חשש בארה"ב: התחזקות היחסים בין סעודיה לסין מערערת את ההגמוניה האמריקאית
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בשנים האחרונות חלה התקרבות משמעותית בין סין לסעודיה, התפתחות המערערת את יסודות המזרח התיכון המסורתיים ונוגעת בשורשי התחרות בין מעצמות העולות.
הקשרים בין בייג'ינג לריאד, שהחלו בשנות ה-90, התמקדו תחילה בשיתוף פעולה בתחום האנרגיה, אך כיום מדובר בשותפות רב-שכבתית ואסטרטגית. ביקורו ההיסטורי של שי ג'ינפינג בריאד בדצמבר 2022 וחתימת הסכם שותפות אסטרטגית מקיפה סימנו שלב חדש, המצביע על כוונה להרחיב את שיתוף הפעולה מעבר למישור הכלכלי לתחומים כמו טכנולוגיה, ביטחון, תשתית, תרבות ומדיניות אזורית. התפתחות זו מתרחשת במקביל לירידה יחסית באמון הסעודי במדיניות וושינגטון ולמאמצי סין להרחיב את השפעתה העולמית, מה שהופך את השותפות הזו לאתגר משמעותי עבור ארה"ב בעידן התחרות החדשה בין מעצמות.
במסגרת יוזמת "החגורה והדרך", סין זקוקה לגישה יציבה למקורות אנרגיה ולנתיבי סחר בטוחים, ואילו סעודיה, עם כלכלתה מבוססת הנפט ותוכנית "חזון 2030" השאפתנית שלה, מעוניינת למשוך השקעות זרות, להעביר טכנולוגיה, לפתח אנרגיה מתחדשת וליצור איזון פוליטי בין מזרח למערב. חפיפת אינטרסים זו הובילה לצמיחה חסרת תקדים ביחסים בין שתי המדינות, הן ברמה האסטרטגית והן ברמה המעשית. שיתופי הפעולה בין סין לסעודיה משפיעים ישירות ועקיפות על האינטרסים של ארה"ב, ונתפסים בוושינגטון כאיום רב-שכבתי, בעל היבטים כלכליים, ביטחוניים, גיאופוליטיים ופיננסיים. ארה"ב רואה בשיתוף פעולה זה לא רק יחסים דו-צדדיים פשוטים, אלא חלק ממאמציה של סין לשנות את הסדר העולמי.
במהלך שלושת העשורים האחרונים, היחסים בין סין לסעודיה גדלו באופן משמעותי, והפכו לאחת השותפויות הדו-צדדיות המורכבות והרב-ממדיות בעולם. סעודיה, יצואנית הנפט הגדולה בעולם, מספקת כיום כ-18% מיבוא הנפט של סין. תלות הדדית זו מעמיקה את הקשרים בין שתי המדינות. חברות סיניות מבצעות עשרות פרויקטים גדולים בסעודיה, החל מבניית כורים גרעיניים חסכוניים באנרגיה ועד לפיתוח רשת 5G, בנייה בנאום, השקעות בתעשיות פטרוכימיות והקמת פארקים תעשייתיים משותפים.
במישור הפוליטי, שתי המדינות משתפות פעולה על בסיס עיקרון "אי-התערבות", עקרון חשוב לסעודיה מול לחצי זכויות האדם של המערב, ומספקת לסין תמיכה פוליטית בנושאים כמו שינג'יאנג והונג קונג. בניגוד לארה"ב, סין מעולם לא מתחה ביקורת על רצח ג'מאל חאשוקג'י, מלחמת תימן או סוגיות זכויות אדם בסעודיה, מה שגרם לריאד לראות בבייג'ינג משענת יציבה וזולה.
