משמעות ההצבעה על החלטת החברות הפלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם

על פי הדיווח של סוכנות הידיעות תסנים של הקבוצה הבינלאומית, האסיפה אתמול אישרה העצרת הכללית של האומות המאוחדות, בהצבעה חיובית של 143 מדינות, את טיוטת החברות המלאה של פלסטין בארגון זה והמליצה למועצת הביטחון לשקול מחדש את מדיניותה בתחום זה.

למרות שקבלת החלטה זו אינה מחייבת ואינה משלימה את תהליך החברות הפלסטינית באו"ם, יהיו לה השלכות מעשיות וסמליות.

התוצאה הראשונה של אישור החלטה זו היא שמועצת הביטחון של האו"ם מחויבת שוב לבחון את חברותה המלאה של פלסטין בארגון זה. הצבעה לחברות מלאה של הממשלה הפלסטינית באו"ם בפעם השנייה ברציפות בחודשיים האחרונים, מלמדת כשלעצמה על כישלון המאמצים של המשטר הישראלי והאמריקאי למנוע את זכויות העם הפלסטיני.

בסוף אפריל 2024 נדונה שוב בקשתה של פלסטין לחברות מלאה באו"ם במועצת הביטחון לאחר 13 שנים, ובעוד 15 מדינות חברות במועצה זו הצביעו בעד החלטה זו ובריטניה ושוויץ נמנעו ממנה, והווטו האמריקאי מנע מהחלטה זו להגיע לאישורה הסופי. עם אישור החלטה חדשה זו של העצרת הכללית, מועצת הביטחון תידרש כנראה להצביע בעניין זה בקרוב. אמריקה גם הטילה וטו על החלטות מועצת הביטחון להפסיק את המלחמה בעזה 4 פעמים. תחילתו של התהליך החדש הפעילה לחץ נוסף על אמריקה לתמוך בישראל ללא תנאי.

ההיסטוריה של מאמצי פלסטין להצטרף לאומות המאוחדות

חברות של מוסדות פלסטינים במבני חברות בת של האו"ם החלה בשנת 1974 עם חברות המשקיפים ב"ארגון לשחרור פלסטין" באונסקו. 15 שנים מאוחר יותר, ב-1989, ביקש הארגון לשדרג את חברותו לארגון אונסק"ו כמדינה חברה, אך הבקשה נדחתה עד 2011. ב-2011 ביקשה הרשות הפלסטינית חברות מלאה באו"ם.

בקשה זו אושרה על ידי 138 מדינות חברות מתוך 193 בסך הכל. חברי האסיפה הסכימו (71%), 41 חברים נמנעו (21% מהחברים) ו-9 חברים התנגדו (4.6% מהחברים). בדרך זו שודרגה הרשות הפלסטינית ממעמד של משקיף שאינו חבר ל"חבר משקיף קבוע". >

143 חברי האסיפה הכללית הבקשה הצביעה בעד (75%), 25 מדינות נמנעו (13%) ורק 9 מדינות (4.6%) התנגדו. זה. למעשה, הן מספר המדינות הדורשות חברות מלאה בפלסטין באו"ם גדל והן הממשלות המהססות בהקשר זה פחתו בחצי ב-13 השנים האחרונות.

מצד שני, מבט על המתנגדים לבקשה זו מראה כי מלבד המשטר הציוני, 8 ממשלות אחרות מתנגדות לחברות מלאה של פלסטין באו"ם, או שהן בקטגוריה של תומכים נלהבים. של המשטר הזה (אמריקה, ארגנטינה, הונגריה, צ'כיה) או ממשלות קטנות שצריכות כדי למצוא אותן, הוא הסתכל סביב מפת הגיאוגרפיה בזכוכית מגדלת (מיקרונזיה, נאורו, גינאה החדשה ופאלאו). בינתיים, גם קנדה עזבה את קבוצת המתנגדים לבקשה האמורה ב-2011. באופן כללי, ניתן לומר שהתנאים הללו מראים שלתמיכה במשטר הציוני יש מחיר גבוה מאוד עבור ארה"ב והפכה את המדינה הזו למבודדת בעולם.

היתרונות של חברות מלאה לפלסטינים

נכון לעכשיו רק פלסטין והותיקן הם בעלי רמת חברות כזו. למרות שלחברי משקיפים קבועים יש זכות גישה לכל מסמכי האו"ם, אין להם זכות הצבעה בהצבעה.

מצד שני , עד החברות הרשמית והמלאה של פלסטין באו"ם, מנקודת מבטם של ארגונים רבים המזוהים עם האו"ם, המשטר הציוני נחשב למשטר היחיד שיש לו סמכות לרדוף אחרי האינטרסים של הפלסטינים. למעשה, במקרים רבים, ישראל הצליחה לחסום יוזמות בינלאומיות למימוש זכויות העם הפלסטיני על ידי שימוש בסיבות כמו העובדה שהארגון הפלסטיני פועל כמבנה פנימי בריבונותה של ישראל ואין לו את הכבוד הדרוש לניהול עניינים חוץ ובינלאומיים האטו.

כמו כן, השפעה נוספת של חברות מלאה בארה"ב אומות היא שחברים יכולים להשתמש במבנים של הארגון הזה כדי לעקוב אחר הדרישות שלך, השתמש בהם ישירות. לדוגמה, הרשות הפלסטינית מעולם לא הצליחה להתלונן על פעולות המשטר הציוני בפני מבני האומות המאוחדות, וכאשר הוגשה תלונה על ישראל למועצת הביטחון, ממשלות חברות אחרות הובילו אותה.

כמו כן, אם זה יקרה, הממשלות השונות בעולם צריכות לספק את הבסיס להכרה במדינה הפלסטינית בפוליטיקה הפנימית שלהן. המשמעות תהיה הקמת שגרירויות פלסטיניות במדינות שונות.

החייאת סערת אל-אקצא של המטרה הפלסטינית

נקודה חשובה נוספת המגבירה את חשיבות החברות המלאה של פלסטין באו"ם היא שאמנם הרשות הפלסטינית כמפלגת פשרה פלסטינית תזכה ביתרונות הנובעים מהתפתחות זו, אך ראשית, ההנאה של האומה הפלסטינית מכך. נכון בהחלט עדיף מאשר לא לקבל את זה; כי סקרים מראים שאם יתקיימו בחירות לפרלמנט ברחבי הגדה המערבית ורצועת עזה כמו ב-2006, לקבוצות המקושרות עם ההתנגדות יהיה סיכוי גבוה לנצח ולהקים קבינט בארגון המנהל העצמי. עם זאת, עדיין קשה מאוד לדמיין קיום בחירות במצב שבו ישנם מכשולים רבים בדרך לפיוס פלסטיני-פלסטיני.

תגובת חמאס לאישור החברות הפלסטינית בעצרת הכללית של האו"ם