מלחמת עזה והסטטיסטיקה המסויטת של "הגירה הפוכה" למשטר הציוני

דוח סוכנות הידיעות Mehr לפי אתר אל-חנאדק, המצב הביטחוני בפלסטין הכבושה לאחר מבצע סערת אל-אקצא גרם רבות של פגיעה במתיישבים הציונים והיא העצימה את תופעת "הגירה הפוכה" מהאדמות הכבושות.

בהקשר של העצמת תהליך ההגירה ההפוכה מפלסטין הכבושה, במקביל להמשך המלחמה וחוסר תחושת הביטחון בקרב הציונים, הודיע ​​אתר "זמן ישראל" העברי בדו"ח: מספר הישראלים שעזבו את פלסטין הכבושה מאז 7 באוקטובר 2023 הגיע ליותר מ-470,000 איש.

על פי דיווח זה, בין הקבוצות שעזבו את פלסטין הכבושה מאז 7 באוקטובר ומתכוונות לחזור אל אין להם את זה, נראים צעירים ישראלים שזומנו על ידי הצבא הישראלי להשתתף במלחמה בעזה אך הם בחרו לברוח.

תקשורת העברית דיווחה: עם פינוי ההתנחלויות סביב רצועת עזה והחזית הצפונית, 400 עד 500 אלף התנחלויות למתנחלים אין מקום מגורים קבוע ואיבדו לחלוטין את תחושת הביטחון והפכו לנטל עצום על כתפי הקבינט הישראלי. זה מראה שישראל סובלת ממשבר אמיתי במתן ביטחון למתנחליה.

אחד המדדים להגירה הפוכה מפלסטין הכבושה לאזורים אחרים בעולם הוא המספר של טיסות יומיות בשדות תעופה ישראליים. מקורות ישראלים מדווחים כי מספר הטיסות היומיות מנתב"ג הגיע ל-120 טיסות עם העברה ממוצעת של 24,000 נוסעים, שהוא מספר הטיסות הגבוה ביותר שנרשם בנתב"ג זה בחודשים ובשנים האחרונות.

כמובן שכמות הטיסות הזו קשורה רק לנמל התעופה בן גוריון ולטיסות מנמלי התעופה של אילת וחיפה כמו גם ישראלים שהובלו מפלסטין הכבושה דרך הים לא נלקחו בחשבון, ואם רוצים לבחון את תהליך ההגירה הציונית מהאדמות הכבושים, 40,000 איש יצאו כבושים. פלסטין כל יום /span>

מנגד, האתר העברי "זמרקר" דיווח: מספר הישראלים שיש להם דרכונים ישראלים והם חיים דרך קבע במדינות אחרות ואינם רוצים לחזור לישראל ולפלסטין הכבושים, להגיע ל-800,000 איש. מאידך, אתר חדשות ויזת שנגן האירופי הודיע ​​על הגידול בבקשות של ישראלים לקבל תושבות במדינות אירופה והודיע: כמות הבקשות הללו גדלה ב-68% בפורטוגל, ב-13% בצרפת, ב-10% בגרמניה. 10% בפולין.

רשת אל ג'זירה ציטטה גם היא סקר והודיעה כי 33 אחוז מהישראלים אינם מרוצים מהמדיניות של הקבינט של בנימין נתניהו ראש הממשלה של המשטר הזה חושב על הגירה. מחצית מהאנשים הללו שחושבים להגר לצמיתות ומבלי לחזור מפלסטין הכבושה הם בעלי אזרחות של מדינות אחרות, ולכן, בכל מקרה של משבר צבאי או ביטחוני, הם יכולים לעזוב לצמיתות את האדמות הכבושים ולהתיישב במדינות אחרות.