נקודה חשובה נוספת היא שיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות, שהחל ברכישת טילים בליסטיים מתוצרת סין בשנות ה-80. שיתוף פעולה זה נכנס כעת לשלב מתקדם יותר, הכולל ייצור מל"טים בשטח סעודיה, תרגילים משותפים, חילופי מידע ופיתוח יכולות צבאיות. תרגילים כמו "חרב כחולה 2025" מראים שבייג'ינג וריאד לא מסתפקות במכירת נשק, אלא נעות לעבר התכנסות ביטחונית. סעודיה, תוך הסתמכות על הטכנולוגיה הסינית, מנסה לבצע לוקליזציה של חלק מיכולותיה הצבאיות, תהליך שמפחית את התלות המסורתית של ריאד בנשק אמריקאי.
אחד התחומים החשובים ביותר שמדאיגים את ארה"ב הוא השפעת שיתוף הפעולה בין סין לסעודיה על הסדר הכלכלי והפיננסי העולמי. מאז שנות ה-70, בסיס הכוח של הדולר היה "מערכת הפטרודולר", מערכת שבמסגרתה סחר הנפט העולמי מתבצע בעיקר בדולרים, מה שמבטיח ביקוש עולמי לדולר. עם זאת, סין ניסתה בשנים האחרונות לבצע חלק מסחר האנרגיה שלה ביואן, וכאשר שי ג'ינפינג הציע בסעודיה בשנת 2022 להשתמש ביואן בעסקאות נפט, נושא זה נתפס בוושינגטון כאיום ישיר. אם סעודיה, כיצואנית הנפט הגדולה בעולם, תבצע אפילו חלק ממכירות הנפט שלה לסין ביואן, הדבר עלול לערער בהדרגה את מבנה הפטרודולר ולערער על מעמדו של הדולר בסחר העולמי.
מצד שני, נוכחותן של חברות סיניות בפרויקטים גדולים בסעודיה מעוררת דאגות נוספות עבור ארה"ב. חברות כמו וואווי וסינופק תפסו חלק ניכר מהשווקים הרגישים של סעודיה, שווקים שהיו בעבר בשליטה כמעט מוחלטת של חברות מערביות. שינוי זה מונע מחברות אמריקאיות הזדמנויות כלכליות גדולות ומשפיע ישירות על ההשפעה הכלכלית של וושינגטון. פיתוח פרויקטים משותפים באנרגיה סולארית, מימן ותשתיות תחבורה במסגרת "חזון 2030" של סעודיה הפך את סין משותפה רגילה לשחקנית מרכזית בכלכלת העתיד של המדינה. מגמה זו גרמה לארה"ב לחשוש שהשפעתה הכלכלית על אחת מבעלות בריתה החשובות ביותר במזרח התיכון תפחת.
בנוסף לכלכלה, שיתוף הפעולה הסעודי-סיני יצר איומים גיאופוליטיים וביטחוניים רציניים עבור ארה"ב. מאז שנות ה-40, ארה"ב ראתה בסעודיה את אחד מעמודי התווך של הסדר הביטחוני שלה במזרח התיכון, והברית ריאד-וושינגטון הייתה אחד הכלים העיקריים להשפעה אמריקאית באזור. אבל ההתקרבות של סעודיה לסין מערערת על מעמדה זה. הצטרפות סעודיה לפרויקטים של "החגורה והדרך", הקמת מסדרונות תחבורה משותפים והפיכת ריאד לצומת אנרגיה בין אסיה, אפריקה ואירופה, מאפשרת לסין להרחיב את השפעתה ממזרח אסיה ללב המזרח התיכון וליצור רשת של תלות כלכלית, המשנה ישירות את מאזן הכוחות האזורי.
מבחינה צבאית, שיתוף הפעולה בין סין לסעודיה הוא אתגר משמעותי עבור וושינגטון. סעודיה הייתה במשך שנים הרוכשת הגדולה ביותר של נשק אמריקאי, אך כעת היא מספקת חלק ניכר מהצרכים הצבאיים שלה מסין, כולל מל"טים קרביים שארה"ב לא הסכימה לספק לסעודיה בשל מגבלות ייצוא. הקמת קווי ייצור למל"טים סיניים בשטח סעודיה והרחבת שיתופי הפעולה הצבאיים המשותפים מראים שהתלות המסורתית של סעודיה בארה"ב הולכת ופוחתת, שינוי שיכול להגביל את שליטתה של ארה"ב במאזן הנשק האזורי.
