מהי נקודת התורפה הצבאית של ערב הסעודית מול תימן?

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, ערב הסעודית, למרות הוצאות צבאיות כבדות וציוד הכולל מטוסי קרב מתקדמים, מערכות הגנה פטריוט ותאד, וציוד מכ"ם מודרני, עדיין מתמודדת עם אתגרים במענה למתקפות טילים וכטב"מים של אנצאר אללה התימני. הפריסה הגיאוגרפית של ערב הסעודית, מגוון כלי התקיפה של אנצאר אללה, והעלות הגבוהה של שימוש בטילים מיירטים, הם בין הגורמים שיכולים להפעיל לחץ על יכולת ההגנה של ריאד בעימות ממושך.

הפריסה הגיאוגרפית: אתגר הגנת התשתיות החיוניות

ערב הסעודית מקצה עשרות מיליארדי דולרים על בסיס שנתי להוצאות צבאיות. על פי הערכות של המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם, ההוצאה הצבאית של המדינה בשנת 2024 עמדה על כ-80 מיליארד דולר. עם זאת, בעלות על ציוד מתקדם אינה מעידה על יכולת הגנה מלאה על כל תשתיות המדינה.

שטחה הנרחב של ערב הסעודית, הפיזור של מתקני נפט, שדות תעופה, בסיסים צבאיים ומרכזים אסטרטגיים, מקשה על הגנה סימולטנית על יעדים אלו. מערכות ההגנה צריכות לזהות וליירט איומים באזורים שונים, ובמקביל להבטיח כיסוי הולם לתשתיות חיוניות. מצב זה הופך את הקצאת ופריסת משאבי ההגנה לאחד האתגרים העיקריים של ריאד.

טקטיקת הכטב"מים והטילים של אנצאר אללה

הגורם השני הוא מגוון כלי התקיפה והיכולת להשתמש בכטב"מים וטילים בו-זמנית. שימוש באיומים שונים יכול להפעיל לחץ תפעולי על מערכות הזיהוי והיירוט, ולהגביר את הצורך בניהול סימולטני של מספר יעדים.

במצב כזה, השאלה אינה רק היכולת ליירט טיל או כטב"מ אחד; אלא גם מידת המוכנות של מערכות ההגנה להתמודדות מתמשכת עם מתקפות ושמירה על כיסוי הגנתי מול איומים מרובים. עם זאת, מידת ההצלחה של טקטיקות כאלו בכל מתקפה תלויה בסוג הנשק, מספר היעדים, מסלול הטיסה, וביצועי מערכות ההגנה.

פער עלויות התקפה והגנה: כטב"ם זול מול מיירט רב-מיליוני

אחד ההיבטים החשובים ביותר של אתגר זה הוא ההבדל בעלות הייצור של חלק מכלי הטיס התוקפים לעומת עלותם של טילים מיירטים מתקדמים. על פי הערכות מסוימות, עלות בנייתם של מספר כטב"מים מתאבדים לטווח ארוך המשמשים את כוחות תימן, יכולה לנוע במאות אלפי דולרים. לעומת זאת, מחירה של טיל פטריוט מיירט מתקדם, תלוי בדגם ובתנאי החוזה, עשוי להגיע למיליוני דולרים.

לדוגמה, אם עלות כטב"מ מוערכת ב-20,000 דולר ועלות טיל מיירט ב-4 מיליון דולר, פער העלויות בין השניים מגיע לכ-200 מונים. כמובן, השוואה זו היא מקורבת, ומחירי הכטב"מים והטילים בפועל ישתנו בהתאם לדגם, לציוד הנלווה ולתנאי האספקה.

פער זה אינו אומר שבכל מתקפה ייורה בהכרח טיל מיירט אחד מול כל כטב"מ. אולם, חזרתיות על מתקפות והצורך להשתמש בתחמושת יקרה יכולים להגדיל את עלות ההגנה ולהפעיל לחץ נוסף על מאגרי הנשק.

תלות בארצות הברית וסוגיית אספקת תחמושת

האתגר השלישי קשור למאגרי הטילים המיירטים וליכולת להחליפם. כל שימוש בטילים הגנתיים מקטין חלק ממאגרי התחמושת הזמינים, ובמקרה של מתקפות מתמשכות, הצורך באספקת תחמושת מחודשת גדל. תהליך זה, מעבר לעלות הכספית, תלוי ביכולות הייצור, זמני האספקה, וגישה לשרשרת האספקה.

ערב הסעודית תלויה בארצות הברית לאספקת חלק ניכר מהציוד והתחמושת המתקדמים שלה. לעומת זאת, גידול בצריכת תחמושת אמריקאית בעימותים אזוריים עלול להשפיע על עדיפות ההזמנות ועל זמני האספקה לבעלות ברית של וושינגטון. דווחו על לחץ על מאגרי טילים אמריקאים ועיכובים באספקת הזמנות מסוימות לבעלות ברית, נושא המדגיש את חשיבות יכולות הייצור והחלפת מאגרים.

בהקשר זה, הסכום של כ-9 מיליארד דולר לרכישת 730 טילי פטריוט, שהוזכר בדיווחים בנוגע להסכם נשק סעודי, ממחיש את הממדים הכספיים של אספקת תחמושת זו. עם זאת, סכום החוזה הסופי, הרכב הציוד ולוח הזמנים לאספקה יש להעריך בהתאם לפרטים הרשמיים של החוזה עצמו.

סיכום

לא ניתן להעריך את יכולת ההגנה של ערב הסעודית רק על פי היקף ההוצאות הצבאיות או מספר המערכות המתקדמות. הפריסה הגיאוגרפית, פיזור היעדים, מגוון מתקפות הכטב"מים והטילים, ועלות החלפת תחמושת, כולם משחקים תפקיד בהערכת יציבות ההגנה של המדינה.

בעימות קצר, ציוד מתקדם יכול להוות יתרון משמעותי; אולם, בעימות ארוך ומתיש, יכולות הייצור ואספקת תחמושת, עלות היירוט, ויכולת שמירה על מוכנות מבצעית, הופכים לחשובים יותר. מנקודת מבט זו, האתגר של ערב הסעודית אינו רק ההתמודדות עם מתקפות, אלא גם שמירה על יכולת הגנה מול מתקפות חוזרות ואספקה שוטפת של המשאבים הנדרשים לכך.