האם ארה'ב מפעילה מחדש את דאעש בעיראק?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, מרכז המחקר חמוראבי במאמר שציין את יציאת הכוחות האמריקאים מעיראק וניסיונותיהם להחיות מחדש את נוכחותם הצבאית באזור באמצעות מנוף הפעלתה מחדש של קבוצת הטרור דאעש, כתב כי התבוסה הצבאית של דאעש ב-9 בדצמבר 2017 התרחשה עם נפילת האזורים האחרונים בשליטתו בשטח עיראק, ומבנה "המדינה" שלו התמוטט למעשה. עם זאת, נפילה טריטוריאלית אינה בהכרח מעידה על פירוק אידיאולוגי ורשתי של קבוצה זו.

הדו"ח, תוך ציון כי בטווח שבין 26 בספטמבר ל-14 באוקטובר 2026, נרשמו 6 פעולות טרור על ידי דאעש בעיראק, כתב כי 5 מתוך 6 הפעולות הנ"ל התרחשו בכירכוכ וסביבתה, והאווייג'ה עם שלוש התקפות היא בעלת הנתח הגדול ביותר; תבנית המעידה כי דאעש מציג "תפקיד ראשי" להוכחת יכולותיו התפעוליות של הפיקוד בכירכוכ והאווייג'ה.

ארבע תרחישים בפני דאעש

מאמר זה משרטט 4 תרחישים לעתיד דאעש:

ראשית, הפסקה מוחלטת של פעולות, שאינה סבירה בשל חוסר ביכולת הארגונית של דאעש, אך על פי הראיות בשטח יש לה סבירות נמוכה.

שנית, התרחבות הדרגתית של דאעש לעבר התבנית של "יצירת נקודת חדירה", שמשמעה חדירה הדרגתית לאזורים ביטחוניים אפורים הכוללים את האווייג'ה, חלק מכירכוכ, ואדי א-שאי, ואדי זעיתון ומערב א-אנבאר. תרחיש זה ניתן למימוש במיוחד אם הממשלה לא תצליח לשלוט באזורים אלה.

שלישית, תרחיש "משחק השחמט" ופיזור פעולות באזורים שונים במטרה תקשורתית ויצירת כאוס, שנחשב לאפשרות הסבירה ביותר, שכן דאעש יכול לנצל את כוחותיו הנסתרים בבגדאד ובמחוזות המרכזיים והדרומיים לצורך כך.

התרחיש הרביעי, הופעת ארגון חלופי או צורה משתנה של דאעש, היא האפשרות הרחוקה והפחות סבירה.

8 מכשולים לכריתה מלאה של דאעש

ניתוח מרכז חמוראבי מצביע על 8 גורמים יסודיים המעכבים את כריתתו המלאה של דאעש. גורמים אלה הם:

ראשון: חוסר היציבות הפוליטית של עיראק והסכסוכים הפוליטיים וניצולם של זרמים מסוימים של קבוצה זו.

שני: התערבויות אזוריות לאחר המלחמות של 12 יום ו-40 יום נגד איראן והשלכותיהן על עיראק.

שלישי: התירוץ של "יציאת האמריקאים" והנרטיב המוטעה של "ריק ביטחוני".

רביעי: המבנה החברתי-עדתי שנוצר לאחר יוני 2014.

חמישי: המחלוקת בין הממשלה המרכזית לכורדיסטן בנוגע לכירכוכ והופעת "אזורים ביטחוניים אפורים".

שישי: חולשתה המשפטית של עיראק לאחר חוק חנינה כללי וכניסתם של כ-7,000 נאשמים בתיקי טרור לבתי הכלא.

שביעי, התפרקות מערכת הפיקוד והבקרה לאחר ביטול הפיקודים המשותפים והקמת מטה כללי וחזרה לא רצויה לדפוסים צבאיים של 2014 ונפילת מוסול.

שמיני: הפגיעות הפסיכולוגיות של עשרות אלפי צעירים באזורים שנכבשו בעבר על ידי דאעש.

אפשרויות מוגבלות לדאעש בלחימה עירונית או מדברית

בהתחשב בהתפתחויות הנוכחיות, אפשרויות הפעילות של דאעש בעיראק הוגבלו בהדרגה: אובדן השטחים של 2014, צמצום מקורות המימון, נטישת בעלי ברית ומפקדים זוטרים, קריסת הלוגיסטיקה של דאעש והגברת היכולות המודיעיניות של החשד א-שעבי, צמצמו את מרחב התמרון של הקבוצה. בהתאם לכך, מעבר פעולות דאעש לערים אינו סביר; מכיוון שהוא דורש פיקוד ובקרה מרוכזים, והסיכוי לחשיפת הפעולה במקרה זה גבוה, ומימונה קשה יותר. בנוסף, לכוחות החשד א-שעבי יש רשת מודיעין חזקה בערים.

מצד שני, הישארות במדבר גם היא פגיעה. מכיוון שהמרחב הפתוח מגביר את אפשרויות המרדף אחר אלמנטים של דאעש. התנגדות השבטים וקנאת העם בקבוצה זו הגבילו את התמיכה החברתית שלה. למרות זאת, במלחמות דור רביעי וחמישי, הצד החלש מסתמך על פעולות בלתי צפויות.

מסקנה

ניתוח זה מסכם ומדגיש כי לאור הפעלתו מחדש של דאעש בעיראק, קיימת אפשרות לפעילותו באופק של חמש שנים. התבנית הסבירה ביותר היא המשך פעילות עם פעולות מוגבלות, מפוזרות אך בעלות השפעה תקשורתית רבה במסגרת תבנית שחמט או יצירת נקודת חדירה בכירכוכ, האווייג'ה ומערב א-אנבאר. אך במצב הנוכחי, חזרה לתבנית הטריטוריאלית של 2014 והעברת המלחמה לערים אינה סבירה. ניתוח זה, בהתחשב בנתונים אלה, מציג את הצורך לחזק את התיאום הביטחוני בין הממשלה המרכזית לכורדיסטן, לתקן את הגישה המשפטית ולהתמודד עם הנרטיב השקרי של "ריק ביטחוני לאחר יציאת אמריקה" כתנאי מקדים למניעת הפעלתה מחדש של קבוצה זו.