אל אח'באר סקר: האסטרטגיה של סייד חסן נסראללה במלחמת לבנון השלישית

דיווח מהר ח'ברגזארי, העיתון הלבנוני אל-אח'באר בדו"ח מפורט על האסטרטגיה של סייד חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה בלבנון במלחמה השלישית לבנון, שהחלה ככל הנראה את היקפה, וכותב כי למרות שחיזבאללה אינו מפלגה גדולה בהשוואה למפלגות אחרות בעולם הערבי והאסלאמי, ניתן לומר שהיא המשפיעה ביותר והיא החזקה והמפורסמת מבין המפלגות הללו, ומרכיביה הם האנשים המנוסים והידענים ביותר. נושא זה גרם למפלגה זו להפוך למכשול של ממש נגד פרויקטים מערביים רבים באזור, כולל חלוקת מדינות אזוריות או מיליטריזציה או מלחמת אזרחים באזור.

מצד שני, מחויבותה של מפלגה זו לעניין פלסטין כמטרה המרכזית של העולם האסלאמי והמשך פעילות ההתנגדות נגד ישראל, שהיא אחת מהכלים הצבאיים והכלכליים הגדולים ביותר של הקולוניאליזם המערבי שמר אותו בתחום ההתפתחויות האזוריות.

אל-אח'באר מוסיף כי סייד חסן נסראללה, מאז נכנס לתפקיד המזכיר הכללי של לחיזבאללה בלבנון יש שתי אסטרטגיות שקלי שקל הכל עבור עצמו ועבור חיזבאללה בלבנון: הגישה הראשונה: תמיכה בלבנון חופשית, מאוחדת, בטוחה ועצמאית עם ממשלה חזקה וצודקת והגישה השנייה: משחק תפקיד בשחרור ארץ ישראל והשבתה זו הקרקע שייכת לבעליה האמיתיים. לכן, המלחמות שעמן התמודד חיזבאללה בתקופה זו הן חוליות מחוברות של שרשרת, שכל אחת מהן מבוססת על אחת משתי האסטרטגיות הפנימיות והחיצוניות הללו.

ראשית: מלחמות חיזבאללה בלבנון

אל-אח'באר מציינת במאמרה כי חלק מהמלחמות שנלחם על ידי חיזבאללה במהלך תקופת המזכיר הכללי סייד חסן נסראללה נכנס לתוכה, מלחמות הגנה, כולל מלחמת יולי 1993 ומלחמת 1996 או מלחמת 33 הימים. בחלק מהמקרים, חיזבאללה ביצע פעולות מנע, כולל התערבות בסוריה ב-2011 ותמיכה בעזה במבצע סערת אל-אקצא ב-2023.

כל המלחמות הללו היו מאוד מחושבות והוגדרו מחדש את הביטחון והשלמות של חיזבאללה והצליחו להחזיר את מאזן הכוחות בלבנון ובאזור לאט לחיזבאללה של לבנון, שפעם התחיל בכפרים ובאזורים מרוחקים, יש היום השפעה מעבר לאזור.

אל-אח'באר במאמר זה מצביע על שתי נקודות בסיסיות לגבי מלחמות חיזבאללה ובעוד תיאור של שתי גישות אלה כותב:

שני: נסראללה עוקב אחר הכניסה למלחמות שנכפו על חיזבאללה במניעים דתיים והיסטוריים ומנסה לענות על שאלות היסטוריות לאורך שלבי ההתפתחות וההתקדמות של מפלגה זו. ודת קשורה כדי להגשים את המטרות האידיאולוגיות של מפלגה זו. מסיבה זו, נאומיו של מזכ"ל חיזבאללה מלאים בסמלים דתיים והיסטוריים.

נסרולה, תוך שימת לב למציאות ולתנאים החומריים וליסודות המוסריים והדתיים, אינו מסתיר את הממדים הרוחניים והנסתרים ואת הסיוע. לכן, המלחמות שבהן מעורב חיזבאללה קשורות לגישות חומריות ודתיות ולמניעים מוסריים והיסטוריים והן חלק מהקונפליקט בין נכון לרע. בממדים האמיתיים של מלחמות אלו הוא מעלה נושאים כמו המטרות הישירות של העם או האינטרסים העליונים של המדינה, ומצד שני הוא מדגיש את תורות הקוראן והמוסר ואת חשיבותן בהבסת האויב.

