אמריקה חסרת האונים ויכוח "נורא".

Mehr News, קבוצה בינלאומית: הסכסוכים המילוליים בין נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ליריבו דונלד טראמפ בדיון הבחירות שלהם משכו את תשומת הלב של התקשורת הבינלאומית, כך שאנליסטים מאמינים כי הנושאים שהועלו מה שקרה בוויכוח הזה והניסיון להראות יותר כניעה למשטר הציוני מראה על דעיכת הכוח האמריקאי.

עיתון קודס אל-ערבי כתב על הוויכוח בין טראמפ לביידן: הדבר המוזר בוויכוח הזה היה שטראמפ וביידן התווכחו חזק על עצמם שהם ציונים יותר מאשר השני הראה שהם מתחרים. הוויכוח הזה ביטא את רמת האומללות, חוסר האונים והשערורייה שספג המעמד הפוליטי באמריקה; האמריקאי, שמחשיב את עצמו כמנהל ענייני העולם, הגיע לנקודה שבה שני היריבים האלקטורליים הללו מתחרים להכריז על אישור קבינט פאשיסטי וקשיח בתל אביב. כדי להשיג כוח, על האמריקאים להראות שהם אחראים על ממשלה זרה.

עיתון Elium Vote כתב על מלחמת העולם השלישית: אמריקה משתמשת בנשק הרבה יותר חזק מנשק מלחמה נגד מדינות מסוימות. מצור ואמברגו כלכלי על מדינה ואילץ מדינות אחרות בעולם ליישם את האמברגו הזה ולהעניש את המפרים שלו הוא הרבה יותר גרוע מאשר להתחיל במלחמה נגד אותה מדינה. זאת למרות שפעולות כאלה ננקטות מחוץ למסגרת המשפטית הבינלאומית בין אמריקה למדינות המערב.

עיתון "אל-אחבאר" הלבנוני כתב על הסיבות לכך שהמשטר הציוני לא תקף את השטח הלבנוני: הביצועים של הציונים בעזה לא היו מרשימים והם לא הצליחו לחסל את חמאס. אם הוא לא הצליח להשיג את מטרותיו באזור הקטן הזה, איך הוא יכול להשיג אותן בלבנון? חולשתה של תל אביב נחשפה לאחר מבצע "ההבטחה הכנה" של איראן. משטר זה לא יכול היה להגן על עצמו בן לילה והיה זקוק לעזרת מדינות המערב. האמריקאים כבר לא סומכים על כוחה הצבאי של תל אביב, במיוחד נגד חיזבאללה. האיומים הרצופים של השלטונות הציוניים על לבנון מלמדים על חולשתו של משטר זה, ואם תל אביב הייתה רוצה לתקוף את לבנון היא הייתה עושה זאת ללא אזהרה מוקדמת. השסעים הפנימיים בין המוסדות הצבאיים לקבינט נתניהו יהיו סיבה נוספת לאי תקיפת לבנון.

עיתון "אל-ת'ראח" הסורי כתב על עזה: עזה לא תהפוך לעוד יום נקבאט והמפתח לסיפור הזה נמצא בידי ההתנגדות. פצצות הנפץ של כוחות ההתנגדות המכוונים לנשקו של האויב הן המפתחות לניצחון ולחזרה.

למרות מות הקדושים של חפים מפשע בעזה ושריפת בתים ואדמות, מפתחות אלו מועברים מדור לדור; חלום שלא נעלם עם מות הקדושים של בעליו. מה שהציונים חוששים יותר מכל דבר אחר הוא הילדים הפלסטינים כי הם נושאים את המפתחות לבתיהם.

עיתון "אל-מסירה" התימני כתב על ערב הסעודית: עד כה, יותר מ-1,100 צליינים תימנים עזבו את המדינה לסעודיה, והם היו אמורים ללכת לאחר ביצוע טקסי החאג' חוזרים באותה הדרך שבה הלכו. אך כעת הודיעה סעודיה כי תוריד צליינים בנמל התעופה של עדן במקום בצנעא. בינתיים, עדן הוא אזור לא בטוח וצליינים רבים לא יכולים להגיע משם לצנעא בגלל זקנתם. עולי רגל תימנים התנגדו לפעולה זו של ערב הסעודית ולא עלו על המטוסים ועדיין לכודים במדינה זו.

עיתון אל-מקריב אל-עיראקי ציטט את הקונסול הכללי האיראני בבצרה וכתב: מדיניות איראן בנוגע לתמיכה בהתנגדות בעיראק ובאזור לעולם לא תשתנה עם בחירת נשיא חדש

הוא הצהיר כי המדיניות הכללית של איראן כלפי העולם ומדינות האיסלאם, במיוחד מדינות שכנות, יציבה. לטהרן יש קשר ושיתוף פעולה עם כל מדינות העולם מלבד המשטר הציוני, וכל ממשלה שמגיעה לעבוד באיראן פועלת לפי המדיניות הזו.

עיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" כתב על הפרויקט הציוני: המשטר הציוני נמצא כרגע במצב שונה מאוד מהמצב לפני אל-אקצא מבצע סערה. לפני המבצע האמינו מנהיגי המשטר הזה שהם קרובים מאוד להגשמת חלומם למזרח תיכון חדש בשלטון המשטר הציוני. הגידול במספר מדינות ערב שביקשו לנרמל את היחסים עם תל אביב היה כרוך באישור חשיבה זו, אך בימים אלה נראה כי המשטר הציוני לא רק איבד את מיתוס הבלתי מנוצח של צבאו, אלא אינו קרוב יותר. להגשמת חלומו