עם התנאים הללו, ישראל לא תראה 100 שנה להיווסדה

לפי קבוצת העברית סוכנות הידיעות תסנים, מירב ארלוזורוב בניתוח שפורסם בעיתון היומי מרקר, תקשורת כלכלית המזוהה עם עיתון הארץ, הודיעה כי בעוד אנו חוגגים 76 שנה להקמתנו, זהו האירוע הקשה והעצוב ביותר בתולדותינו.

לפי האנליסט הזה, במקום חגיגות וטקסים שיתקיימו בערים שונות (פלסטין הכבושה), המשפחה תעלה את השאלה במפגש הידידותי, מה יקרה לאחר מכן? האם ישראל תוכל לשרוד את המשבר הזה והאם נוכל לחגוג את יום השנה המאה שלנו?

ובנחישות תשובות: התשובה לשאלה זו היא (לא), עם התהליך הזה שישראל נקטה, לא נוכל לחגוג 100 שנה.

זו לא דעתי , אבל אנשים כמו פרופסור יוג'ין קינדל ורון טסור, הנמנים עם עורכי התפיסה החדשה של ישראל, יש דעה זו.

קינדל וטסור הם בין האנשים הבקיאים בתנאי הממשל בישראל, קינדל היה ראש המועצה הכלכלית במשרד ראש הממשלה במשך שנים רבות ונחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה בנימין נתניהו, טסור הוא גם חבר בכיר במשרד ראש הממשלה. מועצת האנרגיה הגרעינית וראש המחלקה לרפורמות בארגון השירותים היו אזרחים, לשניהם היסטוריה ארוכה בתהליך הממשל, וניסיון זה מאפשר להם לנתח את תנאי המדינה בכלל ואת הקבינט הנוכחי בפרט. בצל הפיקוח הקיים לגבי פרסום חדשות כאלה.

כמובן, חייבים להודות שזה לא ניתוח משמח, אלא להיפך, המסקנה אליה הגיעו מחברי המסמך היא שישראל עומדת בפני עתיד אפל.

כתבו בהקשר זה כי המסמך משקף את העובדה שבצל התרחיש שבו הדברים הולכים לפי השגרה הקיימת לפי המבנה הפוליטי הקיים, סביר מאוד שישראל כמדינה יהודית לא תעשה זאת. יוכלו להמשיך לשרוד, ולא יהיו חדשות על כך בעשורים הקרובים

בחלק אחר של מאמר זה נאמר: ישראל. קריסה היא האבחנה שקינדר וצור מנסים להגיע אליה, הם מנסים להפנות את עיני החברה הם צריכים לפתוח את הסכנה הזו ולהגיד שישראל חשופה לאיום חיוני ואמיתי, ואם לא נעשה דבר בנידון , היא לא תגיע ל-100 שנה להיווסדה.

הם מדגישים: בנוכחות המבנה הפוליטי השולט בישראל, אין סיכוי לעצור את מלחמת אזרחים, לאחר האסון העצום שהם יצרו, לא ניתן להמשיך באותה דרך ובאותה מסגרת ללא שינוי קיצוני במבנה ישראל ובתשתית המנהלית שלה, ישראל לא תוכל להמשיך ולשרוד. ניתן לסכם כך: כיום ישראל מחולקת למספר גושים שונים, שלכל אחד מהם יש דעות ועמדות מנוגדות, הם מנהלים מלחמה ועימותים זה עם זה על שליטת ערכיהם הרצויים על המבנה השלטוני, ולמעשה. , נטייה זו בשנת נראתה בחברה שאחרי המלחמה הם יהיו עדים להפסקת המלחמה על זהויות, אך אי אפשר לממש את הרצון הזה, כי הפער בין הגושים גדול מכפי שניתן לסגור אותו, ולכן הם לחזות סכסוך בתום המלחמה (עזה) והריב והריבוי הפנימיים יימשכו בישראל עם כל הכוחות ההרתעה של ישראל לאחר ה"הבטחה הכנה" צבאי נכשל!