בידוד עולמי של ישראל ואמריקה עקב פשעים ורצח עם בעזה

דווח סוכנות הידיעות Mehr מצטטת את אתר של Elium, רצח עם מכונה לעתים קרובות "הפשע הגרוע ביותר"; מונח שנטבע לאחר עידן גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ומתייחס לסוג מסוים מאוד של הרג המוני שראוי לרמה הגבוהה ביותר של גינוי.

ניקול נריה, כתבת פוליטית וחברתית אתר "VOX" (VOX) התחילה את הדו"ח שלה עם ההגדרה הזו ושאלה אם הגדרה זו חלה בהכרח גם על המשטר הציוני האם זה מופץ?

הוא אמר שהמשטר הציוני, שבו חיים "ילדים רבים של ניצולי שואה" לא צריך לבצע פשע כזה, וכעת קבוצות זכויות אדם, אקדמאים ואפילו דרום אפריקה מתחו ביקורת על המדינה הזו. הם האשימו אותם בביצוע רצח עם ברצועת עזה.

האשמות אלו אינן חדשות ומופצות מיד לאחר תגובת המשטר הציוני למבצע "סערת אלאקצא" ב-7 באוקטובר 2023.

הוא המשיך שהשאלה שעולה כעת לאחר שנה היא האם הראיות התומכות בטענות אלו גדלו?

נריה ציינה שהיא ועמיתתה סיגל סמואל ראיין חוקרים באוקטובר אשתקד כדי לחקור את ה"האשמות" של רצח עם, וציין שחלקם היו נוכחים באותו זמן ולא מה קרה בעזה בהחלט נקרא רצח עם.

הוא הוסיף שלרובם היו ספקות והצהיר שהוכחת רצח עם מחייבת עמידה בסטנדרטים הגבוהים של המשפט הבינלאומי. כמו כן, רבים מהם הצהירו שישראל כנראה ביצעה פשעים "נגד האנושות" או "פשעי מלחמה" שהם רצח עם לפי חוק הבינלאומי, אך הם עדיין סירבו לשלוט על רצח העם בעזה.

על פי אתר אמריקאי זה, מאז שנערכו ראיונות אלו, במיוחד עם הידרדרות המצב בעזה, שהפך להריסות ומספר השהידים הפלסטינים הגיע ליותר מ-40,000 איש, הדיונים סביב הנושא הזה התקדמו בצורה ניכרת.

נריה הסביר כי דו"ח של הארגון הבינלאומי לפליטים שפורסם בספטמבר הראה עדות ל"משבר רעב חריף בעזה והסימנים לתנאים דמויי רעב באזורי הצפון במהלך המחצית הראשונה של 2024" חשפו כי אחת הסיבות היא מניעת הסיוע של המשטר הציוני להגיע לאזור נצור זה.

בין ההתפתחויות האחרונות שהובילו להרחבת המלחמה ללבנון, לאחר שהמשטר הציוני כפה "יותר שליטה" על הגדה המערבית, נריה פנה אל החוקרים הללו כדי לראות אם דעותיהם על רצח העם בעזה השתנו.

הוא אמר שבין חמשת החוקרים, רובם משוכנעים כעת שלפשעים שהתרחשו באזור זה יש את התנאים המשפטיים הדרושים כדי להיות מוגדרים כרצח עם.

על פי דו"ח "Vox, אם גזר דין רשמי של רצח עם יינתן על ידי בית הדין הבינלאומי לצדק, יכולות להיות לכך השלכות משפטיות והשלכות פוליטיות.

ישנן דרכים שונות להגדיר את המושג רצח עם, אך בית הדין הבינלאומי מתייחס להגדרה המשפטית שלו רק על פי אמנת רצח העם, שהיא אמנה בינלאומית שהייתה בתוקף מאז 1951. ו-153 מדינות, כולל המשטר הציוני ובעלת בריתו הקרובה ביותר, ארצות הברית, אשררו אותו, זה נחשב לפשע.

על פי אמנת רצח העם, ההגדרה של רצח עם היא: "כל מעשה שבוצע מתוך כוונה להשמיד קבוצה אתנית, גזעית, לאומית או דתית כולה או חלק ממנה."

על פי הגדרה זו, רז סיגל, פרופסור ללימודי שואה ורצח עם באוניברסיטת align:justify">Stockton מניו ג'רזי, ארה"ב אמרה: "אני תומך לחלוטין בתיאור המתקפה הישראלית על עזה כדוגמה מובהקת לרצח עם".

אדם ג'ונס, פרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת קולומביה הבריטית, אמר גם: היה לי מקרה של מעשי רצח עם של מתקפה ישראלית זו על עזה, במהלך השנה האחרונה עקב הרג בני אדם והרס בתים, תשתיות וקהילות.

ארנסטו פרדיגה, פרופסור לפוליטיקה לימודי מדע ושלום באוניברסיטת נוטרדאם, נעו גם הם באותו כיוון וכינו את פעולת הצבא הישראלי רצח עם.

נקודת המפנה העיקרית בדעותיהם של פרדיגה ומומחי זכויות אדם רבים, הפלישה הקרקעית הציונית לעיר רפיח הייתה בדרום רצועת עזה בחודש מאי.

Frediga הגיעה לבסוף למסקנה שעדיין לא ברור כיצד יפסוק בית הדין הבינלאומי. אבל גם אם בית המשפט לא יוציא פסק דין בעניין רצח עם, זה לא יכול למנוע מהקהילה הבינלאומית לפעול לעצירת האירועים בעזה.

סיגל, פרופסור באוניברסיטת סטוקטון, "אני לא חושבת שאנחנו צריכים לשבת על הידיים ולחכות שהמוסדות האלה יאשרו או יכחישו את רצח העם בזמן שכולנו עדים לרצח העם לנגד עינינו", אמר. הוא הצהיר כי "התהליך של שינוי מהותי של המערכת באמת התחיל, וישראל וארה"ב הפכו היום מבודדות מאוד."