התערבויות אסטרטגיות במוסדות בינלאומיים הופכים לשיטתיים עם "BRICS".
בראיון בלעדי ל-Mehr Media Group, הפרופסור למשפטים ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת פנסילבניה סטייט הדגיש כי קבוצת BRICS תתבגר בטווח הארוך. |
דוח סוכנות הידיעות Mehr, לארי קטה-באקר, פרופסור למשפטים ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת פנסילבניה סטייט, ארה"ב, בראיון בלעדי עם המחלקה הבינלאומית של קבוצת המדיה Mehr מנתה את האינטרסים של קבוצת "BRICS" ואת בגרותה ההדרגתית והפיכתה למנוף רב עוצמה בפורומים בינלאומיים, כולל האו"ם.
BRICS הוא ארגון בין-ממשלתי המורכב מברזיל, רוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, איראן, מצרים , אתיופיה ואיחוד האמירויות הערביות. קבוצה זו, אשר הייתה ידועה בתחילה כפלטפורמה להדגשת הזדמנויות השקעה, הפכה בהדרגה לגוש גיאופוליטי של ממש, והפגישות השנתיות שלה בצורה של ועידות פסגה רשמיות לתיאום מדיניות רב-צדדית נערכו באופן קבוע מאז 2009.
יחסים דו-צדדיים בין המדינות החברות ב-BRICS מבוססים בעיקר על אי-התערבות, שוויון והטבות הדדיות. מונחה על ידי יהיה מה שנקרא המדינות המייסדות של קבוצה זו, כלומר ברזיל, רוסיה, הודו וסין, ערכו את הפסגה הראשונה ביקטרינבורג בשנת 2009 ודרום אפריקה הצטרפה לקבוצה זו שנה לאחר מכן. גם אירן, מצרים, אתיופיה ואיחוד האמירויות הצטרפו לקבוצה זו ב-1 בינואר 2024. ערב הסעודית עדיין לא הצטרפה רשמית ל-BRICS, אך משתתפת בפעילות הארגון כחבר אורח. לאחרונה, טורקיה, כאחת הכלכלות הגדולות בעולם, הגישה את בקשתה להצטרף לקבוצה זו.
בעקבות בקשה זו, חוות דעתו של לארי קטה בקר, שהוא גם חבר במרכז המשפטים האמריקאי שאלנו לגבי תפקידה של הקבוצה הזו בסדר העולמי העתידי.
טורקיה הצטרפה לאחרונה ל"
נראה שלמדינות שאינן בצמרת הכוח בעולם יש רצון גדול יותר להצטרף לארגונים כגון BRICS. ארגונים שהם מסוגלים להצטרף אליהם או לעסוק בפעילויות משותפות או לקשר דרכם למדינה בדרג גבוה. עידן התנועה הלא מזדהה, הקשור קשר הדוק להיסטוריה של הקולוניאליזם, כמעט הסתיים. סופו של עידן זה קשור איכשהו לסיומה של תקופה אחרת, והוא החזון של יחידת הגלובליזציה שלאחר מלחמת העולם השנייה (1945); גישה שבה חברי תנועת הבלתי מזוהים היו די דינמיים ולעיתים מתוחים.
לפיכך, ניתן להשוות את הרצון להצטרף ל-BRICS להצטרפות לנאט"ו, לליגה הערבית או לליגה של מדינות אמריקה הלטינית והקריביות נבדקו. בכל הדוגמאות הללו, חברות מביאה הטבות קולקטיביות. אינטרסים אלו יכולים תמיד להיות הגנתיים או התקפיים (מול קבוצות גדולות אחרות או אפילו האינטרסים הפנימיים של הקבוצה); אגרסיבי בכך שהוא יכול לשמש ככלי לקידום תוכניות פיתוח לאומיות או בניית סולידריות. בהקשר זה, הודו וסין הן דוגמאות בולטות. מדינות אלו הן מתחרות ולעיתים אויבות, אך יחד עם זאת, הן מיושרות בדרכים רבות כנגד מכשולים משותפים בדרך להשגת יעדיהן האסטרטגיים.
BRICS, כמו הסכם "השוק המשותף של דרום אמריקה", מספקת מסגרת ארגונית בין-ממשלתית שנשלטת על ידי הניהול אינו מוסד מרכזי והוא פועל בחופשיות. גם מדינות אפריקה רואות ב-BRICS פורה משום שמצד אחד, קבוצה זו שימשה כמנוף חשוב באיחוד האפריקאי, ומצד שני, היא נחשבת ככלי למשא ומתן עם אירופה וארצות הברית למען ניצול משאבי טבע וגישה לשווקים שלהם.
עתיד כיצד אתה מעריך את BRICS בטווח הארוך? האם נוכל לצפות להזמנה חדשה?
אני מאמין ש-BRICS צמח והתבגר כארגון בין-ממשלתי הפועל למען האינטרסים של חבריו. יגיע היתרון והערך הגדולים ביותר של BRICS הוא שהוא נחשב לכלי מדיניות.
קבוצה זו מציגה נרטיב שסותר את הנרטיב של מדינות ליברליות דמוקרטיות מפותחות. כמובן, הנרטיב השונה הזה יהיה יעיל רק אם המדינות החברות ישתפו אותו ברמה גבוהה. והכי חשוב, BRICS יכול למלא תפקיד ככלי רב עוצמה בתיאום התערבויות אסטרטגיות בתוך ארגונים בינלאומיים כגון האו"ם.
|