השלכות המלחמה נגד איראן: השתקפות בתקשורת העולמית

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מאז תחילת התוקפנות הצבאית של ארצות הברית וישות הציונית נגד איראן, לא רק שהיעדים המוצהרים של מבצעים אלו לא הושגו, אלא שעל פי הודאות של בכירים מערביים וכלי תקשורת אמריקניים, מבוי סתום אסטרטגי וכישלונות בשדה הקרב ובזירה הפוליטית הוטלו על התוקפים. מלחמה זו, שהחלה במתקפות נרחבות ובהרג אזרחים, כולל תלמידים חפים מפשע, רכשה במהירות ממדים אנושיים, ביטחוניים וכלכליים נרחבים ועוררה תגובות מגוונות בתקשורת הבינלאומית.

כלי התקשורת בעולם, כל אחד בגישתו הייחודית, ניסו לעצב את נרטיב המלחמה; בחינה של השתקפויות אלו יכולה להציג תמונה ברורה יותר של המצב האמיתי של המלחמה ושל סיכוייה.

תקשורת אנגלית

“ניוזקורד” דיווח כי חוסר שביעות רצון ציבורי מהמלחמה האמריקנית נגד איראן הפך לאתגר פנימי עבור דונלד טראמפ ועלול להשפיע על מעמדם הפוליטי של הרפובליקנים לפני בחירות האמצע.

על פי סקר של מרכז פיו, 52% מהאמריקנים מעריכים שיש להם מעט או שאין להם כל אמון בממשל טראמפ שישיג את יעדיו במלחמה נגד איראן; 47% חזו שהפעולה הצבאית תימשך יותר משנה, ו-30% ציפו שתמשך שישה חודשים עד שנה. 73% מודאגים מעליית מחירי הבנזין והדלק, ו-71% מודאגים מפציעת או מותם של חיילים אמריקנים.

על פי הדיווח, טראמפ, ערב הבחירות ב-3 בנובמבר, מחפש הצדקה להמשך המבצע. הוא שוקל חזרה למערכה צבאית בת מספר ימים, ואמר כי “משהו יקרה בקרוב”. סקר IGA הראה כי 60% דוחים את ניהול המלחמה על ידי טראמפ, ו-81% אומרים שהמלחמה העלתה את יוקר המחיה. הפופולריות של טראמפ דווחה כ-35%, וחוסר שביעות הרצון כ-59%.

ה-BBC, בדיווח מאת מקס מטזה, כתב כי ברק אובמה, נשיא ארה”ב לשעבר, תקף את ממשל דונלד טראמפ בקרב הבחירות של הדמוקרטים לפני בחירות האמצע, בטענה למלחמה באיראן ויוקר מחיה לצרכנים. אובמה אמר באוהיו: “בחירות אלו הן ההזדמנות האחרונה שלנו לרסן לפחות חלק מהטירופים של ממשל זה.” לאחר “שנתיים של כאוס, אכזריות, שחיתות וחוסר יכולת” הוא קרא לבוחרים לומר “די”. אובמה אמר כי למרות שהוא מבין בוחרים שהתרחקו מהדמוקרטים ב-2024 בשל הכלכלה והאינפלציה, כעת טראמפ עצמו אחראי למצב הכלכלי, והכל התייקר.

טראמפ, בעצרת בג'ורג'יה, הגן על מדיניות ההגירה והמכסים שלו ואמר שארה”ב נמצאת ב”עידן זהב”. הוא הודה שמחירי הנפט “עלו באופן זמני”, אך טען שמחירי הבנזין ירדו. טראמפ הבטיח שאם הרפובליקנים יזכו בשני הבתים, כל אזרח אמריקני יקבל 5,000 דולר. אובמה אמר שהמלחמה באיראן “נתנה לטהרן זכות וטו” על מיצר הורמוז.

