אמיר עבדולהיאן: יש להעמיד את משפטם של פושעי עזה על סדר היום הרציני של הקהילה הבינלאומית

על פי קבוצת מדיניות החוץ של סוכנות הידיעות פארס, שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית של איראן היה אמור להשתתף בישיבת הרמה הגבוהה של מועצת הביטחון בנוגע ליישום החלטה 2217 ו לשאת נאום, שלא הצליח עקב העיכוב בהנפקת אשרות על ידי ארצות הברית. הוא לא השתתף בפגישה זו.

ביום רביעי, 8 בדצמבר, בשולי הפגישה של המשלחת הממשלתית, שר החוץ התייחס להזמנה שהוצאה לו להשתתף בישיבת מועצת הביטחון של האו"ם על פלסטין, אמר שהממשלה האמריקאית עיכבה מתן אשרות לי ולנציגות האיראנית האחרת, וזה גרם לנו לא להשתתף בפגישה שמתקיימת היום באו"ם. הוא הוסיף: "האמריקנים נתנו לי ולעמיתיי ויזה מוקדם הבוקר, ובשל הפגישה שהתקיימה בשעה 09:30 בניו יורק, זה היה כמעט בלתי אפשרי עבורי להשתתף בפגישה הזו.

לפי דיווח פארס, הנציגות הקבועה של הרפובליקה האסלאמית של איראן בניו יורק הולכת לרשום את הטקסט של הנאום הזה באו"ם.

נוסח נאומו של אמיר עבדאללהיאן, שהיה אמור להיקרא בפגישה זו, הוא כדלקמן.

* האו"ם ומועצת הביטחון לא הצליחו עד כה למלא את האחריות המשפטית והמוסרית שלהם כלפי הנושא הפלסטיני >

במילים אלו, הוא הצהיר כי קיום פגישה זו היום, כלומר 29 בנובמבר, אשר הוגדר על ידי העצרת הכללית של האומות המאוחדות כיום הבינלאומי של סולידריות לפני 46 שנים זה נקרא עם העם הפלסטיני, אנחנו רואים בזה סימן טוב, הוא אמר: המטרה של קיום המפגש הזה חשובה וחשובה מאוד כדי למשוך את תשומת הלב לאסון ההומניטרי שנכפה על עזה, אבל רק אם מפגשים כאלה יכול להיחשב מועיל באמת. להוביל לצעדים קונקרטיים להפחתת הסבל של העם הפלסטיני המדוכא ולעצור לצמיתות את התהליך המתמשך של רצח העם הפלסטיני, במיוחד בעזה.

שר החוץ הוסיף: עלינו להודות בגלוי ובאומץ שהאו"ם ובמיוחד מועצת הביטחון לא הצליחו למלא עד כה את האחריות המשפטית והמוסרית שלהם בנוגע לנושא הפלסטיני. כישלון זה נגרם בעיקר מתמיכתה הבלתי מעורערת של ארצות הברית במשטר הכיבוש ומניעת כל אמצעי יעיל להטיל אחריות על ישראל. זהו כישלון מוסרי עבור הקהילה הבינלאומית ומערכת האומות המאוחדות, אך האחריות העיקרית היא של הסמכויות המונעות בהתמדה ממועצת הביטחון למלא את תפקידה על פי אמנת האומות המאוחדות.

בנאום הוזכר אמיר עבדולהיאן: כיום, יותר מתמיד, מתייחסים להחלטה 2217, למרות שהוצאה באיחור רב ובתוכן חלש, היא נחשבת לצעד קטן בכיוון הנכון, שצריך להיות ברצינות התחזק. הציפייה הטבעית של הקהילה הבינלאומית הייתה שמועצת הביטחון תתערב מיד לאחר תחילת התקפות חסרות הבחנה נגד עזה ותמנע את המשך ההרג של חפים מפשע. מי יכול להסתיר שהפלישה המלאה של משטר הכיבוש לעזה, הנחשבת לאחד מהאזורים הצפופים בעולם והנתונה במצור מוחלט ב-17 השנים האחרונות, והרג אלפי חפים מפשע, יותר מ 70% מהן נשים האם הן ילדים? האם זה לא היה איום על השלום והביטחון הבינלאומיים?

