וכי יש לתת לדיפלומטיה את ההזדמנות.
במקרה זה, עלינו לבדוק אם טראמפ באמת מחפש הסכם חדש או פשוט מנסה ללחוץ על איראן. הניסיון של השנים האחרונות הראה כי טראמפ מווסת לעיתים קרובות את מדיניותו על סמך אינטרסים אישיים קצרי טווח ופחות עוסק באסטרטגיות לטווח הארוך. אם הוא יכול לסיים את המשבר האיראני עם מופע דיפלומטי, הוא ללא ספק יעשה זאת, גם אם הוא ייאלץ לסגת באופן זמני מעמדותיו הקודמות.
אבל איראן היא כבר לא בת שנה שמוכנה להתקשר בהסכם בכל מחיר. טהראן, על ידי למידה מהעבר, מבקש לקבל את העליונה בכל משא ומתן אפשרי ולהימנע מאיתנו רמאות דיפלומטיות. לפיכך, מה שקורה הוא יותר משינוי אסטרטגי מוושינגטון, תמרון טקטי שכנראה לא יביא את התוצאות הרצויות של טראמפ.
|