דיווח סטטיסטי; תבוסה היסטורית של ישראל במלחמה בת 12 יום עם איראן
סוכנות הידיעות מאהר,צוות בינלאומי: מלחמת 12 הימים הייתה אחת ההפסדים הגדולים ביותר שחווה המשטר הציוני בהיסטוריה המזוייפת שלו. לפי דבריו של המנהיג העליון, הפלישה הזאת הייתה תוצאה של תכנון בן 20 שנה מצד ישראל להתעמת עם איראן, וכישלונה היה מלא.הנתונים האמיתיים על הנזקים לא פורסמו במלואם בשל צנזורה קפדנית בתקשורת בישיבות הכבושים, אך בחינת הודאות פקידי המדינה וכלי התקשורת שלה מראה שהמשטר ספג נזק כלכלי, צבאי וחברתי עצום.נתונים אלו מציגים רק חלק קטן ממימדי המשבר האמיתי ומבהירים מדוע תל אביב נאלצה להסכים להפסקת אש לאחר 12 ימים.
הודאות הפקידים הציוניים על הכישלון
אחת ההודעות הבולטות הגיעה מרב-אלוף גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון ישראל. בשיחה עם כלי תקשורת במשטר הוא הדגיש: "האינטרסים של ישראל היו לסיים את המלחמה ולהסכים להפסקת אש; להמשיך במלחמה לא היה נכון." אמירה זו משקפת בקבלה ישירה את הכשלון בהשגת מטרות אסטרטגיות. לדברי איילנד, העלויות להמשך הלחימה - כולל נזקים כלכליים ולחצים בינלאומיים – היו גבוהות יותר מההישגים האפשריים.
גם אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר של ישראל בהתייחסו למלחמת 12 הימים אמר: "רקטות האיראניות גרמו לנזקים רחבים בערי ישראל ואיראן אינה מעוניינת בקיום משותף בשלום עם ישראל." הודאה ברורה זו מעידה שתכנית ההתמודדות בת 20 השנים נגד איראן נכשלت.
אנליסטים צבאיים בתחומי התקשורת בישיבות הביעו חששות גלויים. כתב ערוץ 12 בישראל הכריז: "לא הצלחנו להביס את איראן ונשלם על כך בעתיד." יוסי יהושע, אנליסט צבאי בידיעות אחרונות הדגיש: "ישראל לא הצליחה לנצח את איראן בכל האמצעים שעמדו לרשותה." רשת 12 דיווחה שאיראן טרם השתמשה בנשק טווח ארוך וטילים כבדים ובכך העיתון מעריו הסכים שאחרי המלחמה הפכה איראן לעוצמתית יותר מתמיד.
נזקים כספיים וכלכליים
על פי רשות המסים הישיבתית בציבורים הכבושים הוגשו מאז תחילת הלחימה עם איסלם מעל ל-41 אלף תביעות פיצוי:
– כ-32,975 תביעות בגין נזק לבניינים
– כ-4,119 תביעות לרכב
– כ-4,456 לתשתיות ורכוש אחר
מוערך כי אלפי מבנים שנפגעו טרם דווחו והוגשו לגורמים מתאימים. שלום מזוז אנליסט כלכלי בעיתון מעריו כתב כי המבצע הצבאי הישראלי בן 12 הימים עלה בסך כולל כ-16 מיליארד דולר ופגיעה בתוצר המקומי הגולמי היתה באותו סדר גודל.
השיבושים בפעילות הכלכלית היומית גרמו לכאב בערך של כ-1.5 מיליארד דולר ושיתקו תחומים כמו טכנולוגיה מתקדמת, תחבורה ותיירנות כמו גם מסעדנות ותעשייה מסוגים שונים. סגירת נמלי התעופה ועיכוב הטיסות הגבירה עוד יותר את העומס הכלכלי. אף אם יושגו פיצויים למחצית מנזק זה בעתיד הקרוב – יוותר הפסד בערך שמעל ל־8 מיליארד דולר; סכום שהוא שווה ערך לכ‑1.3% מהתוצר המקומי הגולמי בישראל.
