עיתונאים פלסטינים; נאבק עד מוות עם הנרטיבים הכוזבים של הציונים

Mehr News Agency, קבוצה בינלאומית, אלנז רחמטנג'אד: 43 שבועות קיים מאז 7 באוקטובר2023 ומבצע "סערת אל-אקצא". אף יום בשבועות הללו לא היה רגיל. במשך יותר מ-300 ימים, עינינו רואות את הפצצת בית החולים הבפטיסטים בעזה, בתי הספר אל-נסר וחסן סלאמה והאו"ם בג'בליה ובאזורי המגורים של דיר אל-בלח, חאן יונס, אל-שג'עייה, אל. -סאדרה, אל-זיתון, רפיח, שייח' ריזוואן ומחנה הפליטים הפלסטיני אל-נוסיראת.

אנו שומעים את החדשות על מות הקדושים של 500 אנשי צוות רפואי, יותר מ-8,000 סטודנטים פלסטינים ויותר מ-300 ספורטאים, והפיכת אצטדיוני עזה למרכזי מעצר להחזקת אסירים פלסטינים, תת תזונה של נשים הרות ונבוב שמע הצטברות של יותר מ-100 אלף טון אשפה ברצועת עזה.

שפתינו על התקפת הציונים על נמל אל חודיידה, מות הקדושים של ויסאם אל-טאוויל, סאלח אל-ערורי, חאג' אבו-נאמה, חאג' מוחסן, סייד ראזי, איסמעיל הנייה ו ופא ג'ראר, הגברת הפלסטינית החופשית בג'נין והמחאות שחקרו האוניברסיטאות האמריקאיות ומדינות מערביות לתמיכה בפלסטין.

אנחנו כותבים גם על מות הקדושים של מוחמד עמאד לאבאד, כתב מכון המדיה אל-רסאלה, בהתקפה של לוחמים ציוניים על שכונת שייח' ריזוואן בעזה, מוחמד אבו דקה. בחאן יונס, הפצצת ביתו של מואטסים גראב במחנה אל-נוסיראת, התקפת מל"טים המשטר הציוני כתב לאוהל העיתונאים בבית החולים חללי אל-אקצא בדיר אל-בלח במרכז רצועת עזה. , וכתב אל-ג'זירה, איסמעיל אל-גול, היה מטרה בעת הכנת דו"ח מול ביתו ההרוס של השהיד הנייה, ראש המשרד המדיני של חמאס במחנה אל-שאטי בעזה.

צבא משטר אל-קודס הכובש אינו מבדיל בין חיילים ואזרחים, ילדים וצעירים, זקנים וזקנים, גברים ונשים, ספורטאים וסטודנטים, צוות רפואי ועיתונאים המלחמות והפשעים שלה. עיתונאים הם אזרחים שאסור לתקוף אותם, אבל זה לא המצב! מאחר שאנשי התקשורת משקפים את הפשעים של המשטר המזויף הזה בפלסטין ונלחמים עם הנרטיבים הכוזבים שלהם, הם אינם בטוחים; פעילי תקשורת ואפילו בניין התקשורת בארץ ישראל מותקפים שוב ושוב על ידי הכיבוש הציוני. המצלמות והטלפונים שלהם מוקלטים.

במקביל ליום השנה לקדושת הקדושים של מחמוד סרמי ויום העיתונאי, הייתה לנו הזדמנות לסקור ולבחון את מות הקדושים של כמה עיתונאים בתחום ההתנגדות על ידי פשעי המשטר הציוני, שדוח זה בא בעקבותיהם;

כתבים צריכים להמשיך לחשוף את פשעי הציונים

מוחמד עבדורהמן אבו עובייד, כתב רשת אל-עלאם בעזה, בראיון לכתב Mehr הוא אמר: עיתונאים הם יעד של המשטר המזויף הזה בגלל העברת תמונות והרג על ידי המשטר הציוני. רצח וקדושת קדושים של עיתונאים על ידי הציונים היא אחת הבעיות והמכשולים העומדים בפנינו במהלך עבודת התקשורת והעיתונות.

