קיום הפסקת אש בעזה מחייב לחץ עולמי על ישראל
סוכנות הידיעות מהר, מחלקת בינלאומי, מוחדה פאקרוואן: בעקבות הסכמת תנועת ההתנגדות האסלאמית חמאס באופן מותנה לתוכנית הפסקת האש שהציע נשיא ארצות הברית, הושם לאחרונה בפועל השלב הראשון של ההסכם עם המשטר הציוני. במסגרת הליך חילופי השבים שחלף שוחררו כ-2,000 פלסטינים כלואים במאסרי ישראל ו-20 שבויים ציונים ברצועת עזה.
באיסל פראג,חוקר פלסטיני התושב בירושלים ועוזר פרופסור באוניברסיטת ביר זית,הזהיר בשיחה עם סוכנות הידיעות מהר כי הפסקת האש הנוכחית היא רק צעד זמני. הוא הוסיף שהמשכיותה דורשת לחץ בינלאומי מתמשך והטלת סנקציות ומגבלות כלכליות על המשטר הישראלי.עד שלא ישופר המצב הפוליטי והחברתי של תושבי עזה – המשבר והתנאים הקשים באזור יימשכו ללא שינוי ממשי במצבם.
להלן הטקסט המלא של הריאיון:
מה דעתך על יציבותה של הפסקת האש הנוכחית בעזה? האם אתה חושב שישראל תהפציץ שוב את רצועת עזה לאחר סיום חילופי השבים הפלסטינים-ישראלים?
ישראל לא רק הפרה את שתי הסכמי ההפסקה הקודמים אלא אם נבחן את התקופה האחרונה נראה כי אף אחד מההסכמים הללו - כולל הסכם ההפסקה בלבנון – לא כובדו בפועל. בנוסף לכך הרחיבה המשטר בהתמדה את התקפותיו נגד מדינות ערב שונות.
אם נתבונן במצב הנוכחי ובזמן הג'נוסייד האחרון ובהיסטוריה הקרובה ברור שהמשטר אינו מקיים את התחייבויות ההפסקות אש שלו. למשל קיימים איומי מעצר חוזרים בתוקף כלפי פלסטינים. כמו כן שומעים שישראל מווסתת את הכנסות העזרה לרצועה. מדיווחים וניסיון ידוע שתיתכן אי-ציות מצד ישראל לפרטים מסוימים בהסכם ההפוגה.
בנוסף ידוע שיש לחצים רבה על תל אביב לקבל את "התכנית טראמפ" שמאזנת לטובת ישראל בלבד. אנחנו מקווים שהפסקת האש תימשך אך גם אם ישראל תקיים חלק מהתחייבויות היא עשויה להמשיך באגרסיה בדרכים אחרות נגד העם הפלסטיני.
<pלדוגמה אפשר למנות העלאת איום מתמיד על רצועתו העזאית באמצעות פיקוח דרקוני על כניסתם וסידור יציאות דרך מעבר רפיח וכן פגיעה בריכוז רב העצורים הממתינים לשחרור שעיקרו שינוי ברישום שם העצירים בשנתנים עצמאיים מטעם הפלגים הפלסטיניים בפרט במנגנון השחרורים.
אילו מנגנונים דיפלומטיים או פוליטיים יכולים להבטיח שמעגל האלימות ברצועתי יעצר אחרי המלחמה?
לטעמי הדרך המרכזית להבטחת המשך הפוגתה היא הגברת הסנקציות נגד תל אביב וכן הרחבת פעילות בינלאומית בתמיכה בפלסתין בכלל.
יש לעשות רבות בנושא: יתכן שבעקבות הג'נוסייד נעצר כרגע אך פעולות התקיפה הישראליות ממשיכות מצד אחד; למרות זאת מבחינת ההתנהגות הלא אנושית לכאלף העצורים הפלסטינים שנעשים בעבריינים בשל כך; ולמרות המצוקה הגדולה בכל רחבי הרצועה – הכל מראה שאין לעבור להפחתתם רק בהאשמות אלא ללחוץ להסלמת בידוד ישראל בזירה הבינלאומית.
יש לחזק הכרה במשטר בישראל כמשטר מבודד ולהמשיך ללחוץ עליו באמצעות לחץ מתמשך וסנקציות כלכליות ומדיניות עד שהמפעל המבוסס אלימות וג'נוסייד כנגד העם הפלסטיני יבוא לקיצו.
בקיצור מנגנוני המדיניות שלנו למנוע החרפת המתיחות כוללים לחץ גלובלי אין זה משנה האם אנו מתחילים כאן מאפס או כשיעורי עוד גיבשות כתוצאה מעשור שבו יהודים ופלסטינים כבשו חיים תחת מצור חסר תקדים בעשרות שנים אחרונות.
אם הגורמים האלה להפעלתם והתפתחותם החברתית בציבור רצועתי יחזררו שוב ושוב ללא התחשבות אמיתי בתהליך אלו יתמודד בקושי לשפר מצבם יהיה אף גרוע יותר למרות שזה הזמן להתייעלות גמור בתוך מקום המדינה כאשר מלחמות הדוקזציה חסרת הטייה ממשיך להתכרסם בבני האדם ובמרחק שרהשיחה השלום תהיה חזקים מבחינת חברייתיהם ושלוה שלהם בקצה הדרך .
