הנפילה ההיסטורית של ממשלת צרפת; התחזית העגומה של הכלכלה השנייה של האיחוד האירופי

סוכנות הידיעות Mehr, קבוצה בינלאומית: הפרלמנט הצרפתי הצביע נגד מישל ברנייה" הימני ראש ממשלה שלושה חודשים בלבד לאחר מינויו מאת "עמנואל מקרון", נשיא המדינה הזו, הצביע על אי אמון.

ממשלת ברנייר הייתה זקוקה לתמיכת 288 נציגים להצבעת אמון, אך בפרלמנט המונה 577 חברים היא קיבלה 331 קולות אי אמון מהימין וספקטרום שמאל. על פי הודעת ארמון האליזה, ברנייה וממשלתו ינהלו את העניינים השוטפים עד למינוי ממשלה חדשה, שבמהלכן על מקרון למנות ראש ממשלה נוסף לפרלמנט. על פי החוקה הצרפתית, הממשלה הזמנית רשאית לנהל רק "עניינים אקטואליים" והיא עומדת בפני מגבלות בסמכויותיה.

באשר למה יש צורך בהצבעת אי-אמון זו, יש צורך להזכיר שהנושא הזה הועלה על ידי מחוקקים שמאלנים באסיפה הלאומית, באמצע מבוי סתום על טיוטת תקציב הצנע זה נעשה כדי לחסוך 60 מיליארד יורו על ידי צמצום הוצאות והגדלת מסים במטרה לצמצם את הגירעון התקציבי של המדינה.

כמה ימים לפני שהנציגים הצביעו על אי אמון בברנייר, הוא החליט להשתמש בסעיף 49.3 לחוקה כדי לאשר את הצעת החוק הכספית של הביטוח הלאומי. סעיף זה של החוקה מאפשר לממשלה להעביר את החוק ללא אישור הפרלמנט, אך הוא גם נותן לחברי הפרלמנט הזדמנות לערער על החלטה זו על ידי הצגת הצבעת אי אמון.

בסך הכל, ממשלת ברנייה היא הממשלה הקצרה ביותר בתולדות הרפובליקה החמישית הצרפתית, שהוקמה ב-1958. ממשלה זו היא גם הממשלה הראשונה מאז 1962 שנפלה על ידי קבלת הצבעת אי אמון.

לכן, נפילת ממשלת ברנייה כממשלה הראשונה שהופלה בהצבעת אי אמון באסיפה הלאומית או בבית התחתון של צרפת יותר מ-60 שנים, המדינה הזו ככלכלה השנייה של האיחוד האירופי צללה למשבר פוליטי וכלכלי עמוק.

הצל האפל של משברים מרובים מעל צרפת

התפטרותו של מישל ברנייה כאחת הדמויות הבולטות של הפוליטיקה הצרפתית היא שיקוף של המשבר העמוק במבנה הפוליטי של המדינה הזו. ברנייר, בעל היסטוריה ארוכה בפוליטיקה הפנימית והאירופית, בעיקר כמשא ומתן הראשי של האיחוד האירופי במשא ומתן על הברקזיט, ציין את חילוקי הדעות הפוליטיים, חוסר היעילות של מפלגות מסורתיות ולחצים פנימיים כסיבות העיקריות להתפטרותו. החלטה זו התקבלה במצב בו ממשלת מקרון נאבקת במחאות חברתיות, במשבר כלכלי ובלחץ בינלאומי מתגבר.

משברים כלכליים הנגרמים על ידי עליית עלויות המחיה, משבר האנרגיה וחוסר שביעות רצון הציבור מהרפורמות בפנסיה הם מהגורמים העיקריים מאחורי התסיסה בצרפת. מלבד זאת, העלייה במתיחות בין פלגים פוליטיים ערערה גם את האווירה הפוליטית במדינה. הימין הקיצוני בראשות מרין לה פן והזרמים השמאליים הרדיקליים לחצו חזק על ממשלת מקרון. כמו כן, מדיניות החוץ של מקרון, במיוחד בקשר למלחמה באוקראינה ובנושאים של האיחוד האירופי, חשפה אותו ליותר ביקורת.

מקרון שקל שורה של צעדים כלכליים, חברתיים ודיפלומטיים להתמודדות עם המשברים הללו. בין הצעדים הללו ניתן למצוא סובסידיות אנרגיה, העלאת שכר המינימום ורפורמה הדרגתית במערכת הפנסיה. הוא גם מנסה להפחית את המתחים החברתיים על ידי הצעת דיאלוג עם איגודי עובדים וחברה אזרחית.

בתחום הדיפלומטי, מקרון מבקש לחזק את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי ובעלי ברית עולמיים על מנת לנהל את משבר האנרגיה והלחצים הבינלאומיים.

השקפה הפוליטית של צרפת מאובקת ואפלה כרגע. חולשתן של המפלגות המסורתיות והעלייה בפופולריות של פלגים קיצוניים יכולים להעמיק את השסעים הפוליטיים והחברתיים. יחד עם זאת, היכולת של מקרון ליישם רפורמות, למשוך תמיכה ציבורית ולתקשר עם פלגים פוליטיים תמלא תפקיד חשוב בניהול המשברים הללו. כדי להחזיר את היציבות, נראה כי יש צורך בשינויים מהותיים במדיניות ובאינטראקציה יעילה יותר בין הממשלה לחברה.