על פי שר החוץ, עוצמת והיקף ההרג של אזרחים במהלך 50 ימי המתקפה של ישראל בעזה היו חסרי תקדים ומספר הילדים ומספר הנשים שנהרגו בעזה לבדה הוא יותר מסך הנשים והילדים שנהרגו בסכסוכים שונים בשנה האחרונה ברחבי העולם, כולל הסכסוך באוקראינה. זאת, למרות שמכונת הדיכוי וההרג של המשטר הגזעני הרגה או פצעה יותר מ-3,100 פלסטינים בגדה המערבית במקביל ובאותה תקופה של חודשיים (על פי תיאור הניו יורק טיימס ב- 25 בנובמבר).

* כיצד ניתן להצדיק את חוסר המעש של מועצת הביטחון בנוגע לאסון ההומניטרי הנורא בעזה?

אמיר עבדאללהיאן ציין: מי יכול להתעלם מהעובדה שהפצצה עיוורת וחסרת אבחנה של עזה באמצעות פצצות 2000 פאונד וכלי נשק אסורים אחרים, כולל פצצות זרחן, אשר אין מקום כולל זה לא הוציא בתי חולים, מסגדים, כנסיות ובתי ספר, יש בו את כל המרכיבים של פשעים בינלאומיים חמורים, כולל פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות? כיצד ניתן להצדיק את חוסר המעש של מועצת הביטחון בנוגע לאסון ההומניטרי הנורא בעזה?

לטענת שר החוץ, מועצת הביטחון וחבריה עומדים כעת בפני מצב חמור ביותר. מִבְחָן. במצב בו עזה נמצאת בכיבוש ובמצור במשך 50 יום בהתקפות הצבאיות הקשות ביותר ואיבדה יותר מ-16,000 מילדיה, 6,000 מהם ילדים ו-4,000 מהם אמהות, ובמצב שבו יותר ממחצית של צפון עזה הפכה לערימת עפר, לא פחות מהבטחת עצירה מוחלטת של ההתקפות הפליליות של ישראל יפצה על חלק קטן מהבושה המוסרית של הקהילה הבינלאומית נגד העם הפלסטיני והעולם האסלאמי.

הוא הצהיר שעליו להיזהר מלהפוך את המשבר ההומניטרי, למרות התועלת שלו, לתירוץ לטיהור פשעי העבר ולהזדמנות להכין פשעים חדשים, והוסיף: הטרגדיה של פלסטין כאנושית, מוסרית. וסוגיה משפטית עם ממדים גלובליים, מה-7 באוקטובר לא התחילה. אין לאפשר למשטר הכובש ולתומכיו ומגיניו לדחוק לשוליים את המציאות הארוכה של כיבוש, דיכוי, השפלה ורצח עם של אומה, הנמשכת ברציפות כבר יותר מ-8 עשורים. אלימות וסכסוך במזרח התיכון לא היו הבחירה של העם הפלסטיני ושל אומות האזור. אלימות היא מצרך שנכפה על האזור על ידי הכיבוש והתפיסה העצמית הגזעית הנעלה של האידיאולוגיה הציונית. הכיבוש המתמשך והמדכא שהחל ב-1920, התמסד ב-1948 וגרם להגירה כפויה של מיליון פלסטינים, ובשנים שלאחר מכן הורחב באמצעות תוקפנות וכוח צבאי, ונמשך עד היום באמצעות החרמת אדמות פלסטיניות בניית התנחלויות חדשות. זוהי שיקוף של מנטליות עליונות וגזענית שאינה מעניקה זכויות אדם שוות לאנשים תחת הכיבוש. 1949 ואמנת רצח העם משנת 1948. אין לאפשר לפושעים להתחמק מאחריות לקהילה הבינלאומית על ידי כך שהפשעים שאחרים ביצעו לפני עשרות שנים ביבשת אחרת נגד היהודים, או על ידי האשמת מבקרים באנטישמיות, וברצח העם של האומה הפלסטינית. ההתנגדות הלגיטימית והחוקית של האומה הפלסטינית להשיג את הזכות להגדרה עצמית ולהגן על זכויות האדם וכבוד האדם של הפלסטינים היא זכות מקובלת על פי מגילת האומות המאוחדות והחוק הבינלאומי, וללא אדם, מדינה או ארגון. יכול לשלול מהפלסטינים את הזכות הזו. תיאור המאבק הלגיטימי של האומה הפלסטינית למען הזכות להגדרה עצמית כטרור הוא הפרה ברורה ומודעת של מגילת האומות המאוחדות ושל הכללים המחייבים של המשפט הבינלאומי, וזוהי נוהג בלתי מוסרי וראוי לגינוי.

* אנו ממשיכים לתמוך בתנועה הלגיטימית והחוקית של האומה הפלסטינית להיפטר מהכיבוש

תואר ראש השירות הדיפלומטי עשה: הרפובליקה האסלאמית של איראן, במסגרת מדיניותה העקרונית של התנגדות לתוקפנות ושימוש בכוח ביחסים בינלאומיים, כיבוש, גזענות ואפליה גזעית , כמו גם בהתאם למדיניות האחראית שלה להגן על השלום והביטחון האזוריים והבינלאומיים, תומכת בתנועה הלגיטימית והחוקית של העם הפלסטיני להיפטר מהכיבוש והאפרטהייד שנכפו על האדמה הפלסטינית נמשכת. מועצת הביטחון של האו"ם כל הממשלות צריכות להבטיח הפסקת אש קבועה בעזה, למנוע גירוש פלסטינים ממולדתם, ולספק מיד מזון הומניטרי וסיוע רפואי לתושבי עזה, לחבר חשמל ודלק. כל הפלסטינים, כולל 7 מיליון עקורים ופלסטינים המתגוררים בגדה המערבית וברצועת עזה, מתאבלים באופן ישיר ועקיף על יקיריהם האבודים. רוב אוכלוסיית עזה איבדה את בתיהם ורכושם במהלך התקיפות הישראליות. העולם לא יכול להישאר אדיש לאכזריות הברורה הזו, שהיא הפרה בוטה של ​​זכויות אדם וזכויות הומניטריות ודוגמה לפשעים הבינלאומיים החמורים ביותר. החסינות של מעצבים, מוציאים לפועל ומבצעי פשעי זוועה היא רישיון ותמריץ לחזור על פשעים אלו. בהתבסס על כך, יש להציב את המשפט וביצוע הצדק עבור מבצעי הפשעים הללו על סדר היום הרציני של הקהילה הבינלאומית. ממשלות שהכריזו על עצמן כטוענות לזכויות אדם וזכויות הומניטריות במשך עשרות שנים וביצעו שוב ושוב הפרות זכויות אדם – בקנה מידה קטן מאוד ואינו דומה למה שקרה בעזה – נקטו להשתמש במנגנונים בינלאומיים ככלי להכפיש את מדינות מתפתחות. נכשלו במבחן היושר והאמונה האמיתית בטענותיהם. צביעות וסטנדרטים כפולים ביחס לזכויות אדם מעוותים את שלטון החוק ביחסים בינלאומיים והופכים את התחום מוכן יותר לפושעים ומפרי החוק הבינלאומי.

סיכם בקביעה כי זהו לא משהו שממשלה אחראית ופציפיסטית אוהבת, הוא אמר: בתקווה לשחרר את העם הפלסטיני מעול הכיבוש והדיכוי של הכובשים.

סוף ההודעה/