הוא המשיך בנאומו ואמר: כל יום המורל שלנו הולך על סף קריסה עקב ראיית המראות של רצח העם הפלסטיני על ידי צבא המשטר הכובש, אבל אנחנו מנסים לשמור זה עם התנגדות. עמיתיי ואני, כעיתונאים בעזה, מבקשים לפרסם ולחשוף את פשעי הציונים הכובשים נגד הפלסטינים כדי שההרג והמלחמה האכזרית הללו ייפסקו. אנו שולחים מסר לכל העיתונאים בעולם להמשיך ולפרסם ולחשוף את פשעי הציונים ולפרסם את הנושא הזה בפורומים בינלאומיים.

תן לי לומר, ידידי; אני לא יודע את הטעם של שינה

קבוצת פלסטינים ועיתונאים כוונה על ידי המשטר הציוני ליד ביתו של השהיד איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, במחנה שאטי במערב העיר עזה. . כתב אל-ג'זירה, איסמעיל אל-גול, הכין דו"ח מול ביתו של האנוס הנייה, שנהרס בהפצצת הציונים, והוא נהרג.

איסמעיל אל-גול נעצר לפני מותו במהלך התקפת חיילי המשטר הישראלי על בית החולים שאפא בעיר עזה על ידי חיילי הצבא הכובש את קודס. לפני מעצרו של איסמעיל, החיילים הציונים הכו אותו קשות. לדברי אל-גול, חיילי המשטר המזויף הזה שמרו אותו ואת עיתונאים אחרים עירומים ומכוסי עיניים במשך 12 שעות.

כתב השהיד איסמעיל אל-גול אמר בהודעה לחברו: "תן לי לומר לך, ידידי, שאני לא יודע את הטעם של שינה יותר. גופות הילדים וצרחות הפצועים ותמונותיהם ספוגות הדם לא נעלמות מעיניי. גניחות האמהות וגניחות גברים שמתגעגעים ליקיריהם לא מפסיקות להישמע ממני. אני כבר לא יכול לשאת את קולות הילדים מתחת להריסות ולשכוח את האנרגיה והכוח שהופכים כל רגע לסיוט. כבר לא קל לי לעמוד מול שורות של ארונות קבורה נעולים ומורחבים, או לראות את המתים יותר מהחיים הנלחמים במוות מתחת לבתיהם. אני לא מתבייש לעמוד מול המצלמה ולהגיד שאני רעב. ילדים רבים מבקשים ממני משהו לאכול והם לא יודעים שאני לא ישן בלילה בגלל רעב כמוהם."

זינה, בתו של השהיד איסמעיל אל-גול, שתהיה בת 9 בחודש הבא, לא ראתה את אביה יותר מ-10 חודשים. הוא חייב לחכות לאביו שבשמיים.

צבא המשטר הציוני וסוכנויות הביון שלו בנוגע לשהיד איסמעיל אל-גול ברצועת עזה טענו כי הוא חבר בכוחות הצבא המובחרים של חמאס והשתתף ב- פיגוע ב-7 באוקטובר. בדיווח, רשת אל-ג'זירה דחתה טענה זו של המשטר הציוני וכינתה אותה שקרית לחלוטין. רשת זו הצהירה בהצהרה: "הטענה שאיסמעיל אל-גול היה אחד מכוחות הצבא המובחרים המזוהים עם חמאס היא האשמות שווא ופעולה פרובוקטיבית מסוכנת המסכנת את בריאותם של כוחות הרשת הזו והרשויות הן ישירות האחראי לכך הוא המשטר הציוני.

