מדוע הפכה טורקיה לגורם חשוב בבחירות בהולנד?

לפי קבוצת הידיעות הבינלאומית תסנים, הבחירות בהולנד זכו בצורה מכרעת. תנועת הימין הקיצוני הסתיימה והפוליטיקאי זכה בהצבעה הגבוהה ביותר של תושבי המדינה העשירה הזו, הידועה כאויבת מספר אחת של טורקיה!

ניצחונה של הימין הקיצוני בהולנד הראה כי בנוסף לאיסלמופוביה, אנטי טורקיה יכול להיות גם גורם חשוב בדרך לניצחון עבור כמה פוליטיקאים קיצוניים. מפלגת הצדק והפיתוח של טורקיה מציגה אותו כפקיד "אנטי-אסלאמי". אבל עובדה היא שווילדרס עצמו מעדיף להיות ידוע יותר מכל כאנטי-טורקי ומתנגד להצטרפות לטורקיה באירופה.

אחרי הניצחון, כורדה התרחק מעט מתפקידיו הקודמים והכריז: האיסלאם הוא לא הבעיה שלנו ואנו נתמקד בסדרי עדיפויות אחרים.

החזיקו יד כתובה בטורקית: "תתרחק!" הארץ הזו היא שלנו.

אנו יכולים לומר בבטחה, שמעולם לא בהיסטוריה של הבחירות בהולנד, סוגיית טורקיה הייתה כה בולטת. כי מצד אחד עלתה לשלטון פוליטיקאית אנטי-מהגרת ואנטי-טורקית ימין קיצוני ומצד שני, אישה מהגרת עלתה בתור מתחרה, שבמקרה היא מטורקיה, אבל אנקרה לא רצתה שהיא תעשה זאת. לעלות בכלל לשלטון!

דילן ישיל גז הייתה בהולנד מילדות, אבל היא במקור בת למשפחה עלווית כורדית מדרסים, שאביה השמאלני, כפעילה של תנועת העבודה השמאלנית, נסע להולנד בזמן הפיכת כנען אורן. הוא ברח. ישיל גז ניסה להרחיק את עצמו מהוויכוחים הטורקים והכורדים כדי להתאים את תנאיו לתרבות ולרקע הפוליטי של הולנד. אבל בכל מקרה, טורקיה לא אהבה להפוך את ישיל גז לגיבור עלאווי כורדי. Image/1402/09/12/1402091211242097328893704.jpg"/>

מפלגת ישיל גז הפסידה מספר משמעותי של מושבים בבחירות בהולנד והגיע למקום השלישי. אך לא מן הנמנע שהוא יצטרף לממשלתו של קולסווין וילדרס כשותף רב עוצמה.לכן, הבחירות בהולנד הפכו חשובות במיוחד עבור טורקיה, וכעת יש לראות זאת עם צמיחת השיח הפוליטי של הלאומיות בהולנד וכמה עוד מדינה אירופית, האם טורקיה יכולה להגיע להסכם וליצור אינטראקציה עם האירופים שוב? הקו הפוליטי העיקרי של וילדרס, שהקים את מפלגת החירות ב-2006, מבוסס על רגשות נגד הגירה ושבירת ההשפעה הגוברת של המוסלמים באירופה.

אחד המרכזיים הסיבות לכך שווילדרס עזב ב-2004 את מפלגת החירות והדמוקרטיה והקים מפלגתו שלו, מפלגתו לשעבר תמכה בחברות טורקיה באיחוד האירופי.

התקדמותה של טורקיה במשא ומתן של האיחוד האירופי עם אוכלוסייה גדולה וזהות מוסלמית, הייתה על סדר היום של פוליטיקאים ימניים קיצוניים אירופיים רבים, כולל וילדרס, ואף היה בין הנושאים שנידונו בבחירות לפרלמנט האירופי ב-2009.

