אירופה מבקשת עצמאות אסטרטגית ומעמיקה קשרים עם סין והודו על רקע חיכוכים עם ממשל טראמפ
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בהתבסס על נתונים שפורסמו בסוכנות הידיעות מהר, איוורופ הקשתה את יחסיה עם ארצות הברית בשנת 2026 כתוצאה ממדיניות חד-צדדית ותובענית של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שהשפיעה על עקרונות מדיניות החוץ האירופית והיחסים הבינלאומיים שלה.
במסגרת ניסוח מחדש של בריתות בינלאומיות וחיזוק תפקיד האיחוד האירופי בזירה הגלובלית, אירופה שואפת לחזק את עצמאותה האסטרטגית, לצמצם את תלותה בוושינגטון, ולהרחיב את שיתופי הפעולה הבינלאומיים שלה, בדגש על סין והודו.
אתר החדשות אל-מיאדין ציין כי חילוקי דעות אסטרטגיים וכלכליים בין אירופה לארצות הברית, כולל בנושאי אוקראינה, גרינלנד, חובות נאט"ו וסכסוכים מסחריים, הובילו לדרישה גוברת באירופה לעצמאות אסטרטגית וליצירת יכולות הגנה עצמאיות מארה"ב. בהקשר זה, חלק מבירות אירופה מבקשות לגוון את מדיניותן הבינלאומית, בעיקר בממשק מול סין והודו, כדי להפחית את התלות בוושינגטון.
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, כינה לאחרונה את נאט"ו ״מוסד חלש״, מה שמצביע על חילוקי דעות פנימיים הולכים וגוברים. מקרון הדגיש את הצורך לחזק את יכולות ההסתמכות העצמית האירופית ולהפחית את התלות הן בוושינגטון והן בבייג'ינג.
מנגד, הנשיא טראמפ חזר והביע ספקנות לגבי מחויבותן של מדינות אירופיות להגנה משותפת, ותקף את נאט"ו בטענה שכוחות ארה"ב באפגניסטן לא נזקקו לכוחות נאט"ו, וכי בעתיד בעלות הברית לא יהיו נוכחות להגנת ארה"ב במקרה של עימות.
שרל אבי נאדר, מומחה לעניינים בינלאומיים, לא פסל מבחינה טכנית הקמת כוח צבאי אירופי עצמאי מארה"ב, אך הצביע על הקושי במישור הפוליטי-אסטרטגי, וטען כי ארצות הברית תפעיל לחץ כדי למנוע כל עצמאות אירופית אמיתית. מוחמד סוויידאן, חוקר יחסים בינלאומיים, ציין כי המכשולים בפני האיחוד האירופי בהקמת ברית עצמאית טמונים בתלות בוושינגטון בהיבטי מימון נאט"ו, תמיכה בנשק, מודיעין חזותי ושירותי תדלוק. הוא גם התייחס לדומיננטיות של הדולר, לסחר ולתלות באספקת גז לאירופה דרך ארצות הברית.
סוויידאן הדגיש כי עמדת אירופה משקפת חוסר שביעות רצון גובר ממדיניות טראמפ, המעמיקה את הפער בין הצדדים ומאלצת את אירופה לחפש חלופות אסטרטגיות ובריתות חדשות. הוא הוסיף כי מהלכים אלו משקפים מגמה עולמית לעבר רב-קוטביות, ואירופה שוקלת ליצור מסגרת חדשה לבריתות שאינן נתונות לשליטת וושינגטון בנוגע לנאט"ו.
במקביל להסלמת המתיחות בנאט"ו, חלק מבירות אירופה פונות לחיזוק יחסיהן עם סין, אותה הן רואות לא רק כשותפה כלכלית אמינה אלא גם כשחקנית בינלאומית חשובה במשוואות אסטרטגיות. תנועות דיפלומטיות מצביעות על ביקורים רמי דרג אירופיים בבייג'ינג במסגרת חיפוש שותפויות חלופיות והפחתת התלות בארצות הברית.
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, הדגיש לאחר ביקורו בסין כי פקין היא שחקנית מרכזית בזירה הבינלאומית, וטען לחשיבות בבניית יחסים עמוקים יותר; זאת, על רקע אזהרותיו של דונלד טראמפ מפני הרחבת קשרי המסחר של בריטניה עם סין.
אירופה רואה גם בהודו שותפה כלכלית מתקדמת, במיוחד עבור בריטניה. ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, והמקביל הבריטי שלו שיבחו את הסכם הסחר שנחתם בין שתי המדינות. ניו דלהי ובריסל הגיעו גם כן להסכם סחר הכולל ביטול מכסים משמעותיים על יצוא האיחוד האירופי להודו.
ההשלכות של המחלוקת בין אירופה לוושינגטון ניכרות גם בזירה הפנימית האירופית. סקרים עדכניים מראים ירידה באמון כלפי ארצות הברית במדינות כמו צרפת, גרמניה ודנמרק, מה שמשקף עלייה באמונה בצורך בהחלטות פוליטיות והגנתיות אירופיות עצמאיות. מחלוקות גוברות אלו בשנת 2026 מעלות ספקות לגבי עתיד ברית הצפון אטלנטית ״נאט״ו״ ותפקידה בסדר העולמי, ומסמנות שינוי מבני ביחסים בינלאומיים, שבו אירופה מנסה להגדיר מחדש את מעמדה ותפקידה הגלובלי.
