הצבא הציוני טבע בביצת המלחמה בדרום לבנון
עם התגברות האבדות האנושיות של הצבא הציוני והסלמה של המחלוקות הפנימיות, התגברו האזהרות מפני טביעת צבאו של משטר זה בביצת המלחמה בדרום לבנון. |
דווח על ידי
חודש אוקטובר האחרון תואר כתקופה העקובת מדם עבור המשטר הציוני מאז הפיגוע ב-7 באוקטובר 2023, כך שבחודש זה נהרגו 88 חיילים ומתנחלים ציוניים חזיתות עזה ולבנון ופעולות מפוזרות אחרות נהרגו בתוך השטחים הכבושים.
בין מקרי המוות הללו נהרגו 37 חיילים בעימותים בדרום לבנון ובגבולות הצפון. נתון זה מבוסס על הדו"ח של אתר העיתון "ידיעות Aharonot".
בעקבות האבדות האנושיות הללו, הניתוחים של מומחים צבאיים ופוליטיים מסכימים שככל שהמלחמה נגד לבנון מתארכת יותר וככל שהאפשרות של ניצחון או כל הסכם מדיני מרוחקת יותר, המשטר הציוני נמצא בתהום מסוכן ייתפס וצבאו יטבע בביצת לבנון. במיוחד מאז שחיזבאללה החזיר לעצמו את יכולותיו וביסס את נוכחותו בשטח.
ניתוחים מצביעים על כך שחיזבאללה, למרות המהלומות וההתנקשות בחסן נסראללה, מזכ"ל המפלגה ורבים מבכירי המפקדים הצבאיים שלה בצל האבדות האנושיות שגרם להם. הצבא של המשטר הזה מציב אתגרים מסוכנים הרבה יותר למשטר הזה.
על פי הערכות ציוניות, חיזבאללה נערך לתרחיש של מלחמה ארוכת טווח. זהו התרחיש שהמשטר הציוני חושש ממנו ואולי ייאלץ להפסיק את המלחמה הקרקעית בלבנון מבלי להשיג ניצחון, אך עדיין לא יוכל לסיים את המלחמה.
אינדקס לכווץ
אינדיקטור לפער הפנימי הזה הוא שאמיר מחול, חוקר במרכז למחקר פוליטי של הקידמה הערבית ומומחה לענייני המשטר הציוני סבור כי הקבינט של בנימין נתניהו מחמיץ בכוונה את ההזדמנויות לפתרון מדיני עם לבנון ובמקום זאת מסלים את המלחמה ומרחיב את היקף התקיפות הצבאיות. הוא מתאר לעצמו שהדבר יגרום לשינוי בעמדתה של ממשלת לבנון ויאלץ את המדינה הזו לעשות ויתורים כדי לבצע שינויים מהותיים בהוראות החלטה 1701.
בהקשר זה, מוחול אמר לאל-ג'זירה כי האופוזיציה קולות במשטר הציוני שרוצים לנצל את ההזדמנות שנתנה המבצע הצבאי להשיג פתרון מדיני לחזית הצפונית עם לבנון, גדלה.
הוא הוסיף שהמתיישבים הציונים אינם יכולים לשאת את הכמות העצומה של האבדות האנושיות הללו.
למרות העלויות המופרזות של המלחמה נגד לבנון והאבידות האנושיות של הצבא הציוני, Mohool קובע כי רוב של היהודים עדיין קשת פוליטית ומפלגות שונות תומכים בהמשך המלחמה בלבנון ובעזה, אך רוב זה אינו מכריע ומצביע על הפילוג בין המתיישבים הציוניים והיחלשות הקונצנזוס על המלחמה, ששרר לפני המבצע הצבאי. בדרום לבנון.
בהקשר זה, שאול מופאז הרמטכ"ל לשעבר של המשטר הציוני ושר המלחמה לשעבר של משטר זה מאשים את הקבינט של נתניהו בהמשך תמרונים צבאיים והמשך המלחמה, במקום אינטראקציה עם כל יוזמה מדינית או הכנת מפת דרכים לסיום המלחמה.
מופז בהודעה לערוץ הציוני 12, האשים את נתניהו בשחרור האסירים הציונים הנותרים המוחזקים בידי חמאס ב עזה לא אכפת לו ובמקום זאת, הוא מתמקד בהמשך המלחמה בחזיתות מרובות כדי להבטיח את האינטרסים האישיים והפוליטיים שלו.
הוא הצביע על כמות ההרוגים של הצבא הציוני בחזיתות לבנון ועזה וראה בקורבנות אלו תוצאה של מגמות פוליטיות של נתניהו ושל ממשלתו מהימין הקיצוני. מפלגות כנפיים.
