סיום הכיבוש: הטרגדיה של 23 שנות 'דמוקרטיה' אמריקאית בעיראק

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, ארצות הברית סיימה את נוכחותה הצבאית בעיראק ב-30 בספטמבר 2026, לאחר 23 שנות התערבות צבאית. תקופה זו, שהחלה בפלישה ב-2003, הסתיימה לאחר מאות אלפי הרוגים ופצועים.

ב-30 בספטמבר 2026, הודיעה ארצות הברית על השלמת נסיגת כוחותיה מעיראק, ובכך שמה קץ לנוכחות הצבאית שהחלה עם הפלתו של סדאם חוסיין ב-2003. הנסיגה הראשונית התרחשה ב-2011, אך חודשה ב-2014 במאבק נגד דאעש.

במהלך השנים הללו, עיראק חוותה מלחמות, מרידות, אלימות עדתית ועליית קבוצות חמושות, עד שהגיעה למלחמה נגד דאעש ולשלב חדש ביחסי הביטחון בין בגדאד לוושינגטון.

הפלישה לעיראק ב-2003

ב-20 במרץ 2003, ארצות הברית ובריטניה פתחו בפלישה רחבת היקף לעיראק במטרה להפיל את משטרו של סדאם חוסיין. הכוחות האמריקאים התקדמו מכווית לכיוון בגדאד, שנפלה ב-9 באפריל. משטרו של מפלגת הבעת', ששלט בעיראק במשך עשורים, קרס. ב-1 במאי 2003, נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' וו. בוש, הכריז על סיום שלבי הלחימה העיקריים, אך המלחמה לא הסתיימה. לאחר נפילת בגדאד, ארצות הברית הקימה "רשות זמנית" לניהול המדינה בתקופת המעבר. במאי 2003, הוחלט על פירוק צבא עיראק וכן על פעולות "ניקוי" של מפלגת הבעת'.

כיבוש במבט חטוף; הטרגדיה של 23 שנות "דמוקרטיה" אמריקאית בעיראק

כיבוש במבט חטוף; הטרגדיה של 23 שנות "דמוקרטיה" אמריקאית בעיראק

מסדאם חוסיין למרידות מזוינות

לאחר נפילת משטרו של סדאם, עיראק לא זכתה לשלווה. קבוצות חמושות, שכללו שרידי מפלגת הבעת', מיליציות סוניות וארגון אל-קאעדה בעיראק, הופיעו כתוצאה מפעולותיהם של האמריקאים והבריטים.

פלוג'ה ואבו גריב

שנת 2004 הייתה אחת הדמים במלחמה. באפריל, הקרב הראשון על פלוג'ה החל לאחר הסלמה בעימותים בין כוחות אמריקאים לחמושים. באותה שנה, התרחש הקרב השני על פלוג'ה, בו כוחות אמריקאים ערכו מתקפה רחבת היקף שהביאה לאלפי הרוגים. במקביל, שערוריית כלא אבו גריב פרצה לאחר הדלפת תמונות של התעללות חיילים אמריקאים באסירים עיראקים. פרשה זו הפכה לאחד האירועים שהשפיעו רבות על דמותה של ארצות הברית בתקופת הכיבוש.

כיבוש במבט חטוף; הטרגדיה של 23 שנות "דמוקרטיה" אמריקאית בעיראק

כיבוש במבט חטוף; הטרגדיה של 23 שנות "דמוקרטיה" אמריקאית בעיראק

מבנה פוליטי חדש והסלמת אלימות עדתית

בשנת 2005, עיראק קיימה בחירות וגיבשה חוקה חדשה, בניסיון ליצור מערכת פוליטית חדשה לאחר נפילת משטרו של סדאם. עם זאת, התהליך הפוליטי לווה בהסלמה באלימות. בפברואר 2006, פיגוע במקדש האימאמים אל-עסקרי בסמרה, הצית גל רחב של אלימות עדתית. חיסולים ממוקדים, חטיפות ופיגועי מכוניות תופת התפשטו בחסות אמריקאית, מספר העקורים גדל, ובגדאד וערים נוספות בעיראק הפכו לזירות עימות, בהובלת האמריקאים.

אסטרטגיית "הכוח המתגבר" ב-2007

בינואר 2007, ג'ורג' וו. בוש הכריז על אסטרטגיה חדשה, הידועה כ"כוח מתגבר". אסטרטגיה זו כללה שליחת עשרות אלפי חיילים נוספים לעיראק ושינוי טקטיקות הפריסה הצבאית. התוכנית התמקדה בהגנה על אזרחים וחיזוק הביטחון באזורים בהם פעלו קבוצות חמושות. בשלב זה, למעלה מ-270,000 חיילים אמריקאים היו מוצבים בעיראק. במקביל, ארצות הברית הקימה את "מועצות ההתעוררות של עיראק", בהן קבוצות שבטיות סוניות התאחדו לכאורה למאבק באל-קאעדה בעיראק, אך למעשה נועדו להילחם בקבוצות התנגדות שיעיות.