הרחבת היחסים בין סעודיה לסין אינה רק התפתחות דו-צדדית, אלא בעלת השלכות גלובליות ויכולה לשנות בהדרגה את הסדר הבינלאומי. שותפות זו מציגה מודל חדש של יחסים בין מעצמות כלכליות למדינות מתפתחות, שבו שיתוף פעולה מבוסס על אינטרסים כלכליים משותפים, פיתוח טכנולוגי ואי-התערבות פוליטית. מודל זה מושך מדינות רבות, ולכן תמיכתה של סעודיה ביוזמות סיניות, כולל יוזמת הביטחון העולמית, יכולה לעזור לחזק את מעמדה של בייג'ינג בעולם. אם מדינות נוספות ילכו בעקבות סעודיה ויעברו לשימוש ביואן, תפקידו של הדולר בכלכלה העולמית עלול להתמודד עם אתגרים רציניים.
מצד שני, הגברת תפקידה של סין במזרח התיכון מסבכת את התחרות האסטרטגית בין בייג'ינג לוושינגטון. ארה"ב עשויה להיאלץ לנקוט במדיניות מחמירה יותר כדי לרסן את השפעתה של סין, החל מלחץ דיפלומטי וסנקציות ועד להגדלת הנוכחות הצבאית באזור. תחרות רב-ממדית זו עשויה להתפשט לתחומים אחרים כמו אפריקה, אסיה ותחום האנרגיה. שיתוף הפעולה בין סעודיה לסין הוא גם מודל למדינות כמו איחוד האמירויות, קטאר ואפילו טורקיה, המנסות ליצור איזון בין מזרח למערב. אם מגמה זו תימשך, היא יכולה לתרום ליצירת סדר רב-קוטבי שבו כוחה של ארה"ב יהיה קטן מבעבר.
ההתקרבות בין סעודיה לסין היא אחת ההתפתחויות הגיאופוליטיות החשובות ביותר של העידן המודרני, התפתחות שלא רק הכניסה את היחסים בין שתי המדינות לשלב חדש, אלא גם השפיעה על מאזן הכוחות העולמי. שיתוף פעולה נרחב זה, מאנרגיה וכלכלה ועד טכנולוגיה וביטחון, הוא אזהרה רצינית עבור ארה"ב שההשפעה המסורתית שלה במזרח התיכון הולכת ונשחקת. האיומים הנובעים ממגמה זו הם רב-שכבתיים: מהחלשה אפשרית של הפטרודולר ועד להתרחבות הנוכחות הטכנולוגית הסינית באזור, מההתקרבות הצבאית בין ריאד לבייג'ינג ועד לירידה בתלותה של סעודיה בנשק אמריקאי. אם המגמה הנוכחית תימשך, סין לא רק תהיה שותפה כלכלית חזקה עבור סעודיה, אלא תהפוך לשחקנית שיכולה לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון ואף את הסדר הפיננסי העולמי.
עם זאת, בביקורו האחרון של מוחמד בן סלמאן בוושינגטון, נעשו מאמצים מצד ארה"ב להחליש את היחסים בין ריאד לבייג'ינג. במהלך ביקור זה נחתמו הסכמים נרחבים בתחומי ההגנה, הבינה המלאכותית, האנרגיה הגרעינית וההשקעות, כדי להפחית את תלותה של סעודיה בטכנולוגיה ובהון הסיני. כמו כן, הגדלת ההשקעות הסעודיות בארה"ב וחתימת מזכרי הבנות אסטרטגיים בתחום משאבי הטבע הנדירים ופרויקטי הטכנולוגיה המתקדמים היו בין מטרותיה של ארה"ב לשמור על השפעתה באזור ולהפחית את האפשרות שסעודיה תסתמך על בייג'ינג. אבל עד כמה הסכמים אלה ניתנים ליישום, זו שאלה גדולה.
מנהל המחלקה הבינלאומית וחדשות החוץ של Webangah News Agency.
*הטקסט האנגלי של מאמר זה פורסם באתר United World International.
