כיצד סוכל הפרויקט הפוליטי של נתניהו בפיגוע בסידני?
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, הפיגוע ביהודים שחגגו את חג החנוכה בחוף בונדי בסידני, שהוביל למותם ולפציעתם של רבים, עורר תגובות פוליטיות ותקשורתיות רחבות. בתחילה נחשד האירוע כפיגוע הדורש חקירה מדוקדקת ותגובה משפטית, אך במהרה החלו ניסיונות לנצלו מבחינה פוליטית.
המשטר הציוני, ובמיוחד בנימין נתניהו, ניסה להפוך את הפיגוע לכלי פוליטי ולהציגו כחלק מדאגות ביטחוניות נגד יהודים במערב וכדוגמה לאנטישמיות גלובלית. גישה זו נועדה ללחוץ על ממשלות מערביות, במיוחד אלה שנקטו עמדות רשמיות שונות לגבי פלסטין והמלחמה בעזה. ישראל ניסתה לקשור בין הפגנות שלום נגד המלחמה בעזה לבין הפיגוע, ולהציג זאת כאיום ישיר על יהודים במערב, כדי לאלץ ממשלות לשנות את מדיניותן.
אולם, פרטי האירוע שיבשו את כל החישובים הפוליטיים של ישראל. התברר כי אזרח מוסלמי גילה אומץ לב, התערב ונטרל את אחד התוקפים, ובכך הציל חיים רבים. פעולה אנושית ואמיצה זו, שזכתה לשבחים בקרב הקהילה האוסטרלית, סתרה ישירות את הנרטיב הישראלי שביקש למסגר את האירוע אך ורק כ"אלימות נגד יהודים".
מציאות זו הראתה שלא ניתן לקשור כל אירוע לגורם דתי או פוליטי בלבד, והדגישה את החשיבות של הפרדת פעולות אינדיבידואליות מהכללות לגבי קבוצות ואמונות דתיות. האומץ והמסירות של האזרח המוסלמי שהציל את חייהם של אנשים רבים מנעו למעשה את קידום המטרות הפוליטיות של ישראל וחיסלו את האפשרות לנצל את האירוע לטובת נרטיבים חד-צדדיים.
הקהילה האוסטרלית התמקדה בהיבט האנושי של האירוע, הדגישה את האומץ האישי והדגישה שאסור לייחס פעולות אלימות לקבוצות או לדת מסוימת. כלי התקשורת המקומיים הציגו דיווחים מפורטים על תהליך הסיוע ועל האופן שבו אנשים התמודדו עם הפיגוע, ויצרו תמונה מלאה של האירועים, בניגוד לניסיון הישראלי לפשט ולמסמס את האירוע.
השבחים הציבוריים לפעולתו של האזרח המוסלמי, הן בתקשורת והן ברשתות החברתיות, הראו שהחברה הצליחה להפריד את השיפוט המוסרי שלה מהפוליטיזציה ולהתמקד בערכים אנושיים. תגובות אלו מנעו למעשה את הצלחת הנרטיב הישראלי ואת הפוליטיזציה של הדם. תושבי אוסטרליה הדגישו את האומץ, האמפתיה ואת ערך חיי האזרחים במקום להתמקד בהבדלים דתיים, וזהו לקח חשוב לפוליטיקאים ולתקשורת ברחבי העולם.
הרשתות החברתיות מילאו תפקיד חשוב בהגבלת יכולתה של ישראל לשלוט בנרטיב. תמונות וסרטונים שפורסמו מרגע נטרול התוקף ופעולות הסיוע הפחיתו את האפשרות של מניפולציה או עיוות מידע, וגרמו לכך שהאמת האנושית של האירוע הגיעה במהירות לציבור הרחב. שקיפות דיגיטלית זו מנעה את קידום המטרות הפוליטיות של ישראל והראתה שבעידן המידע קשה מאוד לשלוט בנרטיבים חד-ממדיים.
בנוסף, נוכחותם והשתתפותם של משתמשים בפרסום עדויות ודיווחים מקומיים אפשרו יצירת סולידריות חברתית והתנגדות לניצול פוליטי. דעת הקהל הצליחה לשחזר במהירות את המציאות ולמנוע כל מניפולציה פוליטית, מה שבפועל הבטיח את כישלון המאמצים הישראליים.
התגובות האירופיות הראו שלטענת ישראל על אנטישמיות גלובלית וקשריה להפגנות נגד המלחמה בעזה אין עוד את ההשפעה שהייתה לה בעבר. חלקים גדולים של דעת הקהל באירופה הצליחו להבחין בין יהדות כדת לבין ציונות כפרויקט פוליטי, דבר שהפחית את הנכונות לקבל ניסיונות לקשור בין תמיכה בפלסטין לאנטישמיות. תמונות וחדשות על נפגעים אזרחיים, במיוחד ילדים ונשים בעזה, משכו את תשומת הלב הציבורית לערכים אנושיים ולזכויות אדם. התפתחויות אלה גרמו לכך שדעת הקהל וכלי התקשורת הושפעו פחות מנרטיבים חד-צדדיים ופוליטיים, והגבירו את הרגישות לכל ניסיון לנצל פוליטית אירועים אלימים.
בסופו של דבר, האירוע בבונדי הראה שניסיון לנצל פוליטית אירועים אלימים, במיוחד כאשר הוא אינו תואם את המציאות האנושית ואת העדויות בשטח, נידון לכישלון.
האומץ והפעולה האנושית של האזרח המוסלמי שהציל את חייהם של רבים לא רק סיכלו את הנרטיב הישראלי, אלא גם הראו שהחברה יכולה לנטרל נרטיבים חד-צדדיים על ידי הסתמכות על עקרונות אנושיים ומוסריים. אירוע זה הוא דוגמה ברורה לכך שניסיון למסמס את דמם של הקורבנות, מול שקיפות, אומץ אישי וערכים אנושיים, אינו יכול להצליח ומהווה לקח חשוב לממשלות ולתקשורת ברחבי העולם. לאירוע בבונדי, לצד ההיבטים הביטחוניים, יש מסר מוסרי גלובלי: אף כוח פוליטי אינו יכול להקריב את ערך חיי האדם למען מטרותיו, ושום נרטיב חד-צדדי אינו יכול להתעלם מהאמת האנושית.
