השלכות המלחמה של ארצות הברית וישראל נגד איראן: מכישלון אסטרטגי לשינוי מאזן האנרגיה

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, תקשורות עולמיות מתייחסות להשלכות המלחמה נגד איראן בגישות שונות, כאשר בחינת התגובות הללו מספקת תמונה ברורה יותר של המצב האמיתי של המלחמה וסיכוייה.
תקשורת אנגלית: העיתון "וול סטריט ג'ורנל", בציטוט סוכנות האנרגיה הבינלאומית, דיווח כי שיבושי הספנות הנובעים מהמלחמה נגד איראן פגעו באמון במיצרי הורמוז, והחלו בתכנון מחדש יקר של סחר האנרגיה העולמי. לפני הסכסוך הנוכחי, כ-20 מיליון חביות נפט ביום עברו במיצרי הורמוז, וצפוי כי עד 2030 יפחתו ל-8.5 מיליון חביות, ועד 2035 לפחות משתי מיליון חביות ביום. פאתח בירול, המנהל המבצעי של הסוכנות, תיאר את משבר הורמוז כזעזוע גדול למערכת, ואינו רואה דרך אמינה לחזור למצב האנרגיה הקודם. עם זאת, המזרח התיכון יישאר יצואנית הנפט הגדולה ביותר, מכיוון שיצרניות גדולות במפרץ הפרסי מאיצות את בניית צינורות והקמת מסלולים חלופיים. כ-7 מיליון חביות של קיבולת חדשה של צינורות נמצאות בבנייה או בבחינה, הדורשות השקעה של כ-40 מיליארד דולר, ומוסיפות כ-2 דולר לעלות כל חבית נפט מיצוא המזרח התיכון. מחיר הנפט מסוג ברנט עלה מכ-71 דולר לפני המלחמה לשיא של למעלה מ-126 דולר, ושב בנובמבר לכ-93 דולר. הסוכנות צופה שהשוק יתמודד בשנה הבאה עם עודף היצע של כ-3.8 מיליון חביות ביום. הביקוש העולמי לנפט ירד בכ-3.7 מיליון חביות ביום בין מרץ לאוקטובר, והמשבר יחזק את הנטייה של מדינות למקורות אנרגיה פנימיים, אנרגיה מתחדשת ואנרגיה גרעינית.
סוכנות הידיעות AP דיווחה כי בעלות ברית של ארצות הברית במזרח התיכון מנסות למנוע חידוש מלחמה כוללת, בעוד לחץ בנימין נתניהו על ממשל טראמפ להחל קמפיין אווירי משותף נגד איראן גובר. גורמי ביטחון ממדינות המפרץ, פקיסטן וטורקיה נמצאים בקשר עם גורמים אמריקאים בכירים כדי להתמודד עם מאמצי נתניהו. ביקורו של ראש המוסד, רומן גופמן, בארצות הברית עורר דאגה בקרב בעלות הברית מפני גרירת טראמפ לחידוש מלחמה. בינתיים, איראן הודיעה על תקיפותיה נגד כווית ובחריין כתגובה לתקיפה האמריקאית על האי קשם. אנליסטים סבורים שטברין, באמצעות הסלמה מחושבת, שואפת להעלות את עלויות המצור.
רויטרס כתב כי התשובה לשאלה "מתי תסתיים המלחמה הזו?" תלויה במי שעונה. איראן הודיעה כי בתגובה לתקיפה האמריקאית על האי קשם, היא תקיפה יעדים אמריקאים בכווית ובחריין. רומן גופמן, ראש המוסד, דחק גורמים אמריקאים לבצע תקיפות משותפות חדשות על איראן, שכן נתניהו מאמין שחלון ההזדמנויות נסגר. ג'יי.די. ואנס אמר כי ארצות הברית לא תאפשר לסכסוך זה להפוך למלחמה אינסופית או אפילו התחייבות דו-שנתית, אך לא קבע תאריך סיום ספציפי. לעומת זאת, גורמים סעודיים מניחים כי הסכסוך עם החות'ים בתימן יימשך עד השנה הבאה, ושני גורמים מערביים צופים כי המלחמה תימשך עד שישה חודשים. החות'ים השתלטו מחדש על מיצרי באב אל-מנדב ומתקרבים לעדן. עלויות הביטוח לספינות עלו באופן דרמטי, והן מוערכות בכ-3 מיליון דולר מנמל ינבוע וכ-7 מיליון דולר מנמלים דרומיים או הורמוז, בעוד שלפני המלחמה הן היו לפחות 100,000 דולר. האותות סותרים: ואנס מדבר על נסיגה, לטראמפ אין עמדה נחרצת, וריאד ואחרות מתכוננות להמשך המלחמה.
תקשורת ערבית: העיתון "אל-שרק" כתב כי ארצות הברית ואיראן ממשיכות להתחרות ולעמוד זו מול זו במצב בו שתיהן סבורות שהזמן פועל לטובתן, מצב המציב אותן במבוי סתום קשה. חלק מהמגשרים אמריקאים לשעבר, גורמים אירופאיים ומקורות אזוריים סבורים כי הסבירות לחידוש עימותים צבאיים לפני השגת פתרון דיפלומטי היא משמעותית. דונלד טראמפ מעדיף להמשיך בלחץ הכלכלי ובמצור הימי על איראן כדי לכפות על טברין לקבל ויתורים בנושא הגרעין. לעומת זאת, איראן דורשת הסרת המצור, שחרור נכסים קפואים, חידוש מכירת הנפט וסיום פעולות עוינות לפני כניסה רצינית למשא ומתן גרעיני. מדינות האזור חוששות מהתלקחות מחדש של אש המלחמה במקרה של כישלון דיפלומטי.
