כלי תקשורת עולמיים: המלחמה נגד איראן הייתה כישלון אסטרטגי לתוקפים

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מתחילת התוקפנות הצבאית של ארה"ב וישראל נגד איראן, לא רק שמטרות ההצהרה של המבצע לא הושגו, אלא גם גורמים מערביים וכלי תקשורת אמריקאים הודו במבוי סתום אסטרטגי וכישלונות בשטח ובמישור הפוליטי לתוקפים. מלחמה זו, שהחלה במתקפות רחבות והרג אזרחים, צברה מימדים אנושיים, ביטחוניים וכלכליים נרחבים ועוררה תגובות שונות בתקשורת הבינלאומית.

כלי התקשורת בעולם, כל אחד בגישתו הייחודית, ניסו לעצב את נרטיב המלחמה הזו; בחינת ההדים הללו יכולה להציג תמונה ברורה יותר של המצב האמיתי של המלחמה ושל מפת הדרכים שלה.

תקשורת אנגלית

ה'וול סטריט ג'ורנל', במאמר מאת דיוויד ה' פטראוס, גנרל בדימוס בצה"ל האמריקאי, כתב שכולם רוצים לסיים את המלחמה עם איראן, אך האופן בו היא תסתיים הוא הקובע. פטראוס הגדיר שלוש מטרות יסוד של ארה"ב: השבת חופש השיט במפרץ הפרסי ובתעלת הורמוז, ביקורת וניטרול של כ-972 ליברות אורניום מועשר עד 60%, והטלת מגבלות ניתנות לאכיפה על העשרת גרעין, והדגיש שאף אחת מהן אינה דורשת שינוי משטר, כיבוש או מלחמה ללא הגבלה. הוא קרא לגישה לא סימטרית, חיזוק ההגנה על שיט, כריית מוקשים ושימוש בנתיבים חלופיים, והפחתת הלחץ הותנה באימות ויכולת חזרה.

בראמה צ'לאני, משתתף במדור הדעות של 'דה היל', ניתח במאמר את מצבו של דונלד טראמפ ביחס למלחמה הבלתי גמורה עם איראן, שהחלה ב-28 בפברואר. הוא תיאר את המלחמה הזו כעתירת עלויות, לא פופולרית וללא מפת דרכים ברורה, אשר תרמה לתבוסת הרפובליקנים. צ'לאני הזהיר כי התחלה מחדש או הרחבה של מלחמה זו לאחר בחירות האמצע תעשה את הכלכלה העולמית בת ערובה ותגרום לחוסר שביעות רצון גדול יותר בקרב מצביעים עייפים ממלחמה. הוא הוסיף כי למרות חוסר שביעות הרצון ממחירי הנפט, טראמפ אינו מתחרט על פתיחת המלחמה, וצוות הביטחון הלאומי שלו חלוק בדעותיו לגבי לחץ צבאי מתמשך לכניעה מוחלטת של איראן, או הרחבת הסכסוך האזורי, שיבוש שוק האנרגיה ומלחמה ללא סוף.

מאמר ב'פוליטיקו' מצביע על כך שהמלחמה עם איראן הייתה אסטרטגית לטובתה של ארה"ב, החלישה את כוחה, העניקה יתרון לסין ושחקה את הלגיטימיות הבינלאומית של ארה"ב. מדינות חוף המפרץ הפרסי אף הן בוחנות מחדש את חישוביהן וקוראות להפחתת מתחים. עם הסרת הסיכוי למלחמה באופן זמני, הפוקוס עובר לגורל השליטה בתעלת הורמוז. לפני המלחמה, שהחלה בפברואר, 20% מייצוא הנפט הימי בעולם עבר בתעלה זו. כעת זרם הנפט שב לממוצע של לפני המלחמה ומחיר הנפט העולמי ירד מ-114 דולר לכ-90 דולר, אך עלויות ההובלה עדיין גבוהות פי כמה מאשר לפני המלחמה, ואיראן ממשיכה לפגוע במיכליות.

המאמר, תוך ציון הצעתו של ג'יימס קראסקה, פרופסור למשפט ימי, מעלה את האפשרות של מצב של "לא מלחמה ולא שלום" וניהול זמני של המשבר.