שני: הקואליציות של סייד חסן נסראללה

אחת המשימות החשובות ביותר של סייד חסן נסראללה מאז תפס את עמדת הנהגת חיזבאללה בלבנון היא יצירת קואליציות פנימיות ואזוריות. הוא הבהיר את יחסיו עם תנועת עמל, שהייתה מסובכת ומעורפלת במשך זמן רב, והגדיר מחדש את הסמכויות הפוליטיות והצבאיות של כל אחד מהסעיפים הללו. סוגיית ההתנגדות היא אחד הצירים הבסיסיים שסוכמו בין סייד חסן נסראללה לנביה בארי, יו"ר הפרלמנט הלבנוני והוא היה ראש תנועת אמל והרחיק אותם מסכסוכים מפלגתיים. כמו כן, הבנות אלקטורליות ורציונליות נוצרו על ידי חיזבאללה עם מפלגות אחרות, מה שגרם להתנגדות ליצור סביבה מתאימה להרחבת פעילותה בזירה הפוליטית. קואליציה זו הראתה את תפקידה בזרמים פנימיים רבים ובתוקפנות של המשטר הציוני.

הבנה נוספת שעשה חיזבאללה בלבנון בתקופה זו הייתה הברית עם התנועה הלאומית החופשית, שהתבססה על מדיניות פתוחה כלפי כל המבנים העדתיים והפוליטיים בלבנון. . הקואליציה הזו הייתה למעשה מהלך נועז של שני הצדדים נגד האיזונים המסורתיים והקלאסיים בלבנון.

אין ספק שנסראללה לא עצר בשתי הבריתות הללו כדי לחזק את יחסיו ולהעמיק את נוכחותו בזירה המקומית, והרחיב את היקף מאמציו ותקשורת בעת הצורך. יש לו השקפה ספציפית על לבנון כמדינה שלו. נכון שלתנועות שנכנסו להבנות עם חיזבאללה בלבנון יש מטרות שונות, אבל זה מראה שנסראללה מאמין שחיזוק מעמדו של חיזבאללה על ידי בידוד אחרים או התעלמות מהאינטרסים שלהם – גם אם זה מוצדק מבחינה פוליטית ומוסרית – גורם לבידוד הופך למפלגה והסכמי fi ביניהם מובילים לגישות עוינות.

נסרולה מאמין שיש להתגבר על חד-צדדיות וגישות חד-קוטביות כדי לפתור בעיות באמצעות go נפתרה.

הוא גם נקט פעולה בבריתות הזרות שלו, שהן חלק מתהליך הפיתוח של חיזבאללה ואחריותו הפוליטית והאסטרטגית. הוא קרא לעזרה ממפלגות ערביות ואסלמיות שהיו להן סדרי עדיפויות ואחריות משותפים, כולל בתחום העניין הפלסטיני וחירות פלסטין. הוא מאמין שהקואליציות הללו יכולות להוות נקודת מפנה חשובה בתהליך של התמודדות עם קולוניאליזם ישיר ועקיף וחופש מסיבה של כוחות אלו.

שלישי: מהנהגת חיזבאללה להנהגת ציר ההתנגדות

מאמר זה מוסיף כי השפעתו של חיזבאללה בלבנון גוברת מיום ליום, נכון שיריביו המקומיים והבינלאומיים של חיזבאללה עושים כמיטב יכולתם להרוס את תדמיתו. להסדיר את התוצאות באופן אישי וכדי לשחוק את חיזבאללה, אך אירועים אלו אינם גורמים לנסראללה לנטוש את סדרי העדיפויות האסטרטגיים של חיזבאללה. לאחר שחרור דרום לבנון בשנת 2000 ולאחר שהתבררו העובדות החשובות של מלחמת 33 הימים של 2006, יצר חיזבאללה מודל חדש של מפלגות אידיאולוגיות שחורג ממפלגות אידיאולוגיות ישראל נכנסה אליה מלחמה עם לפני.

