פגישת נאט"ו האחרונה; עסקת Win-Win או שכנוע מאולץ של אוקראינה

Mehr News Agency-קבוצה בינלאומית: בימים הראשונים שלאחר מלחמת העולם השנייה ובעקבות חששות מהתפשטות הקומוניזם באירופה, סיכמה ארצות הברית את האמנה הצפון-אטלנטית עם הברית של מדינות אירופה והולדת נאט"ו נקבעו אמנת נאט"ו מבוססת על ביטחון קולקטיבי והגנה הדדית במקרה של איום על מדינה חברה. מסיבה זו, מדינות רבות, כמו שבדיה, פינלנד, ובמיוחד אוקראינה, לא נמנעו מכל מאמצים להצטרף לנאט"ו.

במילים אחרות, היחסים הקיימים בין נאט"ו ואוקראינה הם חד-צדדיים באופן משמעותי. מתחילת המלחמה ועד עכשיו, אוקראינה ונשיאה וולודימיר זלנסקי ביקשו שוב ושוב תחמושת צבאית והסכמת החברות להצטרף לנאט"ו, ובכל פעם הם נקלעו למצב שאנליסטים רבים כינו "הבטחות שווא".

הפעם, וושינגטון אירחה את ראשי המדינות החברות בנאט"ו מה-19 עד ה-21 ביולי השנה כדי לשחזר שוב את טבעה בעימות עם רוסיה.

מה קרה בפגישה האחרונה?

ביום השנה ה-75 לייסוד נאט"ו, התכנסו ראשי 32 המדינות החברות בברית זו כדי לדון בהרחבת הקשרים הצבאיים בין החברות ובדרכים לסיים את המשבר באוקראינה לדון ולהחליף דעות. בהתבסס על ההחלטות שהתקבלו, סיוע של 40 מיליון אירו, מטוסי קרב F-16 ומערכות הגנה מפני טילי פטריוט הועלו על סדר היום של נאט"ו, עם זאת, חברות קייב באמנה הצפון-אטלנטית עדיין לא הוסכם.

בהצהרה הסופית של פגישה זו, בנוסף לרוסיה, הואשמו גם סין ואיראן והועלו כמה טענות חסרות בסיס נגד מדינות אלו. חברות נאט"ו הצהירו בהצהרה הסופית שסין הייתה גורם מכריע בתמיכה בפעולות הצבאיות של רוסיה ועליה להפסיק את תמיכתה הפיננסית והפוליטית ברוסיה נגד אוקראינה.

לגבי איראן, הדעות שנדחו בעבר הודגשו מחדש, ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן הצהיר כי רוסיה מייצרת את התחמושת הצבאית שלה בעזרת סין, איראן וצפון קוריאה האיצה. עם זאת, בייג'ין וטהראן דחו טענות אלו וחזרו על עמדותיהן הנייטרליות והברורות. סין גם קראה לנאט"ו לסגת מאזור אסיה-פסיפיק, מכיוון שהיא מאמינה שהמתח הנוכחי באזור נובע ממדיניות פרובוקטיבית שאומצה על ידי חברות נאט"ו.

ההחלטות של מנהיגי נאט"ו; עסקת Win-Win או שכנוע מאולץ של אוקראינה?

ככל שהמלחמה נמשכת, זלנסקי הצהיר שוב ושוב כי התמיכה הצבאית הנוכחית אינה עונה על הצרכים הקשים של אוקראינה. הוא סבור כי אוקראינה לא תוכל לעמת את רוסיה עם עשרה או עשרים מטוסי קרב מסוג F-16. הוא גם צריך לפחות 7 מערכות הגנה מפני טילי פטריוט לביטחון השמים. עם זאת, אף אחד מהתנאים הללו לא עמד במלואו על ידי נאט"ו.

נראה שגם חברותה של אוקראינה בנאט"ו נשללת. יש מדינות הרואות בצורך ברפורמות, בעיקר בתחום השחיתות והמעילה, תנאי מוקדם לקבלת החברות באוקראינה, בעוד שהמציאות היא עניין אחר. למעשה, מדינות נאט"ו רבות אינן רוצות להתעמת ישירות עם רוסיה. אם אוקראינה תהפוך לחברה באמנה הצפון-אטלנטית, המדינות החברות מחויבות לעמוד בתור מול מוסקבה, וזה לא רחוק מההיגיון שמדינות מסוימות נמנעות מעימות כזה.

לכן, השמרנות של החברים מחד ומגבלה במתן סיוע צבאי מאידך גיסא, העמידו את אוקראינה במצב שבו ללא מינוף עבור משא ומתן, הוא חייב לקבל כל דבר שהחלטות מנהיגי נאט"ו מקבלים עבורו.

דריסת הרגל החלשה של ביידן

אחד ההבדלים החשובים ביותר בין הפגישה האחרונה לשנים קודמות הוא עמדתו הרעועה של הנשיא האמריקני. לאחר שביצועיו של ג'ו ביידן בוויכוח עם טראמפ הפחיתו את הפופולריות שלו בסקרים וכתוצאה מכך הגדילו את סיכוייו של טראמפ לזכות בבחירות הקרובות לנשיאות של ארצות הברית, נאט"ו היא כעת אחד מהחוטים החשובים ביותר שבידן נאחז בהם. כדי להחזיר את הלהיטים שלו.

שורש החשיבות של נאט"ו עבור ביידן צריך להימצא בהבדל מרכזי בהשקפות מדיניות החוץ שלו עם טראמפ. בעוד שטראמפ ראה את האינטרסים של אמריקה כעדיפות ראשונה בכל מצב והאמין שחברות נאט"ו צריכות לשלם יותר עלויות הגנה מכיוון שאנו תומכים כעת באירופה והם מנצלים אותנו, לביידן יש גישה שונה לחלוטין

בנקודת המבט של מדיניות החוץ של ג'ו ביידן, לברית יש עדיפות על פני נושאים אחרים וניתן לראות את הנושא הזה בהתייחסויותיו החוזרות ונשנות לברית נאט"ו בנאומיו. ביידן ניסה לפצות על הכישלון של הדיון האחרון על ידי אירוח נאום חיובי ונאום בוטח במהלך הפגישה האחרונה, ומצד שני, על ידי הדגשת תפקידה של נאט"ו, הוא הוכיח את האפקטיביות של גישת מדיניות החוץ שלו.

בסך הכל, מה שנראה מובן מאליו הוא מדיניות ההתפשטות של נאט"ו, בין אם נועדה להגן על אוקראינה, להתעמת עם רוסיה, או אפילו כאמצעי לניצחון וערעור יציבות בבחירות הפנימיות של אמריקה וצרפת וכו'

*הודי יוספי, מומחה לנושאים בינלאומיים