השפעת המלחמה נגד איראן משתקפת בתקשורת העולמית

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, מאז תחילת התוקפנות הצבאית של ארצות הברית וישראל נגד איראן, לא רק שהמטרות המוצהרות של המבצע לא הושגו, אלא שבהודאת בכירים מערביים ותקשורת אמריקאית, המפגרים נאלצו להתמודד עם קיפאון אסטרטגי וכישלונות בשטח ובמישור הפוליטי. מלחמה זו, שהחלה במתקפות נרחבות ובהרג אזרחים, כולל תלמידים חפים מפשע, התרחבה במהירות למימדים אנושיים, ביטחוניים וכלכליים נרחבים, ועוררה תגובות מגוונות בתקשורת הבינלאומית.

התקשורת האנגלית

סוכנות רויטרס, מפי קרן המטבע הבינלאומית, דיווחה כי הקרן צופה שבשנת 2026, התמ"ג במזרח התיכון, צפון אפריקה ופקיסטן יירד באופן משמעותי, בשיעור של 1.3%, עקב המלחמה בהובלת ארה"ב וישראל נגד איראן, אך יתאושש בשנת 2027 עם צמיחה של 6.6%. הקרן הזהירה כי שיבושים נוספים באספקת האנרגיה עלולים להחמיר את התחזית. לדברי רויטרס, השפעת המלחמה הייתה משמעותית אך לא אחידה; מדינות מייצאות נפט, שייצור האנרגיה והספנות שלהן שובשו, נפגעו קשות יותר, בעוד שמייבאות הנפט היו עמידות יותר.

תחזית הבסיס של הקרן היא שהסכסוך ידעך בתחילת 2027 והסחר יחזור בהדרגה לנורמליזציה במהלך השנה, אך התחזית מלווה ב"אי-ודאות יוצאת דופן". הסיכונים העיקריים נובעים משיבושים נוספים באספקת האנרגיה ובנתיבי הסחר, שעלולים להעלות את מחירי האנרגיה. גם תנאי המימון החיצוניים עשויים להפוך לקשים יותר, אם המשקיעים יעריכו מחדש את היעילות הנובעת מהבינה המלאכותית והריביות יעלו בשל חששות מאינפלציה ומצב פיננסי. מייבאות הנפט היו עמידות יותר, מכיוון שהביקוש הפנימי נתמך על ידי העברות כספים, תיירות, תנאי מימון נוחים ותגובה מהירה של המדיניות. הצמיחה באזור הקווקז ומרכז אסיה נחזתה להיות כ-5.2% בשנת 2026 וחמישה אחוזים ב-2027. הקרן קראה למדיניות לתעדף יציבות מחירים, יציבות פיננסית, עצמאות בנק מרכזי ורפורמות מבניות להגברת התפוקה והתעסוקה.

סוכנות הידיעות AP דיווחה כי איראן הודיעה ביום חמישי על שבע ספינות מכליות במיצר הורמוז שעלו באש או ניזוקו לאחר שנפגעו מתקיפות איראניות או התנגשו במכרות ימיים; מספר משמעותי שפורסם על רקע החששות הגוברים מפני חידוש מלחמה מלאה.

לדברי AP, ימים ספורים בלבד לפני הבחירות הקרבות בישראל ב-27 באוקטובר, שבהן בנימין נתניהו עלול לאבד את השלטון, ולפני בחירות האמצע בארה"ב בחודש שלאחר מכן, שבהן האינפלציה הקשורה למלחמה מעוררת את זעם הבוחרים, גוברים החששות מפני חידוש המתקפות האמריקאיות והישראליות על איראן. דני סיטרינוביץ', חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי בישראל ומומחה לשעבר לאיראן בצבא ובשירותי המודיעין של ישראל, אמר ל-AP כי נתניהו רוצה לתקוף את איראן, וניצחונו הברור בבחירות הופך את התקיפה לכמעט ודאית.

לעומת זאת, הטלוויזיה הממלכתית האיראנית ציטטה את הצי של משמרות המהפכה ואמרה שאם ארה"ב תמשיך להנחות ספינות סוחר במיצר, היא תכוון לבסיסים צבאיים אמריקאים באזור. על פי דיווח של ארגון הסחר הימי הבריטי, אוקטובר היה החודש עם מספר התקיפות הגדול ביותר על ספנות מסחרית מאז מרץ. מומחים אומרים כי יצרניות הנפט מצאו דרכים להמשיך בזרימת הנפט, אך בעלות הולכת וגוברת. איראן גם הודיעה כי היא מוכנה לדיפלומטיה, אך תגן על עצמה.

התקשורת הערבית

העיתון אל-ג'זירה הסעודי ציטט מאמר דעה שהתייחס לאפשרות של הסלמה בעימות בין וושינגטון לטהרן, וכתב כי דונלד טראמפ עלול ללכת מעבר לתקיפת מתקנים גרעיניים וטילים באיראן, ולכוון למשאבים הצבאיים, התעשייתיים והכלכליים של המדינה, או אף למבנה הפוליטי שלה.

לדברי הכותב, חישובים פוליטיים בארה"ב ובישראל עלולים להשפיע על תזמון כל הסלמה צבאית. נראה כי התקופה שלאחר בחירות האמצע בארה"ב ב-3 בנובמבר תהיה זמן מתאים יותר להחלטה צבאית רחבה מצד טראמפ; אם כי ההתפתחויות בשטח עלולות להאיץ את התהליך.

מאמר דעה זה גם מעלה את האפשרות שאיראן, בתגובה ללחץ הכלכלי והמצור האמריקאי, תרחיב את היקף הלחימה למעברי מים אסטרטגיים, תימן ומדינות המפרץ הפרסי.

