למה המילה שלום היא תעלול פוליטי של ארה"ב בעזה
סוכנות הידיעות מהר,קבוצת בינלאומי: תפקיד ארצות הברית במלחמת עזה מאז פרוץ הסכסוך באוקטובר 2023,הוא אחד ההיבטים החשובים ומעוררי הדיון ביותר במשבר ההומניטרי. בניגוד לתדמית הציבורית שארצות הברית מנסה להציג את עצמה כמגשרת שלום ושומרת יציבות אזורית, המציאות היא שהמדינה לא רק אפשרה את המשך הלחימה, אלא בתמיכה כלכלית וצבאית רחבה בישראל היא עומדת במרכז הטראגדיה.
הקשרים הצבאיים והכלכליים בין ארצות הברית למשטר הישראלי אינם חדשים, אך חומרת התמיכה בתקופת מלחמת עזה התרחבה באופן שלא ניתן להסבירו רק כתמיכה ב"בן ברית" או לפי אינטרסים אסטרטגיים. מאז הקמת מדינת ישראל ב-1948 הייתה ארצות הברית ספק התשתיות הצבאיות המרכזי שלה. לאורך עשורים זרמו מיליארדי דולרים כסיוע במסגרת חוזים לטווח ארוך והסכמים צבאיים - רובם להצגת כלי נשק מחברות אמריקאיות. בסך הכל סייעו הכספים לשימור היתרון הצבאי של ישראל באזור – אך בפועל נותר קבוע האלימות ועליית הדיכוי בשטחים הכבושים.
בשנים האחרונות התמיכה הצבאית האמריקאית בישראל הפכה ממוסדת אף יותר באמצעות הסכמים כמו מזכר ההבנות העשר שנתי שנחתם תחת ממשל אובמה. לפי זאת התחייבה ארצות הברית להעביר מדי שנה 3.8 מיליארד דולרים לסיוע צבאי לישראל.לאחר פרוץ מלחמת עזה עוד הוקצו סיוע חירום וכמותו גדלה בצורה חסרת תקדים: מאוקטובר 2023 ועד סוף 2024 לבדה סיכם מידע ממרכזים מחקר עצמאיים שארה"ב העמידה לפחות 17.9 מיליארד דולר כסיוע צבאי ישיר לישראל; ועם תמיכות נוספות עקיפות ומכירות נשק מתוכננות המספר עלול לעבור את רף 30 מיליארד הדולרים.
חשוב לציין כי סכומים אלו אינם מתקציב עודף אלא ממומנים ישירות ממיסיהם של אזרחי ארצות הברית עצמם.במילים אחרות, כל תושב אמריקאי למעשה משלם על מימון המלחמה שמתרחשת אלפי קילומטרים מהם בארץ אחרת לחלוטין. אומדנים סטטיסטיים מצביעים כי חלקו הממוצע של כל משלמי מס מגיע לכ-85 דולר עבור הלחימה בעזה; ויש מטענות שמספר זה גבוה אף ל-165 דולר אם מוסיפים לתמונה תמיכות עקיפות והוצאות נסתרות נוספות.
עלות זו מולכת כיום רבים מהשטחים בארה"ב להתמודד עם משברים חמורים בתחומי בריאות הציבור, חינוך, דיור וסביבה טבעית: לדוגמה בשנת 2024 התקציב למשרד הגנת הסביבה התקצר בעוד התקציב לסייע למשטר הישראלי ולפעילות צבאיות גדל משמעותי – באותה שנה היה יכול תקציב הסיוע הישיר לישראל לספק ביטוח רפואי לכ-6 מיליון ילדים בארה"ב או לממן שכירת מאות אלפי מורים חדשים פתיחת בתי ספר.
השוואה זו מצביעה על פער אדיר בין צורכי הציבור הרחב וראש סדר היום המדיני בארצו.
השאלה המרכזת שעולה כאן היא מי מרוויח מהמנגנון החוץ-מדיני הזה? רוב חלק מסייעת-הצבאי האמריקנית נתונה במדיניות כך שהמשטר הישראלי חייב לרכוש נשק מחברות אמריקאיות – כלומר סכום גדול מהתקציבים שהוקצו לישראל חוזר אל יצרני הנשק בארבעת החברות הגדולות כדוגמת לוקהיד מרטין Boeing וריית'און.
אלו הם הזוכים העיקריים מבנית השליטה הזאת שבה הפכה המלחמה למסחר רווחי לכלכלה הצבאנית האמריקאית.
כאשר מפגישים עובדות אלו עם הדיווחים היומיום מעזה העובדה מזעזעת מתבהרת יותר – אלפי הרוגים רבים ללא בית ובתי חולים הרוסים בהם ילדים נפגעים מפיצוצים והמוצרים הם נשקים שבנו בחלקם חברות מארה"ב אותם.
המראה המתואר מוכיח היטב את מערכות המדיניות החוץ אמריקה אשר לרוב מציגות עצמן כנושאות מנוף מוסרי וכמחזקות יציבות העולם לעומת המציאות בה הן שותפות פעילה בניהול אמצעי מלחמה וצדקות מוחלט להישגים ידידות מדיניים נגדם מלין החברה הבינלאומית כנראה כמו אגדה פוליטיקה בלבד ולא יותר מזה .
גם בתוך מערכת הפוליטיקה והשיח בציבור האמריקני נחווה גידול במחאה ובבניית התנגדויות נגד המדיניות הזו : הדורות הצעירים , זכויות האדם וגם חבר הפרלמנט המקומי הביע דברים שונים ועזבו תמיכת רצופה בפעולה הזו . סקרים אחרונים בכל הקבוצות מגילאים בין גיל16 עד גיל30 מצביע להגברת חשש ואפילו מדווח נגדם בהערכת התרומה בשטח לחיילתם בזמן האחרון קיימת השפעה רב תחומית חיוב רבה בנושא ובה שבעבר שלא היו דבר נוספים היה רע! לדברי המבקרים מדובר גם השינוי בתודעה ציבור בעקבות חשיפתם להצגות ותיעודים זוועות ההרג ואזרח הכלואים בעזה השפעה עמוקה מאוד על דעת הקהל..
בנוסף לכך קרוואן יהודי-האמריקים שזוכה לפרץ חדש בהחלט המקצוע בכל מגזר מודאג אודות הזוועות שמתחוללות כיצד משפיעות וגם מקימי קבוצקי משפחה אימתו ועושה בעניין קריאה להתקוממות להפסקת העזרה האלה ממשיקות פעילות נכונה במסגרת בתי משפט וכל זאת