מקס הייסטינגס בבלומברג מודה כי צבאות ערב הסעודית ומדינות המפרץ, למרות רכישת נשק במיליארדים, הם “חלולים” וחסרי יכולת לחימה אמיתית, ותלויים בכוחות זרים ובמודיעין אמריקני. הוא כותב שערב הסעודית, ששלטה באזור במשך עשרות שנים, “רעועה” כעת, ותושבי תימן, באמצעות טילים וכטב”מים, תוקפים את שדות התעופה הראשיים ומתקני הנפט שלה, וצבא סעודי אינו מסוגל להתמודד. לדבריו, מדינות המפרץ כמעט איבדו תקווה להינצל על ידי ארה”ב, ווושינגטון אינה בעלת הרצון או היכולת להגן עליהן. כעת, האמון ב”מטריית הביטחון האמריקנית” התערער בכל רחבי המפרץ.

תקשורת ערבית

אל-ג'זירה, במאמר מאת ג'פרי סאקס וסילביה פארס, כתבה כי הפסקת המלחמה של ישראל וארה”ב נגד איראן דורשת סיום המדיניות ההגמונית של וושינגטון ותל אביב ושינוי גישה של המדינות הערביות. לטענת הכותבים, ישראל, במטרה לבסס עליונות צבאית ושליטה על המזרח התיכון, וארה”ב, לשמירה על ההגמוניה העולמית שלה, ממשיכות בעימות עם איראן.

הכותבים, בהתייחסם להפיכה ב-1953 נגד מוחמד מוסדק, לתמיכת ארה”ב בסדאם במלחמה נגד איראן ולפרישת טראמפ מהסכם הגרעין, רואים את מדיניות וושינגטון כחלק ממאמץ היסטורי לרסן את איראן. הם גם מזהירים כי סימנים לחידוש המלחמה ברורים, והמשך הסכסוך עלול להחריף את משבר האנרגיה העולמי.

לטענתם, המדינות הערביות צריכות להכריז כי שטחה ומרחב האוויר שלהן לא ישמשו לתקיפת איראן, וכי הן יתנו לנורמליזציה של היחסים עם ישראל תנאי של הקמת מדינה פלסטינית עצמאית. הכותבים קוראים להקמת מסגרת ביטחונית אזורית בהשתתפות איראן, מדינות המפרץ, טורקיה, מצרים, עיראק ופקיסטן, ומדגישים כי ביטחון אזורי בר-קיימא נובע משיתוף פעולה אזורי, לא מהסתמכות על וושינגטון.

ריי אל-יום, במאמר, כתבה כי ישראל ניצבת בפני סכנת קריסה פנימית ומלחמת אזרחים. היא, תוך הסתמכות על דיווח סודי של ה-CIA, מציינת חמישה גורמים המשפיעים על מצב זה: עלייה בהוצאות הצבאיות במלחמות אזוריות, החמרה בפער בין יהודים דתיים לחילונים, לחצים כלכליים הנובעים ממלחמה בשבע חזיתות, ירידה בתמיכה של דעת הקהל האמריקנית בישראל, ושחיקת כוחה ויוקרתה של וושינגטון בעימות מול איראן.

המבצע האחרון בחברון והרג שני חיילים ישראלים הם גם מכה ליוקרתה הביטחונית של נתניהו, וככל הנראה איום שלו לפרק את הרשות הפלסטינית, לבטל את הסכם אוסלו ולגרש את מנהיגיה לירדן, יסתיים בנזק פוליטי עבורו. לטענת הכותבת, המשך התמיכה בישראל הופך יקר יותר עבור ארה”ב, וההתנגדות האזורית, במיוחד איראן ובעלות בריתה, יכולה לשנות את מאזן הכוחות. היא רואה במלחמה עתידית פוטנציאלית גורם שיחליש את מעמדה הגלובלי של ארה”ב ויצייר מחדש את מפת הכוח.

אל-מיאדין, במאמר, תוך הדגשת העובדה כי חילוקי דעות אינם פוטרים מדינות מאחריות לניהול ההשלכות, בוחנת את שורשי התחרות בין איראן למדינות ערב במפרץ. הכותבת סבורה כי צמצום תחרות זו למהפכה האסלאמית ב-1979 או למחלוקות דתיות, מתעלם מהשורשים ההיסטוריים וההתפתחויות הגיאופוליטיות של האזור. נפילת סדאם ב-2003, לאחר מלחמת איראן-עיראק וכיבוש כווית, שינתה את מאזן הכוחות ופינתה מקום להרחבת השפעתה של איראן; למרות שתהליך זה לא היה רק תוצאה של כוחה של טהרן, אלא הושפע גם מהחלשת ממשלות ערביות וממעורבות זרה.