באמצע מרץ עצרו הצבא וסוכנויות הביון של המשטר הכובש את אל-גול בבית החולים אל-שיפא ושחררו אותו לאחר 12 שעות ללא כל הסבר. אם איסמעיל אל-גול, כתב הרשת הזו, חבר בכוחות העילית של חמאס וטענה זו של הכיבוש נכונה, מדוע שחררו אותו? ברור שרשויות המשטר הציוני מנסות להצדיק את פשעיהם בטענות חסרות בסיס ושקריות. הטענות והשקרים הללו הם ניסיון שערורייתי להצדיק פגיעה בעיתונאים בעזה על ידי הכובשים, כך שמאז תחילת המלחמה בעזה נהרגו 165 עיתונאים ועובדי תקשורת".

מות הקדושים של עיתונאי פלסטיני אמריקאי בג'נין

שירין אבו עקל'ה, כתבת ערוץ החדשות של קטאר אל ג'זירה, נורתה למוות על ידי חיילים ציונים בזמן שסיקרה את זירת הפיגוע של הכיבוש במחנה ג'נין.

שירין אבו עקל'ה הייתה עיתונאית פלסטינית-אמריקאית שעבדה במשך 25 שנים ברשת ערבית אל-ג'זירה. הוא היה אחד העיתונאים הפעילים במזרח התיכון שסיקרו חדשות הקשורות לפלסטין. ב-11 במאי 2022 הוא היה יעד של הכוחות הציוניים בעת שסיקר את החדשות על תקיפת כוחות קודס על העיר ג'נין בגדה המערבית, ונרצח עקב פצע כדור בראשו. בהתחשב בכך ששירין אבו עקל'ה היה אזרח אמריקאי, ביקש השגריר האמריקני בישראל לחקור את אופן מותו.

למרות דיווחים ראשוניים של עמיתיו של אבו עקל'ה שהאשימו חיילים ציונים, ישראל הכחישה אחריות למותו והאשימה את הלוחמים הפלסטינים. המשטר המזויף טען מאוחר יותר שהוא יכול היה להיהרג משני הצדדים, וב-5 בספטמבר הודה שכנראה נפגע בטעות מכוחותיו, אך סירב לחקירה פלילית.

אבו עקל'ה, כתב של הרשת הערבית של אל-ג'זירה, לבש אפוד חסין כדורים וקסדת כתב כשהיה מעונה, לא היו לוחמים פלסטינים ליד הכתב הזה, וחיילים ציונים היו בערך הם הוצבו במרחק של 200 מטר ממנו, בעוד שהציונים טענו שהוא נהרג מירי טעות.

גופתה של שירין אבו עקל'ה נישאה ב-13 במאי 2022, מקביל ל-23 במאי 1401, במזרח ירושלים מבית החולים סן ג'וזף לבאב אל-חליל בנוכחות אלפים. של אנשים, שחלקם החזיקו בדגל פלסטין. בתקיפת הטקס ודיכוי האבלים באמצעות אלות ורימוני קול, משטרת ישראל שיבשה את הטקס ופצעה עשרות משתתפים בטקס.

ZinaHalwani; ילדים במרכז מעצרs זכויות זכויות אדם אין?

זינה אל-הלוואני, בתו של עיתונאי פלסטיני המתגורר בירושלים, התפרסמה ביום שבו נעצרה בגלל החיוך על פניה כשהידיים והרגליים קשורות.

העיתונאי הפלסטיני הזה, שהיה כלוא בכלא הציוני, לאחר שחרורו, הושפע עמוקות מהרגעים שראה בבתי הכלא של משטר הכיבוש, והוא סיפר זאת בעצמו. בכי; ראיתי במו עיני שהילדים הפלסטינים בבתי הכלא של המשטר הציוני בוכים בלילות ורוצים את האמהות שלהם כשעצרתי, הייתי במעצר במחלקת הילדים מול בית המעצר שלנו. ביניהם ראיתי ילדים מתחת לגיל 11. באמצע הלילה, ילדים צרחו ובכו על אמהותיהם. אני נשבע באלוהים, בכל פעם שאני חושב על הילדים השבויים האלה, הדמעות שלי זולגות ואני בוכה. תודה לאל שיצאתי משם ואני לא רואה את הסצנות האלה יותר. אבל אני עדיין מודאג מהילדים שנמצאים בבתי מעצר. תודה לאל שהייתי במעצר רק לכמה ימים.