יורוניוז, בהתייחסות להיקפים וההשלכות של המלחמה של ארצות הברית עם איראן, כתב כי כישלון הרפובליקנים בבחירות האמצע בארצות הברית הגביר את אמונם של טברין בעמדתם במשא ומתן עם וושינגטון. מנהיגי איראן רואים בתוצאה זו סימן לעליית חוסר שביעות רצון ציבורית מהמלחמה והשלכותיה הכלכליות בארצות הברית, וסבורים כי ניתן לנצל מצב זה כדי לכפות על דונלד טראמפ לקבל ויתורים נוספים. איראן הכינה תוכניות להגברת הלחץ הצבאי על ארצות הברית, שיכולות לכלול הגברת תקיפות על מכליות נפט המסרבות לשלם אגרות מעבר במיצרי הורמוז. מנקודת מבטה של טברין, המגבלות שהוטלו על תנועה ימית במיצרי הורמוז והשפעתן על הכלכלה האמריקאית, הן מנוף יעיל להגדלת עלויות המלחמה נגד וושינגטון. טראמפ עומד בפני בחירות כגון ניסיון מחודש להסכם, חידוש התקפות צבאיות או נסיגה הדרגתית מהמלחמה. עם זאת, הסיכוי לפעולה צבאית ישראלית עצמאית או תקיפה איראנית על אינטרסים אמריקאים ובעלות בריתה יכולים לשנות את המשוואות ולגרור את וושינגטון שוב לכיוון הסלמת הסכסוך.
העיתון "אל-אח'באר" כתב במאמר כי במקביל להסלמת העימותים בין איראן לארצות הברית במיצרי הורמוז והמשך התייעצויות דיפלומטיות של עבאס עראקצ'י, הדיווחים שפורסמו אודות קשר סכרים איראניים למתקני טילים והאפשרות לשימוש טברין בנשק לא קונבנציונלי, הביאו להסלמה במרחב הפוליטי והתקשורתי. העיתון "ניו יורק טיימס" טען לקשר בין תשתיות מים איראניות מסוימות למתקנים צבאיים תת-קרקעיים, בעוד שרשת CNN העלתה טענות אודות האפשרות לשימוש איראן בפצצת אבק. אסמאעיל בקאיי, דוברו של משרד החוץ האיראני, כינה את דיווח ה"ניו יורק טיימס" מבצע הטעיה תקשורתי כדי להצדיק תקיפה על תשתיות חיוניות באיראן, ובהסתמך על סעיף 56 של הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ג'נבה, הדגיש את תמיכת המשפט ההומניטרי הבינלאומי בסכרים. התפתחויות אלו מראות כי המלחמה התקשורתית והעלאת טענות ביטחוניות הפכו גם הן לחלק מהתחרות בין שני הצדדים להצדקת פעולות צבאיות והגברת הלחץ הפוליטי.
תקשורת סינית ורוסית: העיתון הרוסי "ודומוסטי" סקר בדיווח את ההתפתחויות בשטח במלחמה בתימן והאפשרות לשינוי מאזן הכוחות לטובת תנועת החות'ים, וכתב כי התנועה נערכת להתקדמות לעבר עדן. התפתחויות אלו אירעו לאחר כישלון צבאי של כוחות המזוהים עם מועצת הנשיאות של תימן במיצרי באב אל-מנדב. הקואליציה הערבית בראשות ערב הסעודית ביצעה ב-18 בנובמבר תקיפות אוויריות נרחבות נגד מטרות של החות'ים, בהן 60 מטרות צבאיות הותקפו במטרה להחליש את יכולתם של החות'ים בטילים וכלי טיס בלתי מאוישים. משרד הבריאות התימני דיווח כי התקיפות הללו גרמו ללפחות 15 הרוגים ו-15 פצועים. התמרונים של החות'ים בסמוך לבאב אל-מנדב והאפשרות לתנועה לעבר עדן יכולים להשפיע על מאזן השטח של המלחמה ועל מעמדה של ערב הסעודית בתימן.
העיתון "צ'יינה דיילי" בכתבה בכותרת "פגישת שנזן; הזדמנות לרסן בעיות אזוריות בתחום הדלק" כתב כי הסלמת משבר המזרח התיכון ושיבוש אספקת האנרגיה, במקביל לירידה בצמיחה הכלכלית העולמית ותנודות בשווקים הפיננסיים, הציבו את האתגרים הכלכליים של מדינות חברות בארגון שיתוף הפעולה הכלכלי של אסיה ואוקיאניה. ההפרעה המתמשכת בזרימת העברת האנרגיה יכולה להגביר את האינפלציה ולהוריד את הצמיחה הכלכלית של האזור אף יותר. כלכלות מתפתחות פגיעות יותר לזעזועים חיצוניים, ועליית מחירי הנפט והסלמת מתחים מסחריים מפעילים עליהן לחץ נוסף. גיוון שותפים מסחריים, הגברת מלאי דלק, השקעה באנרגיה מתחדשת ושמירה על סחר חופשי ורב-צדדיות חיוניים כדי להתמודד עם מצב זה. פגישת ראשי APEC בשנזן מהווה הזדמנות מתאימה לחיזוק שיתופי פעולה אזוריים וחוסן של שרשרת האספקה. שיתוף הפעולה של בייג'ינג עם מדינות דרום מזרח אסיה מוערך כגורם חשוב להפחתת תלות האזור בדלקים מאובנים מיובאים ולחיזוק ביטחון האנרגיה בטווח הארוך.