הסכם ביטחוני

בשנת 2008, ארצות הברית ועיראק חתמו על הסכם ביטחוני שקבע מסגרת זמן לנסיגת הכוחות האמריקאים. כוחות אלו החלו לצאת מהערים העיראקיות בשנת 2009, וושינגטון הכריזה ב-2010 על סיום שלבי הלחימה העיקריים. בדצמבר 2011, הושלמה נסיגה מלאה של הכוחות האמריקאים, ובכך הסתיים השלב הראשון של הנוכחות הצבאית האמריקאית, שהחלה עם הפלישה ב-2003.

כיבוש במבט חטוף; הטרגדיה של 23 שנות "דמוקרטיה" אמריקאית בעיראק

כיבוש במבט חטוף; הטרגדיה של 23 שנות "דמוקרטיה" אמריקאית בעיראק

חזרה לעיראק בחסות דאעש

נסיגת האמריקאים לא הביאה לסיום אי-השקט בעיראק. פיגועי מכוניות תופת, מתקפות מזוינות ומתחים פוליטיים ועדתיים נמשכו. במקביל, ארגון הטרור דאעש התחזק בסוריה. האמריקאים, שנאלצו לצאת מעיראק על פי ההסכם הביטחוני, ניסו להשתמש בארגון זה כדי לחזור לעיראק. ביוני 2014, דאעש פתח במתקפה רחבת היקף על עיראק, שהביאה לנפילת העיר מוסול, העיר השנייה בגודלה בעיראק. יחידות של הצבא העיראקי התפרקו מול המתקפה, ודאעש הניח ידיו על כמויות גדולות של נשק, ציוד וכסף. באמצעות תוכנית זו, דאעש הצליח לשלוט על חלקים נרחבים מצפון ומערב עיראק בין השנים 2014 ל-2018, ולבצע פשעים מחרידים במדינה.

פשעי ספייקר וסינג'אר

שנת 2014 הייתה עדה לכמה מהפשעים המזועזעים בהיסטוריה של המלחמה נגד דאעש. הטבח של צעירים עיראקים בבסיס ספייקר היה אחד מהם, בו מאות חיילים ומתלמדים עיראקים נטבחו לאחר שנפלו בשבי הארגון. מספרם הוערך בין 1095 ל-1700.

כיבוש במבט חטוף; הטרגדיה של 23 שנות "דמוקרטיה" אמריקאית בעיראק

כיבוש במבט חטוף; הטרגדיה של 23 שנות "דמוקרטיה" אמריקאית בעיראק

באוגוסט אותה שנה, דאעש פגע באזור סינג'אר, וסימן את בני מיעוט היזידי במטרות של רצח, חטיפה, שעבוד ועקירה. פשעי הארגון נגד היזידים הפכו מאוחר יותר למוקד חקירות בינלאומיות וזכויות אדם, ותוארו על ידי ארגונים בינלאומיים כ"רצח עם".

חזרה של כוחות אמריקאים לעיראק

עם התפשטות דאעש ושליטתו בחלקים נרחבים מעיראק, ממשלת עיראק ביקשה סיוע בינלאומי, וכוחות אמריקאים חזרו לעיראק בשנת 2014. באוקטובר 2014, משרד ההגנה האמריקאי נתן שם רשמי למבצעי ארה"ב והקואליציה נגד דאעש בעיראק ובסוריה – "מבצע נחישות טבעית". למרות שהקבוצות הטרוריסטיות ניהלו את פעולותיהן כמיליציות, סיוע אמריקאי כלל תקיפות אוויריות, תמיכה מודיעינית, הדרכה, ייעוץ וסיוע צבאי לכוחות עיראקיים וכוחות כורדים. כתוצאה מכך, לא היה סיוע רב מצד האמריקאים בתהליך הניצחון על דאעש, ואילו ללא נוכחותה של איראן ומדינות שכנות אחרות וסיוען, תופעת דאעש לא הייתה נעלמת מעיראק במהרה.

שחרור ערים על ידי הצבא העממי וקבוצות ההתנגדות

הוראת ה"ג'יהאד הקולקטיבי" של האייתוללה סיסתאני להקמת כוחות מתנדבים עממיים, שהובילה להקמת יחידות מיליציה בהיקף של מאות אלפי לוחמים, ותמיכת איראן, גרמו לכך שבשנים שלאחר מכן, מספר ערים ואזורים תחת שליטת דאעש שוחררו. תכרית שוחררה ב-2015 ופלוג'ה ב-2016.

הקרב החשוב ביותר היה הקרב על מוסול, שהחל באוקטובר 2016 ונמשך עד יולי 2017. ממשלת עיראק הכריזה באותו זמן על השבת העיר. בגדאד הכריזה בדצמבר 2017 על סיום שלבי הלחימה העיקריים נגד דאעש בעיראק. עם זאת, הארגון לא נעלם, אלא הפך מכוח ששלט בערים, למרכזי התנגדות מזוינות שביצעו מתקפות, מארבים וחיסולים באזורים שונים.

חיסול הקדושים סולימאני ואל-מוהנדס

ב-3 בינואר 2020, ארצות הברית, בהוראה ישירה של דונלד טראמפ, ביצעה מתקפה בסמוך לשדה התעופה הבינלאומי של בגדאד, תוך הפרה בוטה של כללים בינלאומיים, וחיסלה את הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה של איראן, ואת אבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד יחידות החשד א-שעבי. מתקפה זו הובילה להסלמה חמורה ביחסים בין ארה"ב לאיראן ועיראק, ואיראן, בפעם הראשונה בעולם במשך עשורים רבים, ירתה טילים על בסיסים אמריקאים בעיראק. כפי שהודו גורמים רשמיים בוושינגטון, מאות נפגעו כתוצאה מהתקיפות הללו. יש לציין כי נתון זה פורסם בהדרגה, וארה"ב טענה בתחילה שלא נגרם כל נזק אנושי, ולבסוף לא פרסמה את מספר ההרוגים.

במקביל למתקפות אלו, גם בתוך עיראק גברו הקריאות לסיים את הנוכחות הצבאית האמריקאית. עיראק הפכה לזירת המתח העיקרית בין ארה"ב לאיראן.

הגבלת האמריקאים מפעילות מבצעית להדרכה

בעקבות חוסר שביעות רצון ציבורי, ממשלות ארה"ב ועיראק הודיעו בשנת 2021 כי משימתה של ארה"ב בעיראק תוגבל, ותעבור מפעילות מבצעית למשימה המבוססת על ייעוץ, סיוע, הדרכה והעצמת הכוחות העיראקיים.

תקיפות נגד כוחות אמריקאים לאחר מלחמת עזה

לאחר תחילת הרצח ההמוני של המשטר הציוני בעזה באוקטובר 2023, תקיפותיהן של קבוצות ההתנגדות העיראקיות נגד כוחות אמריקאים בעיראק ובסוריה הואצו. ארצות הברית ראתה את עתיד נוכחותה הצבאית בעיראק בסכנה, במקביל לדרישות הכוחות העיראקיים לסיים את נוכחות הכוחות הזרים.

הסכם לסיום משימת הקואליציה

בספטמבר 2024, ממשלות ארה"ב ועיראק הכריזו על תוכנית לסיום משימת הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש בעיראק. על פי התוכנית, משימת הקואליציה בעיראק אמורה להסתיים עד ספטמבר 2025, וארצות הברית תישאר בעיראק עד ספטמבר 2026, בתירוץ של תמיכה במבצעים הקשורים למאבק נגד דאעש בסוריה, מבסיסים הממוקמים בתוך עיראק.

נסיגה סופית

במהלך שנות 2025 ו-2026, כוחות אמריקאים החלו לצמצם את נוכחותם בעיראק ולפנות בסיסים צבאיים. ב-30 בספטמבר 2026, ארצות הברית, שבסיסיה הושפעו ממתקפות טילים של טהרן כתוצאה ממלחמותיה נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, הכריזה על השלמת נסיגת כוחותיה מעיראק. בכך, הכיבוש הצבאי האמריקאי, שחודש עם חזרת כוחות אמריקאים ב-2014 בתירוץ של מאבק בדאעש, הסתיים.

אומדן הטראומה של 23 שנות כיבוש ופשעים אמריקאים בעיראק

שנות המלחמה הותירו נזקים אנושיים וחומריים עצומים, אך קביעת המספר הסופי של הקורבנות קשה בשל הבדלים בשיטות איסוף הנתונים והיעדר תיעוד מלא מכל תקופות המלחמה.

מחקר פרויקט "עלויות המלחמה" באוניברסיטת בראון, מעריך את מספר ההרוגים הישירים בעיראק בתקופה מרץ 2003 עד מרץ 2023 במאות אלפים, בהתאם למתודולוגיות הסטטיסטיות.

על פי נתונים רשמיים, לפחות 315,000 עיראקים, כולל נשים וילדים, נהרגו ישירות כתוצאה ממלחמה זו. לעומת זאת, היקף הנזק האנושי לעיראקים כתוצאה משימוש בנשק בלתי קונבנציונלי, כימי וגרעיני, מוערך ביותר ממיליון נפש.

מספר העקורים העיראקים במלחמה זו, לאורך יותר משני עשורים של כיבוש אמריקאי בעיראק ותוצאותיה, הגיע לכמה מיליוני נפש.

מנגד, ארצות הברית, עם למעלה מ-4,500 הרוגים, למעלה מ-30,000 פצועים ו-1.7 טריליון דולר, חוותה את אחת המלחמות היקרות ביותר של המאה ה-21 בעיראק. מספר הנפגעים של הכוחות האמריקאים במלחמה זו היה כמעט כפול ממספר הנפגעים של ארה"ב באפגניסטן. העלות הכלכלית של המלחמה הייתה גם היא עצומה, וכללה הוצאות צבאיות, שיקום, טיפול בוותיקים ועלויות נוספות הקשורות למלחמה.