עלות צבאית וביטחונית
הממוצע היומי לעלויות הביטחון בישראל עמד על כשבע מאות ועשרים וחמישה מיליון דולר והצטבר לאורך שנים עשר יממות לכמעט תשעה מיליארד דולר שהוקצו בלחימה או פעולות תקיפה או להגנת אזרחיה באמצעות מטוס קרב F35 ותחמושת מגוונת.
מערכות ההגנה מפני טילים – דוגמת 'כיפת ברזל', 'אראו' ו'פלח נחושת דוד' – דרשו השקעה יומית בסכומים בין עשרה למאה מיליון דולרים ואף מחירי הטילים עצמם נע בין שבע מאות אלף לארבעה מיליון דולרים למסגרת ימים אלו.
עלות כלל ההוצאות הביטחוניות במהלך התקופה הזו נאמד בכארבע עשרה מיליארד דולרים לערך.
Nיזקי אבבות מתקיפות האירניות
Aתקפות הרקטיות מצד איסלם זעזעו ישירות תשתיות מרכזיות בשווי כשלושה מיליארד דולר
המוקדים המרכז כוללים בתי זיקוק בחיפה,
מכון וייצמן ומספר מבנים ביטחוניים בתל אביב.
רשות המסים בישראל העריכה קודם לכן את הנזק בכ‑1.3 מיליארד שקלים וציפתה שהוא יעלה לכמחצית מכפיל זה,
ספר הנתונים הזה גדול פי שניים מנזק מוקדם שנגרם מבעיטות קודמות מטעם קוריאה העיראק.
יותר מ־18 אלף אזרחים פונו מבתיהם ועלויות השיכון החירום שלהם עומדות סביב חצי מליארד דולרים
בניית מחדש ותיקוני הבית והתשתיות יחייב זמן רב והשקעות אדירות שיחייבו עשורים ושני מספר רבבות חודשים עד להשתלט מוחלט.
השפעות כלכליות רחבות
< ⟩ בעקבות מלחמה מוצקה זאת החריף המחסור התקציבי במדינה לענף בגובה שש אחוז אחוז יחסי מתוך סך התוצר הרציני הכול קבוצ בית
תרימות בתחום הביטחון נעשים בטווח רחב בין עשרים לשלושים ביליון שקל כהלכה ודוחות הפייננס החשבון המרכזואל ישר החלואה לתחזוקת שיעורי צימוח בשנת העסר.
איש לגבי שנתכן ירידתם עד חמישים מיליון אחוז בשנת תשפ"ו , כאשר מחיר העלייה הכוללת לניצחון עומדת בסדר גודל שכירי כמילארד לשלושה ולעיתים חמישים שש מאות נגזרת יחס להשווא הקריאה .
במקום זאת יסוד אמינות דירוג בלבד צור המשפט אצל קריטריוני בקר RK וקבוצ S&P underway warning strong :"" .
ארצות הברघर האט ממשיכיםעמתי בעל州扑克 מערכת חילוף מסנגקות גדולות …. שהתהליך אשר גורלם הסתייממאכט לפמפטע ולעבוד.
מסימות final
<⟩מלחת צפ"ר ברכסקרעלות הדברין בתוך Israel-Iran unsec באחד חוזרת איזוסטרופת הקיצוב . רכיב אילץ שפוי מושחל
גורמים ויסודות מקצוע מותאים להציג מידע מיד av All World level .
המספרתחולם הרלוונטיעולה עשוי להיות גבוה בהרבה משל משהוצהרו בצורה רשמית . כרגע נקוסט עד כה מחושב בין כאילו אפסים ואפס קורופן ~
מלחים הציבור הראשוה D213CC2E# @최정식 אדם טוב מוריהئي की समाप्त। ניסויי התחייב פעמיםD53731 b6 ۆׯ –
סה"כ , אין חלוקה משמעות במסגרת די כה מכחשפים ירושלים ;
מסורות השכלה משתדר בו כתלמיד מציאות — ©
מקורות:
