כיצד משתלט נתניהו על כל מוקדי הכוח של המשטר הציוני?
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, ראשות השב"כ, המוסד ופיקוד הצבא הם בין התפקידים שאוישו מחדש.
מינויים אלה מגיעים על רקע השלכות מבצע "מבול אל-אקצא" והמתחים סביב הקמת ועדת חקירה. קו הפעולה של כלי התקשורת המרכזיים מצביע על כך שמטרת נתניהו היא לרכז את קבלת ההחלטות הביטחוניות בידיו וליצור תיאום מלא בין המוסדות הצבאיים והביטחוניים בשליטת משרד ראש הממשלה. זאת, כדי להתמודד עם הסערות סביב הכישלון הביטחוני מול חמאס, פרשת קטארגייט ותיקי השחיתות.
על פי דיווח רשמי שפורסם ברויטרס ב-30 בספטמבר 2025, המשטר הציוני אישר את מינויו של "אלוף דוד זיני" לראשות השב"כ, בהמלצת נתניהו. זיני הגיע מהצבא ושירת בעבר בפיקוד ההדרכה של כוחות היבשה. בחירתו כמחליפו של "רונן בר" מסמנת את תחילת המחלוקת בין ראש הממשלה למערכת המשפט והביטחון בישות הציונית בתקופה החדשה.
בית המשפט העליון קבע כי פיטורי ראש השב"כ הקודם אינם חוקיים, אך נתניהו השתמש בסמכויות הקבינט כדי לבסס את ההחלטה. מומחי ביטחון ישראלים, כולל ראשי שב"כ לשעבר, הזהירו כי כניסתו של איש צבא מבחוץ לראשות הארגון עלולה לפגוע בעצמאות המוסדית של השב"כ ולהוריד את תפקודו המקצועי לרמה פוליטית. למעשה, במינוי זיני, נתניהו עשה את הצעד הראשון לטשטוש הגבול בין ביטחון לפוליטיקה; צעד שרבים מהפרשנים הישראלים רואים כתגובה ישירה לביקורת על תפקודו במלחמת עזה.
המינוי של "אלוף אייל צמיר" לראשות המטה הכללי של צבא הכיבוש, שהתבצע בקיץ 2025, השלים את שרשרת השינויים הביטחוניים. צמיר נחשב לאחד האנשים המקורבים לליכוד ומלווה ותיק של קאטץ'-נתניהו בפגישות מלחמה ממשלתיות.
המינוי הזה הביא לכך שמוקדי הכוח העיקריים של המשטר נמצאים לראשונה בהיסטוריה שלו תחת הנהגה ישירה של ראש הממשלה. חלק מהפרשנים הישראלים, ביניהם "עמוס ידלין", ראש אמ"ן לשעבר, הזהירו כי ריכוז כזה עלול להחליש את מערכת הפיקוח בישות הציונית ולהוביל ל"פוליטיזציה של מודיעין והחלטות צבאיות".
במבנה המסורתי בישות הציונית, ועדה עצמאית מיוחדת מופקדת על בדיקת כשירותם של מועמדים בכירים לתפקידי ביטחון כדי למנוע השפעה פוליטית; אולם במינויים האחרונים, הוועדה הסתפקה באישור סופי ואיבדה את תפקידה הפיקוחי. מגמה זו מעידה על רצון ממשלת נתניהו לאחד את המוסדות הצבאיים בהתאם לרצונו הפוליטי; גישה שלמרות יעילותה האפשרית בטווח הקצר של המלחמה, מאיימת על הסדר המוסדי והמקצועי של הישות הציונית בטווח הארוך.
מינויו של "רומן גופמן" לראשות המוסד, שאושר ב-4 בדצמבר 2025 על ידי משרד ראש הממשלה, הוא הצעד האחרון בתהליך ריכוז הכוח הזה. על פי דיווח של "טיימס אוף ישראל", גופמן הוא קצין בכיר בצבא ויועץ צבאי אישי של נתניהו, ללא כל ניסיון בפעילות מודיעינית. הוא נחשב למקורב לראש הממשלה. בהסבר הרשמי שלה, ממשלת נתניהו תיארה אותו כ"קצין ראוי, חדשני ובעל יכולת מנהיגות גבוהה", אך מבקרים, ביניהם פרשן עיתון הארץ, ראו במינויו דוגמה בולטת ל"תגמול לנאמנות פוליטית".
על פי דיווח של סוכנות הידיעות NDTV, גופמן למד בעבר בישיבת "אלה" בגדה המערבית, דובר רק רוסית ומחזיק בנטיות לאומניות דתיות התואמות את השקפת העולם הפוליטית של נתניהו ושל הימין הקיצוני בקבינט שלו. בדרך כלל, המוסד ממנה קציני מודיעין ותיקים כדי לשמור על הגבול בין החלטות ממשלתיות לפעולות ביטחוניות; אולם הפעם מינוי איש צבא המקורב למשרד ראש הממשלה מעיד על כך שנתניהו מתכוון להכפיף את המשימות הרגישות ביותר של הישות הציונית מעבר לים לפיקוחו הישיר.
שלושת המינויים האחרונים של נתניהו אינם רק החלטות מנהליות, אלא סימן לשינוי אסטרטגי במבנה הכוח בישות הציונית. לאחר המשברים הביטחוניים והפוליטיים של השנים 2023 עד 2025, ראש הממשלה הבין שהדרך היחידה לשמור על מעמדו הפוליטי ולרסן את הלחצים הפנימיים היא שליטה ישירה במוקדי הביטחון.
מסיבה זו, הוא החליף מנהלי מודיעין מקצועיים ועצמאיים באנשים קרובים, נאמנים ובעלי רקע צבאי. גישה זו גרמה לכך שמכשירי הביטחון של המשטר הציוני השתנו ממבנה "רב-מרכזי" למבנה של "מוקד כוח אחד"; מבנה שבראשו עומד ראש הממשלה עצמו. לריכוז זה יכולות להיות השלכות עמוקות על עתיד הישות הציונית והאזור: מצד אחד, הוא עשוי להאיץ את קבלת ההחלטות הצבאיות ולהגביר את התיאום המודיעיני, ומצד שני, הוא עלול לחסל את העצמאות המוסדית ואת מגוון הדעות המודיעיניות.
במישור הפוליטי הפנימי, תהליך מסוכן זה עלול להפוך את מערכת הביטחון לכלי לשימור כוחו של ראש הממשלה בישות הציונית. עם זאת, כפי שמציינים כלי התקשורת בעברית בדיווחיהם, הישות הציונית עומדת בפני הקמת מבנה שניתן לכנותו "מערכת ביטחון אישית"; מערכת שבה ההחלטה הסופית אינה מתקבלת עוד בתוך מוסדות הביטחון, אלא מופצת ממשרד ראש הממשלה.