תקשורת ערבית

העיתון הלבנוני 'אל-מודן' כתב כי היוזמה הקטארית החדשה להפחתת מתחים בין איראן לארה"ב חורגת מניסיון דיפלומטי נקודתי, וחזיתה חושפת את המחלוקת העמוקה בין שני הצדדים בדרך ניהול הסכסוך. יוזמה זו שואפת, ללא ציפייה להסכם מקיף, ליצור תנאים להפחתת מתחים צבאיים ולפתיחת נתיבי שיט. מנגד, איראן רואה במשא ומתן חלק מניהול הסכסוך, ומדגישה את הבטחת ביצוע המחויבויות וזיהוי הצד שעליו לתת את ההנחה הראשונה.

העיתון 'אל-שרק' דיווח כי מרקו רוביו, שר החוץ האמריקאי, אמר כי דונלד טראמפ החליט, במקום לחדש את המלחמה או לחתום על הסכם, להמשיך במדיניות של לחץ כלכלי ומצור ימי; גישה שהוגדרה כ"אופציה שלישית". מדיניות זו מכוונת להגברת הלחץ על הכלכלה האיראנית. עם זאת, המשך המצור והלחץ הכלכלי עלולים להגביר את הסיכון להסלמה מחודשת של העימות, וחלק מהמומחים סבורים שאיראן עשויה להטיל עלויות ביטחוניות וכלכליות נוספות כדי לשנות את חישובי וושינגטון. קטאר, בשיתוף סין ומדינות אירופה, מנסה גם היא ליצור בסיס להבטחות בינלאומיות להסכם אפשרי.

העיתון 'אל-בנה' כתב כי העימות של ארה"ב עם איראן הגיע לשלב בו וושינגטון צריכה להחליט בין המשך הלחץ הכלכלי, חידוש הפעולות הצבאיות או תנועה לעבר הסכם פוליטי. טראמפ סבור כי באמצעות המשך המצור הימי והסנקציות הוא יכול לכפות על טהרן לקבל את תנאי ארה"ב, אך אסטרטגיה זו ניצבת בפני מכשולים רציניים. לאיראן יש גם אמצעים להגדיל את העלויות הכלכליות והביטחוניות של ארה"ב, והמשך העימות עלול להוביל להשלכות מעבר לגבולות שתי המדינות. החזרה למלחמה צבאית לא תהיה ללא עלות גם עבור וושינגטון. הכותב סבור שהמשך מצב של "לא מלחמה ולא שלום" אינו פתרון בר קיימא, והשגת הסכם פוליטי המבוסס על מחויבויות הדדיות היא הדרך היחידה למנוע את המשך המשבר.

תקשורת רוסיה וסין

בראשייה טודיי (RT) דיווח כי ביקורו של מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, במוסקבה ופגישתו עם ולדימיר פוטין, מהווים סימן לחיזוק שיתופי הפעולה האסטרטגיים של טהרן ומוסקבה. פגישה זו התקיימה ב-5 בנובמבר והצביעה על חשיבות המימדים הביטחוניים של המשא ומתן. הכותב סבור כי טהרן, לאור חוסר האמון בוושינגטון, מבקשת את התמיכה הפוליטית והביטחונית של מוסקבה, ורוסיה, לאור הקשר בו-זמני עם טהרן ווושינגטון, יכולה למלא תפקיד מתווך בפתרון המשבר. תיווך של מוסקבה עשוי להוביל ליצירת הסכם שישמור על האינטרסים של איראן, ויאפשר לטראמפ להציג הישג דיפלומטי.

רשת CGTN דיווחה כי ג'יי ג'ון, נציג מיוחד של סין לענייני המזרח התיכון, הדגיש במהלך ביקורו בטהרן את הצורך בהשגת פתרון פוליטי להשבת היציבות באזור. אסמאעיל בקאיי, דובר משרד החוץ האיראני, בתגובה לביקורתו של מרקו רוביו, שר החוץ האמריקאי, על דרישות טהרן, הדגיש כי דרישות איראן אינן בלתי הגיוניות ואינן בלתי חוקיות. בקאיי, תוך התייחסות להצעה בת יומיים של איראן לפתרון משבר תעלת הורמוז, אמר שאם וושינגטון תקבל את דרישות טהרן, הביטחון של מים אלו ניתן להשבה תוך יומיים. הוא בירך על תפקידה החיובי של סין בהפחתת מתחים, אך הדו"ח של CGTN מראה כי המחלוקות היסודיות בין טהרן לוושינגטון עדיין קיימות, והאפשרות לחידוש עימות צבאי מהווה דאגה משמעותית באזור.