מהו מנגנון החברות המלאה של פלסטין באו"ם?

Mehr News, קבוצה בינלאומית: המפגש של מועצת הביטחון של האו"ם בנוגע לחברות מלאה של פלסטין בארגון זה נערכה ב-15 באפריל. במושב זה הצביעו 12 חברי המועצה בעד חברותה של פלסטין, וזו הייתה הממשלה האמריקאית היחידה שמנעה את קבלת החלטת החברות בהצבעה שלילית. זאת, למרות שעל פי אמות המידה של המשפט הבינלאומי, לרבות הזכות לקבוע גורל, הפלסטינים יכולים להיות נוכחים בקהילה הבינלאומית כמדינה, ואחד ממנה האפשרויות הן גם במסגרת של זכויות וחובות בינלאומיות.

הפורמליזציה של הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית בהסדרים מוסדיים בינלאומיים

מאז שנות ה-70, הזכות להגדרה עצמית הפכה לאחד מכללי זכויות האדם, והיא מכונה גם בשטח הפנימי של מדינות ב- הערכת הלגיטימיות של ממשלות. הזכות להגדרה עצמית היא זכותם של כל בני האדם לקבוע את עתידם הפוליטי ולחתור לפיתוח כלכלי, חברתי ותרבותי בחופשיות. הגדרה עצמית היא זכות יסוד שבלעדיה לא ניתן לממש זכויות אחרות במלואן; הגדרה עצמית אינה רק עיקרון, אלא היא הזכות החשובה ביותר בזכויות אדם והיא תנאי מוקדם למימוש כל זכויות וחירויות הפרט.

לזכות זו יש היבטים אינדיבידואליים וקולקטיביים במשפט הבינלאומי. ההיבט הפרטני הוזכר בסעיף 25 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות, וסעיפים 1 ו-55 של מגילת האומות המאוחדות הדגישו גם את ההיבט הקולקטיבי של זכות זו. לכן, מה שנתן לעם הפלסטיני את הזכות להגדרה עצמית הוא הלאום שלו.

אנשים פלסטינים מאמינים שהם שייכים לאומה יחידה ועצמאית ושיש להם מאפיינים אובייקטיביים משותפים כמו היסטוריה ספציפית בארץ ספציפית עם תרבות מובחנת, לפחות מאז זמן התפוררות האימפריה העות'מאנית. השתייכותם של הפלסטינים לאומה אחת באה לידי ביטוי באמנה הלאומית הפלסטינית בדמות הזהות הפלסטינית והאומה הערבית הפלסטינית וכי הם אזרחים ערבים. העובדה שהפלסטינים שייכים לאומה עצמאית ויש להם זכות להגדרה עצמית התגבשה באמנת חבר הלאומים ובהחלטות העצרת הכללית.

ב-29 בנובמבר 2012, עצרת האומות המאוחדות, בהחלטה 1967, עם 138 קולות בעד ו-9 קולות נגד, הכירה דה פקטו בפלסטין כמדינה ושינה את מעמדה מגוף מפקח שאינו חבר לממשלה מפקחת שאינה חברה. עם זאת, השטחים הפלסטיניים עדיין היו תחת כיבוש צבאי. לבסוף, ב-18 בדצמבר 2014, הכירה העצרת הכללית בזכות להקים מדינה פלסטינית עצמאית על ידי קבלת החלטה עם 180 קולות בעד וקראה לכל המדינות להמשיך בסיוען ליישום מהיר יותר של הזכות להגדרה עצמית של האנשים האלה. בהחלטה אחרת ב-19 בדצמבר של אותה שנה, היא אישרה מחדש את הריבונות הקבועה של העם הפלסטיני על הארץ הפלסטינית הכבושה, כולל מזרח ירושלים.

ההיסטוריה של קבלת הזכות הפלסטינית להגדרה עצמית על ידי המשטר הציוני

בנוסף לנוהלים הבינלאומיים, המשטר הציוני קיבל שוב ושוב את הזכות הלגיטימית של העם הפלסטיני להגדרה עצמית בהסכמים על הגדה המערבית ועזה לְהִתְפַּשֵׁט. ב-1993, לאחר ההכרה במשטר הציוני על ידי יאסר ערפאת, הכיר גם ראש ממשלת משטר זה באש"ף כנציג העם הפלסטיני. עמדה זו של תל אביב חזרה על עצמה בשנים הבאות. בספטמבר 1993, בהתאם להצהרת העקרונות להסדרת הממשלה הזמנית בשלטון עצמי, הוקמה ישות זו כמועצה נבחרת של העם הפלסטיני לתקופת מעבר של חמש שנים ברצועת עזה ובגדה המערבית. הגדלת הסמכויות של הממשלה האוטונומית בהסכמי השלום הבאים, כמו הסכם נהר הדרך ב-1998 ומזכר ההבנות של שארם א-שייח' ב-1999, הביאה את האישיות המשפטית הבינלאומית של הממשלה האוטונומית. ההתפתחויות הבאות בפלסטין, במיוחד התנגדות העם נגד פלישת המשטר הציוני לרצועת עזה, אישרו גם את הנושא הזה.

