המלחמה בעזה הכתה את כלכלת ישראל
| על פי הודאתה של תקשורת ישראלית מתמחה, מניעי הצמיחה בישראל נעצרו והכלכלה הישראלית נכנסה לספירלה של קריסה. |
לפי קבוצת העברית סוכנות הידיעות תסנים, עיתון קקליסטי בשפה העברית המהווה מדיה כלכלית מתמחה. הוא התייחס למשבר במצבה הכלכלי של ישראל והדגיש כי מניעי הצמיחה הפסיקו לנוע וכלכלת ישראל נכנסה לתהליך של קריסה ההפסדים הכלכליים של ישראל השפיעו גם על מגזרים חיוניים כמו השקעות, יצוא וטכנולוגיות מתקדמות, והידרדרותה הייתה. חסר תקדים מאז התפרצות נגיף הקורונה.
מדיה זו הוסיפה: התוצאה של תהליך זה היא כרגע הקטנת חלקו של הפרט בברוטו הכנסה מקומית ואפילו כמות הצריכה שמראה עלייה עקב הסובסידיות הרבות שהמבנה השליט נותן לו מצב כזה.
לפי לתקשורת זו, לאחר ה-7 באוקטובר כלכלת ישראל משותקת ובתוך שלושה חודשים בסוף 2023 הגיע מצב זה לשיאו והמשיך במגמה הסינוסואידית שלו ב-2024 להמשיך בירידה שוב ברבעון השני של השנה.
בחלק אחר של דו"ח זה, הנתונים המדאיגים ביותר שמפרסם המרכז לסטטיסטיקה קשורים להיקף ההשקעות והיצוא, אם כי ב מגזר ההשקעות, הסטטיסטיקה מראה עלייה של 5.2 אחוזים, אך כניסה לפרטים מלמדת על בעיות רבות, ההשקעה בתעשיות טכנולוגיית המידע והתקשורת ירדה ב-51.3% וההשקעה במגזרים אחרים מציגה ירידה משמעותית.
השקעה במגזר הייצור של קניין רוחני ירדה גם היא ב-2.2 אחוזים, וניתן לחוש בהשלכותיה בתחום התשתיות וכן בעלייה באבטלה.
בחלק אחר של דו"ח זה, הוא מדגיש גם בהתייחסות לסטטיסטיקות היצוא, הסטטיסטיקה הזו יצרה הפתעות רעות לישראל, כך שכמות היצוא של סחורות ושירותים למעט יהלומים וחברות סטארט-אפ רשמו ירידה של 7.1 אחוזים ברבעון השני של 2024, אם כי היא טובה יותר מהרבעון הרביעי של 2023, שהראה ירידה של 24.4 אחוזים.
מומחים ישראלים מדגישים כי הירידה של 12% בייצוא השירותים היא נתון מדאיג מאוד ואינו קשור רק להפסקת התיירות, אלא גם תנאים גרועים ליצוא שירותים במגזרים אחרים. חווים.
לטענת קקליסט, להפסדים ליצוא בישראל יהיו השלכות ארוכות טווח על כלכלתה, שכן בשנים האחרונות היצוא מהווה בין 31 ל-32 אחוז מההכנסה הגולמית. ישראל הוקצתה לעצמה, מה פירושו כשליש ממנו, והוא יכול להיחשב כאחד ממרכיבי היציבות הכלכלית, והסרתו עלולה לגרום להפסדים גדולים למגזר התעסוקה ולהכנסות הממשלה.
מצד שני, אנו רואים עלייה בצריכה של מגזרים ביטחוניים, אשר עלתה על 25% ברבעון השני של 2024.
תקשורת המתמחה בשפה העברית מדגישה יחד עם זאת, הנתונים הגרועים ביותר ברבעון השני של השנה קשורים לירידה ברמת התחזיות הקשורות לצמיחה ולפיתוח למגזרים שונים במשק הישראלי, זאת באופן שבו ביולי האחרון הוריד הבנק המרכזי של ישראל את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2024 מ-2% ל-1.5%, ובאותה צורה הוריד את תחזית הצמיחה שלו לשנת 2025 מ-5% ל-4.2% בשבוע שעבר /p>
בסוף דו"ח זה, נכתב גם, תנאים של חוסר ודאות, חוסר יציבות גיאופוליטית ופנימית, הידרדרות מתמשכת של מעמדה של ישראל ברמה הבינלאומית, אפשרות לצמצומים נוספים בתקציב הנעשים בצורה לא אחראית, אי אישור התקציב לשנת 2025 עקב הסכסוכים בין פוליטיקאים, לצד החזרה המדאיגה של האינפלציה, הם כולם חלק מהבעיות הכלכליות של ישראל כיום, הבעיות הללו גורמות לתנאים של אמיר ירון, ראש בנק ישראל, לקדם את תוכניותיו בניגוד לטענת הקבינט. התנאים הללו לא צפויים להיפתר מעצמם, וגם אם יושג הניצחון המכריע לו הקבינט מחכה, התנאים הכלכליים לא ישתפרו.
סוף ההודעה/
| © | אתר החדשות webangah תרגם את החדשות הללו מסוכנות הידיעות Tasnim. |
|
