שערוריית מצלמות הרחוב המרגלות אחר בתים ציוניים

, מספר כלי תקשורת בשפה העברית מאתר החדשות "כיפה" ציינו בדיווחים דומים כי לפי דיווח חדש של ראש סוכנות הפיקוח בישראל, אין ספציפי הגוף עקב אחר פעולת המצלמות המותקנות ברחובות, ויש חשש שחלק מהמצלמות הללו מפרות את הפרטיות של אנשים.

ראש רשות הפיקוח, מתניו אנגלמן, היום שלישי, בדו"ח חריף נגד המינהלים המקומיים עקב התקנת מצלמות לא סדירה המיועדות לאזרחי פיקוח ברחוב, מתח ביקורת והודיע ​​כי ברשותו נתונים שמראים כי המספר של המצלמות הללו גדל מאוד.

בזה הדו"ח הדגיש כי אין סוכנות ספציפית שמפקחת על תפעול המצלמות הללו, ואף אחד יודע לאן הולך המידע על המצלמות, והמחקר של המחלקה מראה שחלק מהמצלמות הללו מותקנות ליד אזורים פרטיים ובתים של אנשים והפרטיות שלהם מפרה.

בחלק אחר של דו"ח זה נאמר כי השימוש במצלמות במעגל סגור גדל מאוד ב-20 השנים האחרונות. לדוגמה, בקודס, מספר המצלמות הללו גדל פי 47 מתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 עד היום, מ-80 מצלמות ל-3800 מצלמות הגיע בשנת 2024.

בבת תקפא, מספר מצלמות אלו גדלו פי 42 והגיעו ל-2820 מצלמות.

על פי דו"ח האגודה להגנת הפרטיות (המשטר הציוני), מצלמות יש להתקין בשטחים ציבוריים והתקנתם לא אמורה לפגוע בפרטיות האנשים, אך לפי הבדיקה שערך משרד הפיקוח בבני ברק, כרמל, חיפה וראשון ליטיון ועוד כמה מקומות מצאו שמצלמות אלו פוגעות בפרטיות של אנשים.

כמו כן, בסקרים שנערכו באזורים כמו חיפה, ראשון ליטיון וכרמל, הוכח כי מספר רב של מצלמות, שהוא יותר מ-30%, בעלי יכולת לצלם מבתי אנשים, בעוד שעיריית בני ברק סיפקה את המצלמות שלה למוסדות אחרים מבלי להסיר את פניהם של האזרחים במקום, שכן מצלם כעת תמונות של חלק מהבתים ושל תושביהם.

סוף הודעה/