בריחת מוחות משטחים הכבושים מתרחבת בקצב חסר תקדים

לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, דיווחים עדכניים חושפים כי תופעת בריחת המוחות מהשטחים הכבושים הגיעה למימדים חסרי תקדים. העיתון העברי הארץ אישר כי מגמה זו החריפה במיוחד לאחר מבצע סערת אל-אקצא.
על פי הנתונים, מאז הקמת המשטר הציוני, אוניברסיטאות, מרכזי מחקר ותעשיות טכנולוגיות שימשו ישירות את פרויקט הכיבוש וההתפשטות. תל אביב, בתמיכת ארה"ב והמערב, הצליחה להציג עצמה כחלוצה בתחום הסטארט-אפים ולפצות על חולשות דמוגרפיות וגיאוגרפיות באמצעות עליונות טכנולוגית. אולם כיום מודל זה נמצא בתהליך התמוטטות.
שסע עמוק בין חילונים לדתיים בישראל מהווה אחד הגורמים המרכזיים להגירת האליטה. אקדמאים ומומחי טכנולוגיה, הרואים עצמם בוני ישראל המודרנית, עדים להעברת כוח פוליטי ומשאבים כלכליים לכיוונים דתיים-קיצוניים ומפלגות ימין רדיקלי. פטור נרחב לחרדים משירות צבאי, התערבות באוניברסיטאות וקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה הגבירו תחושות אי-צדק וחוסר יציבות בקרב האליטה.
מבצע סערת אל-אקצא הנחית מכה קשה לנרטיב הביטחוני של המשטר הציוני. משטר שהציג עצמו כ"מבצר בלתי מנוצח" מוצא עצמו מעורב כעת במלחמות התשה בעזה, לבנון, תימן ובעימות ישיר עם איראן. מצב זה יוצר עתיד מעורפל ומסוכן לחוקרים ומומחים הזקוקים ליציבות ארוכת טווח.
במקביל לפשעי המשטר הציוני ברצועת עזה, מעמדו במוסדות אקדמיים במערב נפגע קשות. מחאות סטודנטים, סנקציות אקדמיות והפסקת שיתופי פעולה עם אוניברסיטאות מובילות הפכו את הקשר עם המשטר ל"נטל מוסרי". הדבר השפיע ישירות על מעמדם האקדמי של חוקרים בשטחים הכבושים ועל יכולת המשטר למשוך פרויקטים בינלאומיים.
משבר ההגירה אינו מוגבל רק לאליטה. נתוני המשטר מצביעים על שיעור הגירה שלילית הגבוה ביותר מזה עשורים. זהו איום קיומי עבור משטר שבנה את לגיטימצייתו על "עליונות דמוגרפית יהודית". מנגד, שיעורי ילודה גבוהים בקרב פלסטינים ופערים דמוגרפיים בין קבוצות יהודיות (חרדים, דתיים-לאומיים וחילונים) מעמיקים את אי-הוודאות לגבי עתיד המשטר הציוני.
בריחת האליטה מהשטחים הכבושים אינה רק הגירתם של אלפי מומחים, אלא סימן להידרדרות יכולת המשטר לייצר ידע, לשמור על עליונות צבאית ולהמשיך בכיבוש. בעולם שבו כוח מוגדר באמצעות ייצור ידע, אובדן האליטה משמעו אובדן היכולת לייצר כוח מחדש. נקודה זו מזוהה על ידי אנליסטים רבים כ"תחילתה של שחיקה היסטורית בפרויקט הציוני".
