המשך ללעוג לנתניהו שני רגעים בלתי נשכחים באו"ם
לפי דו"ח מדוברי העברית של סוכנות החדשות וובנגה בהתבסס על סוכנות הידיעות מהר ועל העיתון הישראלי מעאריב, בן קסביט, עיתונאי ישראלי, כתב במאמר במעאריב כי מנהיגי המשטר בישראל מתנגדים בתוקף לתוכנית טראמפ להשלטת כיבוש בינלאומי ברצועת עזה. לטענתו, סבלנותו של טראמפ תאזל ולבסוף הוא יגיע להבנה שאין ניצחון מוחלט במאבק עם חמאס.
העיתון מדווח כי בצלאל סמוטריץ' ועתמר בן גביר, שרים קיצוניים בממשלת ישראל, הביעו איומים מפורשים נגד התכנית הזאת. בפועל נראה שיישום התוכנית של טראמפ משמעותה סוף לברית הממשלה הישראלית.
בהמשך מצוין שבניامین נתניהו, שנתיים לאחר אסון ה-7 באוקטובר, עומד כנראה בפני החלטה מכרעת וסופית בנוגע למלחמת עזה. עליו לבחור בין קבלת תוכנית טראמפ הכוללת – בטענה לניצחון במסגרת המאבק – והצגת מועמדות בבחירות הקרובות; או להמשיך בדרכו להשהייה בניסיון להציל את חייהם של השבויים הישראלים ולהימדד בסבלנות של טראמפ.
בן קסביט כותב שנתניהו צריך לבחור בין האינטרסים המדיניים הרחבים של ישראל לבין האינטרסים הפוליטיים האישיים והמוגבלים שלו. אך בו זמנית זהו ראש הממשלה הראשון בישראל שבמצוקה מסוג זה מעולם לא יהסס לבחירת האינטרסים האישיים שלו מעל לאלו הציבוריים.
בהמשך ניתוח נאומו באומות המאוחדות טוען בן קסביט שהנאום נראה כמו נאום סיום: כלל לא הציג תמונת ניצחון ומסתבר שסביר להניח שעשרים שבויים חיים מישראל מאוקטובר האחרון נמצאים מתים כבר בתוך מנהרות החמאס.
האנליסט אף מתח ביקורת על התקנת רמקולים חזקים שנועדו לשדר את דבריו באזור הלחימה וכינה זאת צעד מגוחך בהתחשב במצב הקשה בו נמצאים החיילים הישראלים לאורך המלחמה הזו. הוא הצביע במיוחד על המתגייסים החיילים המילואים שקראו להם לסירות לילה אחר לילה תוך הקרבת משפחותיהם וסגירת עסקים ונכנסויות לחובות רק כדי להתמקד בהתקנת הרמקולים שלא זרמו מהם קול שחוזר אל אף אחד פשוט לא שמע אותם.
בן קסביט מוסיף שיש שתי תמונות זכורות מהרצאת נתניהו: רמקולים הולמים מול הריסות עזה ועזיבה קבוצתית מסודרת של נציגי העולם מחדר המליאה בתחילת הנאום – מה שממחיש היטב את מצב ההווה שבו נמצאת ישראל כיום.
בסיום הדגיש בן קסביט שנתניהו פגע במשטר הישראלי בפגיעה כה עמוקה ששיקומה יקח זמן רב הרבה יותר משיקום רצועת עזה עצמה.
