פירוט ההסכם האסטרטגי בין ארה'ב לוונצואלה לניצול נפט שלה

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו על ידי סוכנות הידיעות Mehr, בציטוט אל-ג'זירה, מכון פרופובליקה חשף פרטים על ההסכם הנפט השנוי במחלוקת בין ממשל דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, לונצואלה.

הסכם השותפות האסטרטגית בן 18 עמודים, שנחתם על ידי 'מרקו רוביו', שר החוץ, ו'פיט הגסט', שר המלחמה האמריקאי, עם הצד הוונצואלי, הוא מסמך מוטה לחלוטין לטובת ארה"ב לניצול משאבי הנפט של ונצואלה. תנאיו מבטיחים את האינטרסים של ארה"ב בכל ההיבטים, ללא כל אזכור לתפקיד ממשלת ונצואלה והאינטרסים הפוטנציאליים של תושביה.

אחד החלקים השנויים ביותר במחלוקת בהכרזת ההסכם על ידי טראמפ, הוא בחירת השותף העסקי שלו, 'אלחנדרו בטאנקורט'. הוא משקיע מוונצואלה, הפעיל ברמה בינלאומית, ובמקביל נמצא תחת חקירות להלבנת הון בשלוש מדינות.

הסכם זה מבטיח גם כי בטאנקורט יישאר בתפקידו כמנכ"ל חברת 'NABEP' להשתלטות על נפט ונצואלה, ומציין כי ממשלת ארה"ב תשתף פעולה עם חברה זו לקביעת דירקטוריון בן שבעה חברים לניהול פרויקט זה לתקופה ראשונית של 15 שנים. על פי מקורות מקורבים, מבנה זה נועד למנוע מכל מנהיגי ארה"ב או ונצואלה עתידיים לנסות לפרק או לבטל את הפרויקט.

חותמים והאשמות פיננסיות הנובעות מההסכם

'אורלנדו אלברדו', יחד עם בטאנקורט, הגסט ורוביו, חתמו על מסמך זה בשם החברה הנ"ל. אלברדו החזיק בעבר בתפקידים בכירים בחברות שונות של בטאנקורט, כולל כמנהל הכספים בחברת אנרגיה שהייתה מעורבת בשערוריות פיננסיות לפני עשור.

מה התוכן העיקרי של ההסכם?

לפי כתיבתו של פרופובליקה, היקפי התוכנית הזו סותרים את ההצהרות הרשמיות והפומביות של ממשל טראמפ. בעוד שטראמפ טען כי הסכם זה מבטיח את שליטת ארה"ב במשאבי האנרגיה של ונצואלה במאה הקרובה, נוסח ההסכם מראה כי זכויות ארה"ב יפוגו לפני סיום מחצית תקופה זו.

הסכם זה, בניגוד לטענת טראמפ על הבטחת הכנסות ומסים של כ-200 מיליארד דולר לוונצואלה, אינו מציג כל התחייבות מפורשת מצד חברת בטאנקורט לשלם סכומים אלה.

על פי אחד משלושת המסמכים התומכים שנבחנו על ידי פרופובליקה, הסכם זה מעניק לארה"ב את הזכות לרכוש 20% מנפט חברת 'NABEP' במחיר מוזל של 30 דולר לחבית, שהוא פחות משליש ממחיר מכירת הנפט בחודשים האחרונים.

מדוע סעיפי ההסכם אינם מוכרזים רשמית?

אחת הסיבות העיקריות להסתרת פרטי ההסכם הזה היא סיווגו כמסמך ממשלתי 'רגיש'. סיווג זה משמש בדרך כלל להגנה על מסמכים פדרליים שונים, כולל מידע אישי, פרטים הקשורים לפעולות אכיפת חוק נוכחיות, ועוד. בנוסף, המסמך כולל סעיף סודי האוסר על חברת 'בטאנקורט' לחשוף 'את קיומו ותנאיו' של הסכם זה עם ממשלת ארה"ב.

אחד הגורמים להסתרת הסכם הנפט הזה הוא התגובות השליליות וההתנגדות האפשרית של דעת הקהל בוונצואלה. מבקרים ונצואלנים כבר מכנים מסמך זה כגורם להשתלטות גלויה של ארה"ב על משאבי הטבע היקרים של המדינה.

ניתוח שבוצע על ידי מכון 'פרופובליקה' מראה כי תנאי החוזה הזה משרתים את האינטרסים של ארה"ב כמעט בכל השלבים, ומנסים לייצב את נוכחותה והשפעתה של ממשל טראמפ במשאבי הנפט של ונצואלה באופן בלתי מוגבל.

מבנה ניהולי ושליטה בלעדית של ארה"ב על נפט ונצואלה

על פי מסמך זה, רוב חברי הדירקטוריון בן השבעה חברים חייבים להיות אזרחים אמריקאים בכל עת, וממשלת ארה"ב זכאית למנות משקיף ללא זכות הצבעה להצטרף לקבוצה זו. 'בטאנקורט', שיכהן כמנכ"ל, הוא החבר היחיד בדירקטוריון שמונה ישירות מכוח הסכם זה. הדירקטוריון הראשוני יהיה אחראי על גיבוש מנגנון בחירת חברים חדשים.

הנקודה הראויה לציון היא שאין תנאי כלשהו המ предвидит השתתפות ממשלת ונצואלה בהרכב הדירקטוריון.

הסכם זה גם מעניק הגנה ארוכת טווח לבטאנקורט ולמשקיעים שזהותם לא נחשפה. החוזה מחייב רוב מיוחס של חמישה קולות כדי לפטר את בטאנקורט מתפקידו כמנכ"ל, לשנות את הרכב הדירקטוריון, לבצע כל עסקה עם בעלי מניות מלבד ממשלת ארה"ב.

הנחת 20% חובה עד 50 שנה

בנוסף להנחה של 20% על נפט חברת NABEP עבור ארה"ב, וושינגטון תמיד נהנית מ'עדיפות ראשונה' לרכישת כל תוצרת הנפט הנותרת של חברה זו ב-50 השנים הבאות. זכויות אלה כוללות זכות בלתי ניתנת לביטול לרכישה מלאה של משאבי הנפט של החברה במקרה של הכרזת מצב חירום לאומי על ידי ארה"ב.

ארה"ב נהנית גם ממצב המכונה 'ממשלה מנצחת לחלוטין', המחייב את חברת בטאנקורט לדווח על כל הסכם עסקי אחר עליו היא חותמת, ובמקרה של רווחיות הסכמים אלה, להעניק תנאים דומים לוושינגטון.

חוק קפיטולציה נגד ונצואלה

ונצואלה, במקרה של כל מחלוקת, לא תהיה לה כל זכות לערער על הסכם זה בבתי המשפט שלה. הסכם זה מבהיר כי כל מחלוקת בין החברה לארה"ב תתברר על פי חוקי ארה"ב ולא על פי חוקי ונצואלה.

הצדדים מצהירים במפורש כי כל תביעה אזרחית חייבת להיות מוגשת ב'בית המשפט המחוזי של ארה"ב למחוז הצפוני של טקסס'. בית משפט זה הוא אותו גוף שיפוטי שמשרד המשפטים, בתקופת נשיאות טראמפ, פנה אליו שוב ושוב לקבלת פסקי דין לטובתו.