לסיכום, הכותב הדגיש כי השבועות הקרובים עשויים להיות מכריעים בקביעת עתידה של איראן והאזור, והעימות הזה, בניגוד למשברים קודמים, עלול לצאת ממסגרת הדפוס של "הסלמת מתח ואז משא ומתן".

מרוואן קבלן, במאמר דעה ב"אל-ערבי אל-ג'דיד", כתב כי טראמפ עשוי, לאחר הבחירות בארה"ב ובישראל, להשתמש באיום הצבאי של ישראל כדי לאלץ את איראן לקבל את תנאי וושינגטון; בעוד שנתניהו שואף למטרות מעבר להסכם, כולל החלשת איראן באופן מהותי או הפלת משטרה.

לדברי הכותב, תקיפה על מתקני אנרגיה באיראן עלולה להיענות בתגובה איראנית נגד מדינות המפרץ הפרסי ולהרחיב את המלחמה. ניתוח זה מזהיר כי חוסר ההתאמה בין מטרות טראמפ ונתניהו עלול להוביל את ארה"ב למלחמה, שאינה מבוססת על חישובי וושינגטון, אלא על פי מטרות נתניהו.

אל-ג'זירה, בדיווח מ-21 באוקטובר 2026, דנה באפשרות של חידוש מלחמה אינטנסיבית יותר, תוך התייחסות לצמצום סיכויי הדיפלומטיה והסלמת העמדות הצבאיות של וושינגטון וטהרן.

לדברי אל-ג'זירה, גורמים אמריקאים מדברים על הפחתת האפשרות להגעה לפתרון פוליטי, בעוד שמסעוד פזשקיאן, נשיא איראן, הגדיר את הסרת הלחצים והאיומים האמריקאיים כתנאי מקדים למשא ומתן. אנליסטים סבורים כי וושינגטון עשויה לבצע מתקפה רחבת היקף לפני או אחרי בחירות האמצע לקונגרס. לעומת זאת, איראן נערכת להתמודדות עם מתקפה אפשרית, ומתמקדת בהגנה על התשתיות שלה, הגדלת עלות הנוכחות הצבאית האמריקאית והרחבת הלחצים הפנימיים על ממשל טראמפ. דיווח זה מדגיש כי עם כישלון מאמצי התיווך והגברת התיאום בין וושינגטון לתל אביב, גבר הסיכוי לחזרה לעימות צבאי אינטנסיבי יותר.

התקשורת הרוסית והסינית

סוכנות הידיעות הסינית שינחואה דיווחה כי הצי של משמרות המהפכה האסלאמית הודיע ביום חמישי כי שבע ספינות באזור המים הסמוכים למיצר הורמוז עלו באש.

על פי הדיווח, ארבע ספינות שעברו במסלול לא חוקי במיצר הורמוז, והיו באזור הצפוני והמרכזי של המפרץ הפרסי בעת העברת מטעני נפט מספינה לספינה, נפגעו ועלו באש. שלוש ספינות נוספות התנגשו במכרות ימיים בערב רביעי במערב מיצר הורמוז, ולאחר פיצוץ ושריפה, נאלצו לעצור.

צי משמרות המהפכה, תוך אזהרה לחברות הספנות מפני מעבר במסלולים לא חוקיים, הודיע כי התעקשות הממשל האמריקאי לעודד ספינות לעבור במסלולים לא חוקיים ומוקשים, גורמת להגברת התקריות הימיות מדי יום. משמרות המהפכה הזהירו שאם מגמה זו תימשך מצד צבא ארה"ב, היקף העימות עלול להתרחב לבסיסים צבאיים של המדינה באזור. הכוח הדגיש כי עדיין יש לו שליטה ופיקוח על מיצר הורמוז.

שינחואה הוסיפה כי איראן, לאחר המתקפות המשולבות של ארה"ב וישראל על שטחה ב-28 בפברואר, הטילה מגבלות על מעבר בטוח של ספינות אמריקאיות, ישראליות או כאלו הקשורות אליהן דרך נתיב מים זה.

העיתון הרוסי "איזבסטיה", במאמר מאת ולדיסלב פטרוב, כתב כי מוסקבה מוכנה לתווך בפתרון הסכסוך בין טהרן לוושינגטון, אם שתי המדינות ירצו בכך. אנדריי רודנקו, סגן שר החוץ הרוסי, הדגיש כי הצעותיה הקודמות של מוסקבה לפתרון הסוגיה הגרעינית של איראן עדיין לא הביאו לתוצאות.

על פי הדיווח, רוסיה הציעה בעבר להעביר את מאגרי האורניום המועשר של איראן לשטחה; הצעה שלדברי ולדימיר פוטין, זכתה תחילה להסכמת איראן, ארה"ב וישראל, אך לאחר שינוי עמדת וושינגטון והתעקשותה על העברת האורניום לארה"ב, גם טהרן נקטה בעמדה נוקשה יותר.

העיתון, בהתייחסו להמשך המחלוקות על תוכנית הגרעין האיראנית ומגבלות הספנות במיצר הורמוז, כתב כי המשא ומתן בין טהרן לוושינגטון מתנהל כעת באמצעות מתווכים כמו קטאר ופקיסטן. אנליסט רוסי סבור כי יחסיה של מוסקבה עם איראן, ישראל וארה"ב יכולים לאפשר לרוסיה למלא תפקיד של מתווך.

לדברי איזבסטיה, למרות הפוטנציאל הדיפלומטי של רוסיה, הפער העמוק בין הצדדים בנוגע לתיק הגרעין והיעדר נכונות לפשרות מקשים על השגת הסכם.