האם לילדים האלה במרכזי מעצר אין זכויות אדם? האם ארגון Human Rights Watch לא צריך לפעול כדי לשחרר את הילדים האלה? לפני שאני עיתונאי, אני ילד של קודס ואני חייב להגן עליו. למה מאשימים אותי בדברים שחובה עלי לעשות בגלל שאני אזרח פלסטיני? למה אתה משמיץ אותי, שכן לפני האינתיפאדה, כלומר עוד לפני חודש הרמדאן הקדוש, ליבם של כל הצעירים פועם למען קודס ועדיין פועם.

מתוך 7אוקטוברעבר; 166כתב שאהיד ו 91 עיתונאים נעצרו /strong>הפכו ל

מאז 7 באוקטובר ותחילת המלחמה נגד עזה, 166 עיתונאים נרצחו בהתקפות של צבא המשטר הציוני ועשרות עיתונאים נוספים נפצעו.

העיתונאי הפלסטיני מוחמד עיסא אבו סעדה נהרג אמש בהתקפה של צבא הכיבוש הציוני באזור אל-זאנה, מזרחית לחאן יונס, בדרום רצועת עזה.

מועדון אסירי פלסטין הודיע ​​כי המשטר הציוני עצר 91 עיתונאים פלסטינים מאז 7 באוקטובר, האחרון שבהם היה חאזם נאצר.

המרכז ציין כי 53 מהעיתונאים הללו עדיין בשבי, 6 מהם נשים ו-16 תושבי רצועת עזה.

מועדון אסירי פלסטין הדגיש כי 17 מהעיתונאים הללו נמצאים במעצר זמני.

הרגכתבים ב עזה לקיי חייב להמשיך יש?

הפדרציה הבינלאומית של עיתונאים הדגישה בהצהרה כי לאחר מות הקדושים של שני עיתונאים פלסטינים, איסמעיל אל-גול ורמי אל-ראיפי, כמה זמן צריך להימשך הרג העיתונאים בעזה ?

פדרציה זו דרשה להפסיק מיידית את הפשעים שביצע המשטר הציוני נגד עיתונאים ואנשי תקשורת בעזה.

הפדרציה הבינלאומית של עיתונאים הצהירה שככל שבית הדין הפלילי הבינלאומי יחקור מהר יותר את הרג עיתונאים, כך ייטב.

כמו כן, מועדון העיתונות בוושינגטון הדגיש כי איסמעיל אל-גול נמצא ברשת אל-ג'זירה כמעט כל יום ומיקומו וזהותו התקשורתית היו ידועים.

מרכז זה ציין שאיסמעיל אל-גול לבש אפוד וכובע של כתב עם לוגו עיתונות במהלך ההפצצה.

מועדון העיתונאים של וושינגטון הצהיר כי איסמעיל אל-גול ורמי אל-ראיפי ניסו להעביר חדשות חשובות לעולם בתנאים קשים מאוד ועבדו למרות המחסור במים ובמזון ולהמשיך הסיקור עמדו בפני סכנות רבות.

נשקכתבים; נייר, עט ו מצלמה

כלי הנשק של עיתונאים הם נייר, עט ומצלמה, איתם אומרים; כלומר, הם מדברים דברים טובים ומועילים עבור החברה ומדברים אמת. כפי שנאמר בקוראן הקדוש: "הו אתם המאמינים, פחדו אללה ואמרו מילה ברורה, מעשיו נכונים לכם" פירושו, הו האמנתם! תרגלו אדיקות אלוהית ודברו את האמת. עיתונאים פלסטינים הם האנשים הטובים שהופכים לגרונם, העיניים והאוזניים של המדוכאים והמדוכאים, וחיסולם על ידי המשטר הציוני הוא כדי למנוע את השתקפותם של פשעי המשטר הזה נגד הפלסטינים.