האם החלה המלחמה השלישית בלבנון / הקואורדינטות של המלחמה החדשה והיקף התפתחותה

דוח סוכנות הידיעות Mehr צוטטת מאל ג'זירה, בעוד שביום רביעי, 18 בספטמבר, היינו עדים לפיצוצים רצופים של בימונים בלבנון, YOF גלנט, שר המלחמה הישראלי, מבסיס האוויר רמת דוד, הבסיס הגדול ביותר בצפון הוא ביקר בשטחים הכבושים ובאחד משלושת בסיסי האוויר המרכזיים של משטר זה והודיע ​​כי "מרכז הכובד של פעולותינו זז צפונה", ותיאר מהלך זה כתחילתו של "שלב חדש של מלחמה".

למחרת, 19 בספטמבר, ביצע המשטר הציוני את התקיפות האוויריות הקשות ביותר שלו על לבנון מאז תחילת מלחמת עזה לפני כשנה. מקורות לבנוניים אמרו לרויטרס כי התקפות אלו עשויות להיות התקיפות החמורות ביותר בשנים האחרונות.

שביתות המשטר הציוני, כפרי דרום לבנון, כולל אדשיט Al Qusayr, Qbarikha, Bani חיאן, span style="text-align:justify">מרקבה, רב טלאסין, מג'דל ו- הכוונה למהרונה, שבה חיים מאות אלפי אנשים. כמו כן, מטוסי המלחמה של משטר זה טסו מעל ביירות, בירת לבנון, ובאמצעות חציית חומת הקול בפיגוע הפגנה, הם ניסו ליצור פאניקה בקרב תושבי הבירה.

מטרה אפשרית נוספת של ההתקפות הציוניות היא לאלץ את חיזבאללה להפריד את החזית הלבנונית מחזית עזה, כי חיזבאללה קשר את הפסקת התקפותיו להפסקת אש בעזה. בהתחשב בקשר החזק בין שתי החזיתות הללו מאז תחילת המלחמה ובעלויות הפוליטיות והצבאיות הכבדות לכל נסיגה, נראה שקשה להשיג מטרה זו. ההפסקה נמשכה וביום ראשון ושני, 22 ו-23 בספטמבר, הפכו התקפות אלו יותר אינטנסיבי ונרחב. צבא ישראל גם הודיע ​​כי לוחמיו הפציצו כ-1,300 יעדי חיזבאללה בדרום ובמזרח לבנון. פעולות תוקפניות אלו עלו בקנה אחד עם הצהרות המפקדים הציונים ותנועות הצבא של משטר זה לעבר חזית לבנון, שהתגברו בשבועיים האחרונים.

עוד לפני הפיצוץ של מכשירי ביפר ותקשורת, הצבא הציוני, חטיבה 98 שכללה כ-10,000 עד 20,000 קומנדו וצנחנים, שנשלחו צפונה להצטרף לחטיבת השריון 36; חטיבה זו הועברה בעבר מרצועת עזה צפונה.

בנוסף ליחידות אלו, חטיבה 91, האחראית על הגנה על גבולות השטחים הכבושים עם לבנון, הייתה בכוננות יחד עם כוחות המילואים של יחידות אלו

בינתיים, Avery Godin, מפקד החזית הצפונית של המשטר הציוני, ביקר בתרגילים של חיילי מילואים של חטיבה 179, ולפני כן תרגילים נוספים לחטיבה 769 (חירם) נעשה ששני התרגילים התמקדו בהדמיית המלחמה בלבנון.

מהלכים אלו מעלים שאלות לגבי עתיד הסכסוך בחזית הלבנונית בימים ובשבועות הקרובים. חלק מהמשקיפים מודאגים מכך שהפיצוץ של סימונים הוא הקדמה לבלבול של חיזבאללה לפני ביצוע תרחיש של התקפה כוללת על דרום לבנון ואולי כולה לבנון, כולל הבירה ביירות; התרחיש שהפלג הרדיקלי בקבינט ובצבא של המשטר הציוני רוצה ולדברי מומחים, נושא זה יכול להוביל למלחמה אזורית שמתפשטת מעבר לגבולות של לבנון .