סייד חסן נסראללה החל לדבר על ציר ההתנגדות לאחר הפגישה המשולשת עם מחמוד אחמדינג'אד ובשאר אסד, נשיאי איראן וסוריה בדמשק בפברואר 2010. , הציר שקרא תיגר על הזרם המערבי-ישראלי באזור והשפיע עליו. סרדאר קאסם סולימאני היה האחראי העיקרי ורכז השטח להקמת ציר זה.

אחרי 2010, הגישות הרצויות של נסראללה הפכו ברורות יותר ויותר, הוא הבין שעליו למקד את מאמציו בתחומים הממלאים תפקיד מהותי בשחרור פלסטין ולהרוס את ההגמוניה של המערב באזור, לכן, לאחר מספר שנים, צירי ההתנגדות בתימן, עיראק, סוריה ופלסטין נכנסו לקואליציה שהם מודעים היטב לממדים האסטרטגיים שלה ובמקביל הם גם ידעו את ההשלכות הביטחוניות, הכלכליות והפוליטיות של הקואליציה שלהם.

סיד חסן נסראללה עשה מאמצים רבים כדי להשלים את התפקידים בציר זה ולשרטט מפות ולהכין את הסוכנים והמתקנים שלו וקיים הרבה תקשורת ופגישות עם המנהיגים של תנועות ההתנגדות והעביר להן את החוויות הפוליטיות והצבאיות של חיזבאללה. המשמעות הייתה שמלחמתו של נסראללה עם ישראל כבר לא הייתה בלעדית לו והוא נאלץ להכין את עצמו לסבב חדש של מלחמות שייווצר בעזרת בעלי בריתו האזוריים ויזכה לניצחון מכריע עבורם וישנה את המפות של האזור והעולם .

על ידי השפעה על ציר ההתנגדות נגד תוכניות המלחמה של האויב בסוריה, תימן ועיראק ואיומי האויב על איראן, הראה נסראללה את עצמו כמנהיג אזורי. והוא הציג את דעותיו ורעיונותיו לגבי ההתפתחויות העתידיות באזור והראה התפתחויות שיכולות לתמוך באומה האסלאמית ולשמור על שלמותה וזהותה.

רביעית: חיזוק הבסיס הצבאי של חיזבאללה בלבנון

התחזית למלחמה אזורית גדולה הייתה תמיד בעיניו של סייד חסן נסראללה, והוא תמיד הכין את עצמו ליום הגדול הזה, יום שדורש לוגיסטי מתמשך וההכנות האנושיות היו בלימת האיומים הפנימיים והחיצוניים של האויב נדרשו התכנסויות פוליטיות ואסטרטגיות והערכה מדויקת של איזונים וסמכויות פנימיים וחיצוניים. הוא מאמין כי קיומו של צבא מאומן וחזק יכול להרוס את מטרות האויב ולהבטיח ניצחון על האויב במלחמה העתידית, מסיבה זו החל משנת 2006 את מאמציו הגדולים ביותר לגייס צעירים לבנונים להכשרתם להיום. קרב נהדר ללמד. יחד עם זאת, הוא הראה מאמץ רב לא להילחם עם שני אויבים בו זמנית. החלטותיו היו מדויקות וחכמות וללא עמדות פסיביות ורגשיות.

מערכת הכוח הקרבית החזקה והמשולבת של חיזבאללה יצרה תוצאות המובילות לשינוי מאזן הכוחות באזור ובעולם. אין ספק שהאירועים בלבנון לאחר 2006 והאירועים בסוריה, עיראק ותימן מלמדים על חשיבות המאמצים והיוזמות של חיזבאללה, שכולן מבוססות על האסטרטגיה הכללית של חסן נסראללה. לאחר מלחמת 2006, חיזבאללה ביקש לחזק את קווי התקשורת שלו ולחזק את נוכחותו באזורים שונים כדי לספק תמיכה עצמית וכלכלית ונשק, ולאחר מכן לקח את היוזמה להיות נוכח בסוריה ובעיראק שנשלח לתימן כדי לתמוך באנסארולה בתימן . כל ההתפתחויות הללו הן התפתחות אסטרטגית בעימות שיכול להיות העימות הסופי והמכריע.