ההשפעות השליליות של האסטרטגיה ההתקפית של נתניהו

השפעות שליליות של האסטרטגיה ההתקפית של נתניהו

עיתון "וול סטריט ג'ורנל" קבע כי ל"אסטרטגיה ההתקפית" של המשטר הציוני שננקטה מאז ה-7 באוקטובר בשנה שעברה תהיה השפעה עמוקה על כל מגזרי המשטר וכן על היחסים עם ארצות הברית.

העיתון הוסיף כי האסטרטגיה "עשויה לבוא במחיר של המטרות הדיפלומטיות של ישראל". עוד ציטט עיתון זה את תמיר הימן, לשעבר ראש ארגון הביון הנגדי של המשטר הציוני, וכתב כי הימנעות מחיפוש אחר פתרונות מדיניים ודיפלומטיים "משמעה שרשרת אינסופית של מלחמות עוקבות".

המחלקות הפנימיות בישראל מעמיקות חזק>

עיתון ניו יורק טיימסstyle="color:#000080">strong> כתב שסימנים למלחמה נרחבת יותר במזרח התיכון הופיעו לאחר שנה של מבצע "סערת אל-אקצא".

העיתון ציין גם כי המלחמה "העמיקה את השסעים הפנימיים בישראל והאשמות נוספות נגד תל אביב". על ביצוע רצח עם ופשעי מלחמה."

עיתון זה גם צמצם את השפעתה של אמריקה על המשטר הציוני וכתב כי שנת מלחמה "מסמנת מרחק זה יותר מהמטרה שהציב בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, לסיום המלחמה."

בריחה של נתניהו מההשלכות של תבוסה ב-7 באוקטובר

עיתון צרפתי "Le Monde" דיווחו כי גורמים ישראליים, במיוחד נתניהו, "לא ממהרים לבדוק את הכישלונות של 7 באוקטובר, למרות שעברה שנה מאז הפיגוע."

עיתון זה כתב מדבריו של פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית שהממשלה הנוכחית מנסה לפתור את הבעיה הזו ככל האפשר הוא ידחה והצביע על כך שסקרים מראים ששני שלישים מהציונים תומכים בחקירה הזו.

משימת התקשורת האמריקאית בריטוש פניה של ישראל

בעיתון "Guardian", כתב פיטר ביינרט שחלק ניכר מהתקשורת האמריקאית מוטה בבירור כלפי הנרטיב הישראלי של מלחמת עזה, והטיה זו מונעת מאמריקאים רבים להבין את מציאות הסכסוך.

המחבר מצטט ניתוח שמראה כי בארבע תוכניות טלוויזיה מרכזיות בין ה-8 באוקטובר ל-14 בינואר, 140 אורחים רואיינו, רק אחד מהם היה פלסטיני.

הוא הוסיף כי הראיונות הללו מתעלמים מזכות הפלסטינים לחופש, כמו גם מהסתירות של תל אביב האסטרטגיה הצבאית התעלמו.

לפי דיווח אל ג'זירה בסוף, העיתון "הארץ" הזהיר כי המשטר יתמודד בקרוב עם ההשלכות של המשבר ההומניטרי הגובר בעזה עקב הירידה החמורה באספקת המזון לאזרחים /span>

העיתון כתב שהמשטר הציוני צריך להודות שהוא צריך פתרון ארוך טווח כדי להימנע מהכפה נטל כלכלי למנוע את עזה עיתון זה גם הזכיר כי המשבר ההומניטרי בחודשים הראשונים של המלחמה הפך לבסיס להגשת תיקים נגד המשטר הציוני בבתי משפט בינלאומיים, מה שבסופו של דבר אילץ את המשטר הזה לתת ויתורים.