האיחוד האירופי: קווי תקשורת העוברים בארמניה צריכים להיות בשליטת ירוואן

לפי קבוצת הידיעות הבינלאומית תסנים, טויו קלר, נציג מיוחד של איחוד בראיון לסוכנות הידיעות "ארמנפרס", אירופה בענייני המשבר בדרום הקווקז וג'ורג'יה אמרה בראיון לסוכנות הידיעות "ארמנפרס": כל כביש מהיר ומסילת רכבת שעוברים בארמניה צריכים להיות תחת לגמרי השליטה במדינה זו.

דיפלומט זה הזכיר גם את הפגישה שנערכה במוסקבה במאי בנוכחות נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואמר: נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלת ארמניה ניקול בפגישה זו השתתף גם פאשיניאן. בפגישה זו, פוטין הצהיר בבירור שלכנות תקשורת "מסדרון" אין פירושו חוץ-טריטוריאלי. כן, כידוע, למסדרונות השונים הקיימים באירופה, שלעולם אינם כוללים חוץ-טריטוריאליים, אנו קוראים רק "מסדרונות תחבורה". סבור: בהתחשב בעמדת האיחוד האירופי, זה די הגיוני שכל כביש ומסילת ברזל שעוברים בשטח של ארמניה צריכה להיות נשלטת על ידי ירוואן. או כל כביש או רכבת שעוברים בשטחה של אזרבייג'ן צריכים להיות בשליטת המדינה הזו. זו בעיה הגיונית. במצב כזה, אזרבייג'ן רוצה להבטיח את שלומם של אזרחיה והמטענים העוברים בשטח ארמניה. זה לגמרי הגיוני וטבעי. אבל איך לעשות את זה באחריות השלטונות הארמניים.

דיפלומט זה, בתשובה לשאלה על חזרתם של הארמנים מנגורנו קרבאך, הדגיש כי חשוב להבטיח את זכויות הארמנים. הבהרנו שכל העקורים צריכים להיות מסוגלים לחזור בשלום למקום מוצאם אם יבחרו בכך. אנו מאמינים כי מדובר בנושא חשוב מאוד שצריך לטפל בו. אבל כמובן, אם אנשים לא רוצים, אי אפשר להכריח אף אחד לחזור. אם יש מי שרוצה לחזור, צריך לעשות את כל המאמצים ליצור עבורם תנאים.

טויו קלר מאמין בסוגיית הסכם השלום: הכל תלוי אם ארמניה ואזרבייג'ן לבסוף, כיצד להחליט וכיצד לנסח את נוסח ההסכם. החתימה על הסכם השלום הסופי והתקיימות התנאים הבאים חשובים לא פחות. כאן, כמובן, צריך לדבר על פתיחת תקשורת והצבת גבולות. כמו כן, חשוב להקפיד על מרחק בין הכוחות לאורך הגבול ותחושת ביטחון אמיתית לתושבים. אחר כך כמובן לפתוח את השגרירויות, לספק חברות תעופה ישירות ולאפשר לאנשים לנסוע הלוך ושוב. אנחנו מדברים גם על ארמניה. היו אמירות של שחקנים שונים בהקשרים שונים. צריך לשנות את כל ההקשר כדי להחדיר תחושות אמיתיות לתושבי ארמניה ואזרבייג'ן שאנחנו באמת במצב שבו דרום הקווקז באמת יכול לשחק את תפקידו בעולם אחר.

קלאר בתשובה לשאלה על תיווך באיחוד האירופי, אמר: בהקשר הזה, האיחוד האירופי לא בהכרח צריך להיות בצד של אף אחד. אנחנו, במיוחד הנשיא מישל, הצענו את השירותים הידידותיים שלנו. האינטרס העיקרי שלנו הוא להגיע להסכם בין ארמניה ואזרבייג'ן. מקום החתימה על החוזה פחות חשוב עבורנו מהסדר היחסים בפועל בין ארמניה ואזרבייג'ן. לגבי ההחלטה של ​​הנשיא אלייב לא להגיע לגרנדה, אנחנו מאוכזבים, חשבנו שזו הזדמנות מצוינת ופורום חשוב מאוד לשלוח אותות חזקים. הנשיא מישל עדיין מוכן ורוצה לארגן פגישה עם מנהיגי אזרבייג'ן וארמניה בבריסל בהקדם האפשרי. כמובן שההיסטוריה חשובה. אבל הדבר החשוב ביותר הוא למעשה להתקדם ובזה אנו מתמקדים ומנסים לעורר התקדמות לקראת פתרון אמיתי של מערכת היחסים.

לדעתו, אין סיבה אמיתית לכך שלא הושגה התקדמות רצינית בתהליך הנורמליזציה של אזרבייג'ן וארמניה. כי יש מעט מאוד נושאים לא פתורים והם כבר נדונו כמה פעמים. לכן, אין שום סיבה שלא תתקדם התקדמות מהירה לקראת נורמליזציה של היחסים בין אזרבייג'ן וארמניה.

יצוין כי בספטמבר 2020, ה-44 יום השני מלחמת נגורנו קרבאך התרחשה בין הכוחות המזוינים של אזרבייג'ן וארמניה. אזרבייג'ן השתלטה על חלק מנגורנו קרבאך ו-7 מחוזות שמסביב וביצעה פעולות נגד טרור בנגורנו קרבאך ב-19 בספטמבר 2023.

ב-28 בספטמבר, הנשיא הבדלני מנגורנו קרבאך, חתם סמול שהרמניאן (ארטסח) על הצו לפירוק הרפובליקה המוצהרת הזו וקשר את הצו הזה למצב שלאחר 19 בספטמבר 2023.

נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב ביקר העיר ח'נקנדי במרכז קרבאך ב-15 באוקטובר. כורדי והרים את דגל אזרבייג'ן בח'נקנדי ונשא נאום.

בנאומו אמר שאזרבייג'ן השתקמה במלואה ריבונותה, סוגיית קרבאך הסתיימה והסכסוך הסתיים.

אבל עד כה לא נחתם הסכם שלום בין הצדדים.

סוף הודעה/