מנגד, המעצמות האזוריות והבינלאומיות, המודאגות מהשלכות המלחמה הזו, מנסות להפחית את המתיחות לפני העימות המוחלט בין המשטר הציוני וחיזבאללה הופכים להיות בלתי נמנעים עימות שיהיו לו השפעות רחבות בהרבה ממלחמת ההשמדה ההמונית של המשטר הציוני נגד עזה, שנכנסת כעת לשנתה השנייה.

שני תרחישים למלחמה

במחקר שפרסם המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) במרץ 2024, יותר מ-5 חודשים לאחר מבצע סערת אל-אקצא והציונות במלחמה נגד עזה, הגיעו המומחים למסקנה שבשל השינויים האסטרטגיים והיכולות המתקדמות של חיזבאללה, למשטר זה עומדות שתי אפשרויות להתמודדות עם החזית הצבאית הלבנונית: או להיכנס למלחמה מוגבלת עם חיזבאללה כדי להפעיל עליו לחץ. לפרק זמן כדי להעסיק את עצמו במשך זמן רב, או להיכנס למלחמה כוללת עם המפלגה הזו ולנסות להרוס את יכולותיה במכה אחת נחרצת.

מנגד, חיזבאללה ימשיך להתנגד ולירות טילים על התשתית הצבאית של המשטר הציוני ביחס לכמות ההתקפות שלו בגבולות. התקפות אלו יכללו טילים ארוכי טווח בעומק השטחים הכבושים, או התקפות רקטות ומרגמות על עמדות הקרובות לגבולות הכבושים, וכן פגיעה בטנקים הקרובים לציונים. חיזבאללה מתאים את ההתקפות הללו בקפידה כדי להימנע מחציית הגבול שתוביל את המשטר הציוני לסכסוך רחב היקף.

לפי מומחים בתחום זה, התקפות המשטר הציוני באסטרטגיה זו על האזורים שבשליטת חיזבאללה, כולל דרום לבנון, דהיה ביירות ובקעת הבקעה ירוכזו. המטרה העיקרית של התקפות אלו היא לפגוע בכלכלה הלבנונית, הנאבקת כיום עם פיחות המטבע הלאומי, על מנת להפעיל לחץ פוליטי על חיזבאללה ותומכי מפלגה זו לאזורים אחרים במדינה, שם עשויה נוכחותם. לגרום ליותר מתחים חברתיים להיווצר, לזוז.

אבל חלק מהאנליסטים מאמינים שזה יהיה הימור כושל, כי קשה לחזות איך יגיבו הלבנונים מול מלחמה שפתח הציוני משטר נגד המדינה שלהם.

מטרה אפשרית נוספת של התקפות המשטר הציוני היא לאלץ את חיזבאללה להפריד את החזית הלבנונית מחזית עזה, כי חיזבאללה קשר את הפסקת התקפותיו להפסקת אש בעזה בהתחשב בקשר החזק בין שתי החזיתות הללו מאז תחילת המלחמה ובעלויות הפוליטיות והצבאיות הכבדות לכל נסיגה, נראה שקשה להשיג מטרה זו.

בהקשר זה, חסן נסראללה, מזכ"ל חיזבאללה, הצהיר לאחרונה בבירור כי "למרות כל הפסדים והקרבות" החזית הלבנונית תמשיך להיות מחוברת עם חזית עזה, מה שגורם לתרחיש הזה להיחנק בניצן.

מלחמה כוללת

האופציה הצבאית השנייה של המשטר הציוני היא לפתוח במלחמה כוללת נגד לבנון. במקרה של מלחמה כזו, צבא המשטר הזה כנראה יתמקד בהשמדת עמדות הטילים של חיזבאללה ובסיסי השיגור של מל"טים של מפלגה זו.

למרות שהמשטר הציוני ינסה לפגוע בהנהגת חיזבאללה ובמרכזים הצבאיים שלו בביירות ובעמק הבקעה, הוא כנראה ימקד את רוב מאמציו בהשמדת הנוכחות חיזבאללה יתרכז בסמוך לגבולות וינסה להרחיק את כוחות המפלגה הזו מהגבולות, אולי לצד השני של נהר הליטני, המרוחק כ-30 קילומטרים מגבולות השטחים הכבושים.