תהליך קבלת חברות באומות המאוחדות

הקבלה לאומות המאוחדות מתבצעת בהמלצת מועצת הביטחון לאסיפה הכללית ובאישור העצרת הכללית. לבדיקת חברותם של חברים חדשים, שיטת ההצבעה במועצה היא רוב איכותי, מה שגרם לחברים הקבועים למעשה להיות בעלי זכות וטו. בחינת ההיסטוריה של חברי המועצה הקבועים מלמדת כי ברית המועצות נקטה 47 פעמים להטיל וטו כדי למנוע חברות של 16 מדינות. בהתאם לכך, בשנים 1951 עד 1954 עמדו האו"ם בפני מבוי סתום. סוגיה זו הועלתה על ידי העצרת הכללית בבית הדין הבינלאומי לצדק בשתי הזדמנויות. חוות הדעת המייעצת השנייה במרץ 1950 קובעת שהאסיפה הכללית אינה יכולה לקבל ממשלה כחברה אלא אם מועצת הביטחון קיבלה את בקשתה של אותה ממשלה לחברות.

תמוך במשטר ציוני; העניין העיקרי של אמריקה

בינתיים, היתרון העיקרי של מדיניות החוץ האמריקאית בתקופה הנוכחית הוא התמיכה הכוללת של משטר הכיבוש והתעלמות מדרישות הפלסטינים. לאחר הווטו על החלטת החברות הפלסטינית, רוברט ווד, סגן הנציג הקבוע של ארה"ב באו"ם, אמר: "ארה"ב ממשיכה לתמוך מאוד בפתרון שתי המדינות. "ההצבעה הזו לא מראה התנגדות לזכות להקים מדינה פלסטינית, אבל היא הכרה בכך שזה יושג רק באמצעות משא ומתן ישיר בין הצדדים". המשמעות הנוספת של הקטע הזה היא שהפלסטינים חייבים לקבל את התנאים של וושינגטון ותל אביב, בין אם כדי להרכיב ממשלה ואם כדי להיות חברים באו"ם. אם נקבל שפתרון שתי המדינות הוצג על ידי האו"ם ב-1974 וממשלות אמריקאיות שונות קיבלו אותו בזמנים שונים, הפעולה האמריקנית בהטלת וטו על החברות המלאה בפלסטין אינה אלא פעולה פוליטית מעמדה של גדול כוח שמטרתו היא קבלת התנאים שאמריקה הציגה בעסקת המאה, כולל:

ריבונותה של ישראל על פני 30% מהגדה המערבית, כולל נהר הירדן

פירוק רצועת עזה מנשקה

אילץ את הפלסטינים להכיר במשטר הציוני כמדינה היהודית

יישובים ציוניים נחשבים לחלק משטח המשטר הכובש

שליטה ביטחונית על חלק גדול מהגדה המערבית ומעברים של הכוחות הציוניים

לפלסטינים אין זכות לקבל צבא

בטל את כל ההגבלות הציוניות בעתיד ו…

תוצאה

תהליך הקמת מדינה פלסטינית עצמאית עבר עד כה התפתחויות שונות; בין היתר, עצרת האומות המאוחדות אישרה דה פקטו את הקמת המדינה הפלסטינית. העדיפות של מועצת הביטחון והצורך לעבור את תהליך האישור של מועצה זו הפכו לחסום חזק לחברות מלאה של הממשלה הפלסטינית באו"ם. מועצת הביטחון נחשבת מזה שנים רבות יותר ממוסד משפטי, מוסד פוליטי, שהפעלתו מבוססת על האינטרסים של חברי הקבע. המנגנון הפנימי של המועצה, המבוסס על רוב איכותי, הפך אותה לכלי בין הכלים הרבים של אמריקה לתמוך באינטרסים של המשטר הציוני.

סג'אד מוראדי קלארדה, חוקר יחסים בינלאומיים