וילדרס בראיון שבראיון ל-NTV ב-2009, הוא אמר בגלוי, "אני חושב שטורקיה יכולה להיות רק שכנה טובה לאיחוד האירופי, אבל חברות מלאה לעולם לא תושג". להיות שכן טוב ולהיות בן משפחה זה לא אותו דבר. לכן אני רוצה שטורקיה תהיה שכנה טובה של אירופה, אבל לעולם לא בעוד 200 מיליון שנה אני רוצה להצטרף לאיחוד האירופי כמדינה אסלאמית, וזכותי להביע את דעתי."

מאותו תאריך ואילך, הפוליטיקאי ההולנדי הקיצוני והאנטי-אסלאמי הזה המשיך במדיניותו נגד תהליך החברות של טורקיה באיחוד האירופי ומצד שני החל למתוח ביקורת על מפלגת הצדק והפיתוח השלטת (AKP), במיוחד את מנהיגה רג'אב. טייפ ארדואן עשה זאת.

בשנת 2012 התנגד וילדרס לביקורו של נשיא הולנד דאז עבדאללה גול בהזמנת המלכה ביאטריקס לרגל 400 שנה ליחסי טורקיה-הולנד וציין כי לא היה מה לחגוג, זה לא קיים בין שתי מדינות. עם זאת, הטיול החל בכל זאת, אך משרד הפנים הטורקי פרסם הודעה והודיע ​​כי לווילדרס אין זכות לנסוע לטורקיה.

טורקיה והפרדוקס של הלאומיות

הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי היא אירוע חשוב שיכול לשנות את גורלה הכלכלי של טורקיה.

ללא ספק, הצמיחה הגוברת של הלאומיות בחלק ממדינות אירופה היא אחד הגורמים החשובים לכך שטורקיה לא תהיה חברה במועדון הפיננסי והתרבותי החשוב הזה, וככלל, פקידי ממשל טורקיה יש עמדות נוקשות נגד הלאומיות. יש ימנים קיצוניים אירופיים והם מאשימים אותם בהחייאת הפשיזם והנאציזם.

אבל הסתירה המעניינת היא שבטורקיה עצמה, השיח של הלאומיות והפוליטי וניידות חברתית של תנועות ימין קיצוניות ופאן-טורקית התרבו בשנים האחרונות! ובתמיכה של מפלגה שהראתה את עצמה כדמוקרטית מתונה ואובססיבית להצטרף לאירופה.

בשנים האחרונות, ארדואן נאלץ להקים קבינט על ידי ממשלת בגצ'לי, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני הלאומני. M.H.P לקבל עזרה והנושא הזה גרם לשיח הלאומיות העזה בטורקיה סיכוי טוב יותר לקדם ולהשתלט. במקביל, השיח הלאומני של אנטי מהגרים עם סרדמדארי אומיד אוזדאג, מנהיג מפלגת צפר, ומראל אחסנר, מנהיגת המפלגה הטובה, מראים את כוחם. אירופה

היא ממלאת תפקיד חשוב בתהליך הזה. אך יחד עם זאת, ההתנגדות של מדינות בודדות אינה נושא חסר חשיבות. מהעדויות עולה כי אפילו הפוליטיקאים ההולנדיים השמאלניים והליברלים אינם מרוצים מטורקיה וארדואן והם נגד הצטרפות טורקיה לאיחוד האירופי. מאמינים כי ניצחון הימין באיטליה והולנד והאפשרות לצבור כוח בצרפת , יחד עם ההתעלמות של גרמניה מטורקיה, הם נושאים פוליטיים וחברתיים חשובים מאוד שממשלת ארדואן לא יכולה פשוט להתעלם מהם. כי במצב כזה, לא רק הצטרפות טורקיה לאיחוד, אלא אפילו חזרה למשא ומתן על תהליך ההצטרפות, היא תוכנית חלום מופרכת.

בסופו של דבר, יש לומר כי הצהרות של טורקיה ובעיקר ארדואן על מנהיגי אירופה ובמקביל, הרצון העז של הצעירים הטורקים להגר למדינות אירופה יצר מצב שבו תנועות הימין הקיצוני מודאגות מהגידול באוכלוסיית המהגרים הטורקים ביבשת זו. המדיניות נגד ההגירה המבוססת על רגישות מעל אזרחי טורקיה, היא מתקבלת בברכה על ידי חלק מהקהילות האירופיות.

end of message/