בתרחיש זה, הפעולה הראשונה של הצבא הציוני תהיה מערכה אווירית מסיבית שמטרתה להשמיד את יכולת הטילים של חיזבאללה ואת מרכזי הפיקוד שלו. למעשה, התקיפות האוויריות הנוכחיות עשויות להיות הקדמה למלחמה הכוללת הזו.

אם תחזיות אלו יתקיימו, צפוי שחיל האוויר הישראלי ישתמש בתחמושת מדויקת כדי לתקוף עמדות שיגור ואחסון טילים, מרכזי פיקוד ורשתות תחבורה איטיות תקיפות אוויריות אלו עשויות להיות מלוות בתקיפות טילים מהים, בהתבסס על נתונים מודיעיניים שהתקבלו ממל"טים, מלוויינים ומקורות קרקעיים, כדי לכוון למחסני טילים ובסיסי שיגור ולמוקדי חיזבאללה. יש לזהות ולמקד את מרכזי הפיקוד.

מטרת ההתקפות הראשוניות הללו תהיה ליצור את הלחץ המקסימלי האפשרי לפני שחיזבאללה יוכל להגיב. אך יש משקיפים שמפקפקים בכך שהצבא הציוני מוגבל למטרות צבאיות אלו בלבד, משום שבדרך כלל ממוקדים בהתקפות אלו גם אזרחים, באמתלה של פגיעה במטרות צבאיות; אותו דבר שקרה במתקפה על בית החולים מואמדני ובית החולים שאפא בעזה במטרה להגביר לחץ מתמשך על הבסיס העממי.

אך האם ההתקפות הללו יגיעו ליעדן? חלק גדול מהיכולת של חיזבאללה להתמודד עם אויב שהוא עליון בנשק טמון בשימוש שלו בטקטיקות גמישות. לדוגמה, כאשר מתרחשות תקיפות אוויריות כבדות באזור, כוחות ההגנה יכולים להשתמש בפחות מחסומים ולצמצם את תנועת הכוחות על הקרקע ולאמץ מערכים שונים תוך זמן קצר בהתאם למידע הזמין.

למערכות שיגור הטילים של חיזבאללה יש גמישות דומה, שיש לה ארבע מאפיינים מרכזיים: ראשית, מערכות אלו ניידות וניתנות להזזה במהירות ולהציבן בעמדה חדשה ; זה מקשה על כוחות האויב לעקוב אחריהם ולכוון אותם. שנית, ניתן להשתמש במערכות אלו בסוגי קרקע שונים. שלישית, הם והאחסון שלהם יכולים להיות מוסתרים היטב. ורביעית, אימון הכוחות והמאפיינים של מערכות אלו מספקים אפשרות לתגובה מהירה ולירי של טילים וכדורים.

למעשה, המשטר הציוני מודע היטב ליתרונות הגמישות הגבוהה של חיזבאללה גם תחת הלחצים הקשים ביותר.

בדוח שכותרתו "אש ודם: המציאות המפחידה של מלחמת ישראל עם חיזבאללה" שפורסם על ידי אוניברסיטת רייכמן" שפורסם על ידי המשטר הציוני מוקדם יותר השנה, אנליסטים חזו שחיזבאללה (ובעלי בריתו) יכולים לירות בין 2,500 ל-3,000 רקטות ופגזים ביום, ברציפות למשך מספר שבועות.

טילים אלו יכללו טילים מדויקים וארוכי טווח וכן טילים פחות מדויקים ויפגעו במטרות כגון אתרים צבאיים ציוניים וערים עם אוכלוסייה גדולה במדינה. מרכז המשטר הזה .

הדוח משתמש בהערכות ממלחמת 2006, בה ירה חיזבאללה כ-4,000 רקטות במשך 34 ימים, ממוצע של 117 רקטות ביום. לאחר מכן, בדוח זה, ההערכות הללו מושוות לכוח הטילים הנוכחי של חיזבאללה.

להמשך…