אנליסט הצרפתי אלכסנדר סיל צופה חודשים סוערים לעתידה הפוליטי של ארצו, ומסביר: "חמשת עד שישה החודשים הבאים יהיו מתוחים מאוד, כי הכל תלוי בזה. זה אם השמאל והימין הקיצונים רוצים את ראש הממשלה החדש או לא". הוא ראה בכך אתגר חדש עבור מקרון; אתגר שלדברי סיל מאלץ את מקרון לבחור ראש ממשלה שיתאים לטעמם של קשת פוליטית רחבה.

משבר פיננסי וכלכלי; הגורם המכריע בנפילתה ההיסטורית של המדינה

כאמור קודם לכן, המשברים הכלכליים הנגרמים מהעלייה ביוקר המחיה, משבר האנרגיה וחוסר שביעות רצון הציבור מהרפורמות בפנסיה הם בין הגורמים העיקריים של חוסר שביעות רצון ותסיסה לאחרונה ב-It was France.

ניתן לראות את אותן סוגיות פיננסיות וכלכליות במהלך הצבעת אי האמון של הפרלמנט בברנייר. התפטרותו של ראש הממשלה המוצע באה בעקבות החלטתו להשתמש בסמכויותיו המבוססות על סעיף 49.3 לחוקה כדי לאשר את הצעת חוק תקציב הביטוח הלאומי השנויה במחלוקת ללא הצבעה בפרלמנט. ברנייה ביקש להפחית את הגירעון בתקציב הציבורי של צרפת מכ-6.1% השנה ל-5% עד 2025.

מנקודת המבט של המשקיפים, המשבר הפוליטי המתמשך החריף את הבעיות הכלכליות של צרפת. כאחת הכלכלות הגדולות באירופה, המדינה נאבקת עם חוב ציבורי גבוה, עליית מחירי אנרגיה ועליית ריבית. חברת השירותים הפיננסיים האמריקאית "Moody's Investor Service" הזהירה בעבר מפני נפילת הממשלה והחרפת המבוי הסתום הפוליטי בצרפת.

גם

רשת הטלוויזיה הגרמנית "דויטשה וואלה" הודיעה לאחרונה, בהתבסס על הנתונים הסטטיסטיים הזמינים, כי שיעור פשיטות הרגל בצרפת עולה, כך שהוא צפוי ב השנה, 65,000 חברות הכריזו על פשיטת רגל, בעוד שנתון זה עמד על 56,000 בשנה שעברה.

כלכלנים גם חזו שעלינו לראות יותר פיטורים וצמיחה כלכלית חלשה יותר בצרפת בחודשים הקרובים. רמה יד, בכיר בצוות החשיבה של המועצה האטלנטית וחבר בכיר במרכז האירופי, צייר תמונה עגומה של מצבה הכלכלי של צרפת ואמר: "החוב הציבורי, שגדל ביותר מ-50% בשבע שנים, מ- 2 טריליון יורו ל-3 זה הגיע ל-2 טריליון יורו. בנוסף, צרפת נאבקת באוכלוסייה של 9 מיליון עניים, סגירת מפעלים גוברת וגירעון סחר חוץ של כ-100 מיליארד יורו ב-2023 לבדה, כל אלו הם סימנים לדה-תיעוש מהיר של הכלכלה הצרפתית."

הפתרונות והתוכנית של מקרון להתגבר על המשבר

מקרון העלה סדרה של צעדים על סדר היום כדי לנהל את המשברים הפוליטיים והחברתיים של צרפת. בתחום הכלכלי הוא מנסה להפחית את הלחץ הכלכלי ולנהל את חוסר שביעות הרצון של הציבור באמצעות מתן סובסידיות אנרגיה, העלאת שכר המינימום ורפורמה הדרגתית במערכת הפנסיה.

בתחום החברתי, מקרון הציע דיאלוג עם איגודי עובדים וחברה אזרחית והקצה יותר כספים לשירותים ציבוריים. כמו כן, הוא התחייב לפקח טוב יותר על התנהגות המשטרה בהתמודדות עם הפגנות כדי להפחית אלימות מיותרת.

במונחים של דיפלומטיה, מקרון מבקש לחזק את שיתוף הפעולה עם האיחוד האירופי ובעלי ברית עולמיים על מנת להתגבר על משבר האנרגיה והלחצים הבינלאומיים. בתחום הפוליטי הוא מנסה לצמצם את ההבדלים הפנימיים ולחזק את מפלגתו בפרלמנט באמצעות הזמנת סיעות שונות לשתף פעולה. התמקדות בחדשנות וטכנולוגיה, במיוחד בתחום של אנרגיה נקייה ותחבורה חכמה, היא חלק נוסף מתוכניותיו להבטיח את עתידה הכלכלי של צרפת.

כמובן, מלבד העובדה שהצלחתן של תוכניות אלו תלויה במשיכת תמיכה ציבורית, באינטראקציה עם פלגים פוליטיים וצמצום משברים עולמיים, עומקם של רב-הפנים וה משברים מצטברים בצרפת גרמו לכך שפעילים פוליטיים אינם אופטימיים לגבי שיפור המצב במדינה זו ורואים את התחזית הפוליטית, החברתית והכלכלית של המעצמה השנייה בגודלה באיחוד האירופי כמאובקת ואפלה.