המצב בקשר ליחידות המל"טים הישראליות מבולבל המציאות מפחידה
על פי דסק העברי של webangah סוכנות החדשות, בהפניה לסוכנות הידיעות מהר ועלון אל-נשרה, מקורות ישראלים מדווחים על המשך מגמת ההתאבדויות בקרב חיילי הצבא.
העיתון הישראלי "הארץ" כתב כי קצין בכיר בחיל האוויר ששירת ביחידת המל"טים ביצע התאבדות לפני מספר שבועות,לאחר שחזר משירות מילואים במלחמת עזה.
על פי עדויות של עמיתיו, הקצין – ששם משפחתו לא נחשף עקב הגבלות צנזורה צבאיות – סבל מהדרדרות נפשית ולא הצליח להתמודד עם הזוועות וההריסות שראה במהלך מבצעי המל"ט בעזה.
מקורות צבאיים מסרו כי הקצין היה אחד מפעילי המל"ט הוותיקים והמנוסים ביותר בצה"ל. למרות שטופל בבעיות נפשיות בחודשים האחרונים, הוא לא הוסר מתפקידו בשל חשיבות תפקידו במערכה הרבת-חזיתית.
עמיתיו מספרים שבשבועות האחרונים לחייו הביע שוב ושוב מחאה כנגד המשך הלחימה בעזה ואמר: "מה שקורה מוביל לנזקים בלתי הפיכים".
עוד הוסיף שהוא מרגיש שרוחות הילדים והחפים מפשע שנרצחו בעזה רודפות אותו ללא הפסקה.
לפי הדיווח, רבים מאד מהחיילים ביחידת המל״טים בצבא הישראלי מתמודדים עם משברים מוסריים ונפשיים קשים.
אחד מהם סיפר: "אנשים חושבים שעבודתנו היא כמו משחק וידאו, אבל המציאות מזעזעת. למרות שאנחנו רחוקים פיזית מזירת הקרבות, מבחינה נפשית אנחנו הכי קרובים למוות. אנחנו רואים תמונות חד-חד ערכיות ושומעים את רעשי הפיצוצים ויודעים מי נהרג ומי נפצע. לפעמים נותנים לנו הוראה לירות לעבר מטרות שמתגלה מאוחר יותר שהן לא היו איום אמיתי. חלק מאתנו יודעים שפגענו בטעות בילדים וזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו."
אנשי יחידת המל״טים אחרים תיארו חוויות טראומטיות ששינו את חייהם. אחד מהם סיפר שקיבל הוראה לירות על שני אנשים סמוך לכביש נצטרים ולימים התגלה שהם היו ילדים אולי מחפשי מזון. בהתחלה היה אדיש לכך, אך כעת בכל פעם שסוגר עיניים הוא רואה את פניהם ומרגיש בושה גדולה ואומר שאינו אותו אדם שהיה קודם לכן.
קצין רפואי בצה"ל אמר שההתאבדויות הללו ממחישות כישלון המבנה הצבאי להבין ולנהל סיכונים נפשיים בקרב הלוחמים.
לדבריו הלחץ הנפשי העצום והמפגש היומיומי עם מוות לצד היעדר תמיכה לאחר השחרור יוצרים שילוב קטלני של בדידות ותחושת אשמה בקרב החיילים הישראלים."
קצינים אשר שירתו באותה היחידה מודים שרבים מהם מרגישים כיום נשארים לבד מול זיכרונות וסיפורי אימה ולעיתים נאבקים במחשבות אובדניות אחרי המלחמה."
אחד מהם אמר:"חשבנו שכשתצא מתוך חדר המבצעים המסוכנות תסתיים אבל האמת היא שהקרב מתחיל אחרי החזרה הביתה כשהדימויים נשארים בראש ואינם נמוגים."
