ביזוי טראמפ על ידי פזשכיאן והשפעתו על עתיד המלחמה

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, על פי נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות Mehr, מפי Ra'y al-Youm, עבד אל-בארי עטוואן, אנליסט אסטרטגי אזורי, כתב במאמרו החדש, תוך התייחסות לדחיית הצעת איראן על ידי דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב; כי הצעת איראן כללה הפסקת פעולות עוינות בכל החזיתות, כולל לבנון, למשך שבוע, ולאחר מכן פתיחת מצרי הורמוז לשיט בינלאומי. ההצעה כללה גם יישום סעיפים שנכללו במזכר ההבנות בין איראן לארה"ב לאחר המשא ומתן באסלאמאבאד, שכללו, בין היתר, הסרת המצור על כל נמלי איראן, שחרור 12 מיליארד דולר מנכסים קפואים של איראן, וביטול כל הסנקציות הנפטית נגד איראן.

עטוואן הוסיף כי אולי ההסבר ההגיוני ביותר לדחיית הצעה זו על ידי טראמפ הוא כעסו העז על "המכה הקשה" שהנשיא האיראני הִכּה בו. פזשכיאן סירב להצעת פגישה ברמה נשיאותית שיכלה להוביל להסכם להפסקת המלחמה. פגישה כזו יכלה למקם את טראמפ בעמדת "איש השלום", להשיב לו חלק מפופולריותו הדועכת, ולסייע להציל את המפלגה הרפובליקנית מתבוסה ולשמור על רוב שתי הבתים בקונגרס, הסנאט ובית הנבחרים.

טראמפ קיווה לפגישה זו ולמפגש עם נשיא איראן, ושם את כל ביציו בסל אחד של פזשכיאן. המטרה הייתה שהפגישה תהווה סולם לירידה מעמדתו הנוקשה של טראמפ בנוגע למלחמה באיראן; מלחמה שממשלתו נכשלה בהשגת מטרותיה, כולל שינוי משטר והשמדת תוכניות הגרעין והטילים של איראן, ולכן נכשלה בהחלט.

עטוואן, תוך התייחסות להשפעות המגמה הנוכחית על בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי, כתב כי חוסר ההסכמה לסיום המלחמה, או הכרעה צבאית וניצחון, יביא להמשך ירידת הפופולריות שלו, וכתוצאה מכך לתבוסה בבחירות, ומגמה זו אף עשויה להביא להדחתו מהשלטון ולהעמדתו לדין באישומים פוליטיים ומוסריים שונים.

הוא הוסיף כי הסכם שלום משמעו מתן ויתורים לאיראן וקבלת רוב או כל תנאיה. התנאי החשוב ביותר הוא חיזוק המשטר לאחר כישלון הפלתו בכוח צבאי, והכרה בשליטתה וריבונותה של איראן במצרי הורמוז; המצרים שטראמפ פרסם את מפותיו ברשת החברתית שלו, "Truth Social", וקרא להם "מפרץ טראמפ".

האנליסט הפלסטיני מוסיף כי נראה שהסבירות להגעה להסכם לסיום המלחמה עם איראן פוחתת, והאופציה הצבאית מתחזקת. ייתכן שטראמפ יפנה לאופציה זו בשבועות הקרובים, מכיוון שהוא רואה בה את האופציה היחידה שנותרה לו. אך אופציה זו מסוכנת, ותוצאתה אינה מובטחת; במיוחד בהתחשב בכך שבמהלך שבעה חודשים של שימוש בה, היא הביאה לתוצאות הפוכות לחלוטין וגרמה להתנגדות איראנית, לחיזוק המשטר במדינה זו, לשמירת התוכנית הגרעינית, ולהמשך פיתוח יכולות הטילים והכטב"מים שלה.

מאמר זה הבהיר כי ההנהגה האיראנית הגיעה למסקנה שהסבירות שטראמפ יפנה שוב לאופציה הצבאית גוברת. מסיבה זו, היא הגבירה את רמת הכנותיה ואיימה להרחיב את ההיקף הגיאוגרפי של המלחמה; כלומר, תתקוף נושאות מטוסים וספינות מלחמה אמריקאיות, לא רק בים הערבי ובים סוף, אלא גם באוקיינוס ההודי. ייתכן גם שטהרן תעבור על כל הקווים האדומים ששמרה עליהם מתחילת המלחמה.

עטוואן סיכם את מאמרו בכך שסירובו של מסעוד פזשכיאן להיפגש עם טראמפ ולבזותו לעיני העולם, עשוי להיות נקודת מפנה במלחמה נגד איראן; צעד פרובוקטיבי שתוכנן בקפידה על ידי הממסד השלטוני באיראן, ומעיד על חשיבה לטווח ארוך וניהול "מתוחכם" של המלחמה בשלוש זירות: צבאית, פוליטית וכלכלית.