הוא גם מתח ביקורת קשה על החלטת הקבינט לפנות את תושבי היישובים הציוניים הגובלים בלבנון ואמר כי החלטה זו היא הרת אסון ועם הזמן הפכה למשבר אסטרטגי המהווה נטל כבד. הוא הניח את זה על כתפי הכוחות המזוינים והחליש את כוחו של הצבא.
עלות מוגזמת
YOF לימור, אנליסט צבאי בעיתון "ישראל הום, לאחר שבחנה את התוצאות הרות אסון של האבדות האנושיות של צבא המשטר הציוני בקרבות הקרקע עם חיזבאללה בדרום לבנון, ביקשה מהקבינט את " הישגים טקטיים" שהושגו. להשתמש בו ולנוע לקראת פתרון מדיני מעמדת הכוח.
אנליסט צבאי זה ציין שרבים במשטר הזה, כולל שרים ובכירים במוסדות הביטחון, מאמינים שלקבינט נתניהו אין סיבה לפתוח דרך החוצה לחיזבאללה ושהוא צריך ניזמי צריך להמשיך, למרות שיש לדרך זו בעיות. הוא מאמין שהצבא יכול להילחם לנצח בלבנון ותמיד יהיו לו מטרות לתקוף.
יתר על כן, לימור הכריזה כי "להמשך המלחמה יהיה מחיר אנושי גבוה, והמחיר הזה יהיה להגדיל, מה שאומר שהצבא יטבע בביצה הלבנונית. כמו כן, למלחמה הזו יהיו עלויות נוספות, כמו הפחתת הלגיטימציה הבינלאומית של ישראל, השפעה על הכלכלה, הגברת הלחץ על כוחות המילואים ועיכוב חזרתם של תושבי הצפון לבתיהם."
ואגב, לימור מוסיפה כי "הצבא הישראלי במהלך כשבועיים מהשלב הראשון של המשימה שהוטלה בדרום היא תשלים את לבנון, מה שאומר סיום הפעילות הקרקעית ללא הפסקת אש."
הוא מציין שסיום המלחמה בחזית הצפונית יחזיר את המשטר למקום שבו הכל התחיל: רצועת עזה.
ללא קשר לאיזה ממשל ארה"ב ייבחר בוושינגטון השבוע, האנליסט הצבאי אומר: "ישראל לא יכולה לקחת הרבה זמן להחליט על עתידה של רצועת עזה, במיוחד בנושא של האסירים שלו ברצועת עזה הימנע מכך."
הסוף רחוק מהמוח
לגבי החזית הלבנונית, Jaki Khoji, מנתח של נושאים ערביים ומזרח תיכוניים, אומר: "ברור שחיזבאללה שיחזר את יכולותיו הצבאיות והארגוניות לאחר התקיפות של ישראל, והמשטר הציוני בקושי יכול לכפות את ההסכם שהוא רוצה על חיזבאללה."
הוא הוסיף כי חיזבאללה הגביר את התקפותיו בעומק השטחים הכבושים, הפגין את כוחו ואינו נענה לדרישות ממשלת נתניהו.
בניגוד לציונים רבים המאמינים שחיזבאללה ייכנע בקרוב, חוג'י מאמין שאם יהיה סוף לפי חיזבאללה , סוף המלחמה עדיין רחוק.
הוא אומר שחיזבאללה מאמין שהמשטר הציוני מתכוון להמשיך במלחמה במשך חודשים ואף להגיע לביירות במבצע קרקעי, בדומה למה שעשה ב-1982.
חוג'י מציין כי חיזבאללה מתכונן לתרחיש של כניסת הצבא הציוני לעומק אדמת לבנון אומר: "נכון הם מאבדים את כוחותיהם, אבל זו תכלית הקיום שלהם: להילחם ולהקריב. הם יחכו לצבא הישראלי בביירות, הבסיס שלהם, שם הם מקווים לנצח. ואם הם לא מנצחים, לפחות הם יודעים שהם לא הרימו את הדגל הלבן."
בנוגע להתפתחויות בתחום ולעלייה במספר ההרוגים של הצבא הציוני בעימותים עם כוחות חיזבאללה, חוג'י מוסיפה: "עדיף שהממשלה תנצל את הרווחים כדי לקדם הסכם מדיני שיועיל לישראל. אם הזדמנות זו תאבד, חיזבאללה ישחזר את יכולותיו במלואן ויחזק את נחישותו להילחם, כפי שעשה בכל קרב קודם.
|