המאמר מזהיר כי האינטרסים של ארה”ב והמדינות הערביות אינם בהכרח זהים, והאפשרות להסכם בין וושינגטון לטהרן עלולה לחשוף את המדינות הערביות לסדרים חדשים. כמו כן, חשיבות מיצר הורמוז היא הן מנוף לחץ עבור איראן והן גורם מגביל. בסופו של דבר, הכותבת מדגישה את הצורך בדיאלוג אזורי, שמירה על ריבונות לאומית ומניעת הפיכת מחלוקות למלחמות חוזרות.

תקשורת רוסית וסינית

העיתון הרוסי “ודומוסטי” דיווח כי לאור המבוי הסתום הדיפלומטי בין טהרן לוושינגטון, קיימת אפשרות למתקפה צבאית משותפת של ארה”ב והישות הציונית על איראן לאחר בחירות האמצע לקונגרס האמריקני ב-3 בנובמבר.

העיתון, בציטוט מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, דיווח כי טהרן ערוכה לסבב עימות חדש, ואם המלחמה תתחדש, אבדות כוחות האויב יהיו גבוהות לאין שיעור מאשר בחודשים הקודמים. רזאי גם התייחס לנכסים אסטרטגיים של ארה”ב באזור, כולל מרכזי נתונים וכבלים תת-ימיים של אינטרנט, ולא שלל אפשרות לתקיפה על תשתיות אנרגיה במדינות חוף המפרץ.

אליה וסקין, חוקר באוניברסיטת הגבוהה לכלכלה ברוסיה, סבור כי לאיראן יכולת הגנה מספקת להתמודדות עם מתקפה אפשרית, וכי לחץ צבאי לא יאלץ את טהרן לקבל את תנאי וושינגטון. יחד עם זאת, הוא העלה את האפשרות להמשך המצב הנוכחי והמשך חילופי איומים.

אלכסיי יורק, חוקר במכון לכלכלה עולמית ויחסים בינלאומיים של האקדמיה הרוסית למדעים, גם הוא ראה במתקפה משותפת של ארה”ב וישראל מצב אפשרי לאור המבוי הסתום במשא ומתן, אך הזהיר כי פעולה כזו עלולה להקשות על עמדות שני הצדדים. הוא העלה את האפשרות שפרסום ידיעות על התקפה קרובה, הוא חלק ממאמצים פוליטיים להשפיע על הבחירות בארה”ב.

העיתון הסיני “צ’יינה דיילי” דיווח כי איראן הדגישה את התנגדותה להעברת חומרים גרעיניים מועשרים אל מחוץ למדינה; במקביל, ארה”ב שולחת את נושאת המטוסים השלישית שלה לאזור, ובכירים במדינה מתארים את השגת הסכם עם טהרן כמשימה קשה.

מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, הודיע כי שום כמות של חומרים מועשרים לא תצא מאיראן, וחומרים אלו מהווים חלק מנכסי המדינה הלאומיים. הוא גם הדגיש כי משא ומתן עם ארה”ב לא יתחיל כל עוד וושינגטון לא תפעל לבניית אמון בטהרן ולביצוע תנאי איראן. הצהרות אלו נאמרו בפגישה עם עאסם מוניר, מפקד צבא פקיסטן, שנסע לטהרן כמתווך.

עבאס עראקצ’י, שר החוץ של איראן, גם הוא הודיע על המשך משא ומתן עקיף בתיווך פקיסטן וקטאר, ואמר כי פתיחה מלאה של מיצר הורמוז תלויה בקבלת תנאי איראן מצד ארה”ב.

על פי הדיווח, נושאת המטוסים “תאודור רוזוולט” ויותר מ-10,000 חיילים אמריקנים אמורים להגיע לאזור עד סוף נובמבר. מרקו רוביו, שר החוץ של ארה”ב, הכריז על המשך הלחץ הכלכלי על איראן, ופיט הוגסט, שר המלחמה של ארה”ב, דיבר על היערכות לפעולה צבאית נוספת. לעומת זאת, בכיר ביטחוני איראני הדגיש את היערכות הכוחות המזוינים להתמודדות עם כל מתקפה.