כיצד נתניהו מבקש להשתלט על כל המוסדות הצבאיים-ביטחוניים בישראל?
לפי המשרד הבינלאומי של Webangah News Agency, בחודשים האחרונים מינה בנימין נתניהו ראשים חדשים לשב"כ, למוסד ולמטה הכללי של צה"ל.
מינויים אלה מגיעים על רקע המשך ההתמודדות של ישראל עם השלכות מבצע "מבול אל-אקצא", ועל רקע המתיחות הגוברת סביב הקמת ועדת חקירה. קו הפעולה של התקשורת המרכזית מעיד כי מטרתו העיקרית של נתניהו במינויים אלה היא לרכז את קבלת ההחלטות הביטחוניות בידיו וליצור תיאום מלא בין המוסדות הצבאיים והביטחוניים תחת שליטת לשכת ראש הממשלה. מהלך זה יאפשר לו לשרוד את הסערות סביב "הכישלון הביטחוני מול תנועת חמאס", "פרשת קטארגייט" ו"ארבעת תיקי השחיתות".
מינוי ראש השב"כ: מבחן לעצמאות המוסדית מול הכוח הפוליטי
על פי דיווח רשמי שפורסם ב-30 בספטמבר 2025 על ידי רויטרס, המשטר הציוני אישר את מינויו של "אלוף דוד זיני" לראשות השב"כ, בהמלצת נתניהו. זיני מגיע מתוך הצבא ושירת בעבר בפיקוד ההדרכה של זרוע היבשה. בחירתו כמחליפו של "רונן בר" מסמנת נקודת מפנה במחלוקת בין ראש הממשלה למערכת המשפט והביטחון בישראל בעידן החדש.
בית המשפט העליון קבע כי הדחת ראש השב"כ הקודם הייתה לא חוקית, אך נתניהו ניצל את סמכויות הקבינט כדי לבסס את ההחלטה. מומחים ביטחוניים ישראלים, כולל ראשי שב"כ לשעבר, הזהירו כי כניסתו של איש צבא מבחוץ לראשות הארגון עלולה לפגוע בעצמאות המוסדית של השב"כ ולהוריד את תפקודו המקצועי לרמה פוליטית. למעשה, במינוי זיני, נתניהו עשה את הצעד הראשון לטשטוש הגבול בין ביטחון לפוליטיקה; צעד שלדברי פרשנים ישראלים רבים, הוא תגובה ישירה לביקורת הנרחבת על תפקודו במלחמת עזה.
הצבא והמטה הכללי: סידור סופי של מבנה הנאמנות
החוליה השלישית בשרשרת השינויים הביטחוניים היא מינויו של "האלוף אייל צמיר" לראשות המטה הכללי של צה"ל, שהתבצע בקיץ 2025. צמיר הוא אחד האנשים המקורבים למפלגת הליכוד ומלווה ותיק של קאטץ-נתניהו בפגישות מלחמה ממשלתיות.
מינוי זה הביא לכך שמוקדי הכוח העיקריים במשטר הציוני נמצאים לראשונה בתולדותיו תחת הנהגה ישירה של ראש הממשלה. חלק מהפרשנים הישראלים, ביניהם "עמוס ידלין", ראש אמ"ן לשעבר, הזהירו כי ריכוז כזה מחליש את מערכת הפיקוח במדינה ועלול להוביל ל"פוליטיזציה של מידע והחלטות צבאיות".
במבנה המסורתי של ישראל, ועדה עצמאית מיוחדת ממונה על בדיקת כשירותם של מועמדים בכירים לתפקידי ביטחון, כדי למנוע השפעה פוליטית; אולם במינויים האחרונים, ועדה זו הסתפקה באישור סופי בלבד ואיבדה את תפקידה הפיקוחי. מגמה זו מעידה על רצונה של ממשלת נתניהו לאחד את המוסדות הצבאיים בהתאם לרצונו הפוליטי; גישה שלמרות יעילותה האפשרית בטווח הקצר, בטווח הארוך היא מאיימת על הסדר המוסדי והמקצועי של ישראל.
מינוי ראש המוסד: נאמנות אישית מחליפה מומחיות מודיעינית
מינויו של "רומן גאפמן" לראשות המוסד, שהוכרז ב-4 בדצמבר 2025 על ידי לשכת ראש הממשלה, הוא "המסך האחרון" בתהליך ריכוז הכוח הזה. על פי דיווח ב"טיימס אוף ישראל", גאפמן, קצין בכיר בצבא ויועצו הצבאי האישי של נתניהו, אינו בעל ניסיון בפעילות מודיעינית. בנוסף, הוא נחשב למקורב לראש הממשלה. בהסבר הרשמי שלה, ממשלת נתניהו כינתה אותו "קצין ראוי, חדשני ובעל יכולת מנהיגות גבוהה", אך מבקרים, ביניהם פרשן בעיתון הארץ, ראו במינויו דוגמה ברורה ל"תגמול על נאמנות פוליטית".
על פי דיווח בסוכנות הידיעות NDTV, גאפמן למד בעבר בישיבת "עלי" בגדה המערבית, דובר רק רוסית ובעל נטיות לאומיות-דתיות. נטיות אלה תואמות את השקפת העולם הפוליטית של נתניהו והאגף הימני הקיצוני של ממשלתו. בדרך כלל, המוסד מציג קצינים ותיקים בעלי ניסיון מודיעיני, כדי לשמור על הגבול בין החלטה ממשלתית לפעולה ביטחונית; אולם הפעם, מינויו של איש צבא המקורב ללשכת ראש הממשלה מעיד על כך שנתניהו מתכוון להעמיד גם את המשימות הרגישות ביותר של ישראל מעבר לגבולותיה תחת פיקוח ישיר שלו.
נקודת מפנה
שלושת המינויים האחרונים של נתניהו אינם רק החלטות ניהוליות, אלא סימן לשינוי אסטרטגי במבנה הכוח בישראל. לאחר המשברים הביטחוניים והפוליטיים בשנים 2023 עד 2025, ראש הממשלה הבין שהדרך היחידה לשמור על מעמדו הפוליטי ולרסן את הלחצים הפנימיים היא שליטה ישירה במוסדות הביטחון.
לכן, הוא החליף מנהלי מודיעין מקצועיים ועצמאיים באנשים קרובים, נאמנים ובעלי רקע צבאי. גישה זו הביאה לכך שמערכות הביטחון של הישות הציונית שינו את צורתן ממבנה "רב-מוקדי" למבנה "כוח יחיד"; מבנה שבראשו עומד ראש הממשלה עצמו. לריכוז זה יכולות להיות השלכות עמוקות על עתיד ישראל והאזור: מצד אחד הוא עשוי להאיץ את קבלת ההחלטות הצבאיות ולהגביר את התיאום המודיעיני, ומצד שני הוא עלול לחסל את העצמאות המוסדית ואת מגוון נקודות המבט המודיעיניות.
במישור הפוליטי הפנימי, מגמה מסוכנת זו עלולה להפוך את מערכת הביטחון לכלי לשמירה על כוחו של ראש הממשלה בישראל. עם זאת, כפי שמציינים כלי התקשורת העבריים בדיווחיהם, ישראל עומדת בפני הקמת מבנה שאפשר לכנותו "מערכת ביטחון מונחית אישית"; מערכת שבה ההחלטה הסופית כבר אינה מגיעה מתוך המוסדות הביטחוניים, אלא מלשכת ראש הממשלה.
