ההתנגדות לא תיכנע לאויב הסתלקות מנשק תטה את לבנון לביצה
סוכנות הידיעות מהר, מחלקת בינלאומי: לבנון עומדת בפני נקודת מפנה מסוכנת בנוגע לנטרול נשק ההתנגדות, זאת למרות מאמציהן של ארצות הברית וישראל.במסגרת הפרויקט הישראלי "ישראל הגדולה",המהלך אינו מוגבל ללבנון בלבד אלא מתפתח לשאר מדינות ערב.
דיווחים תקשורתיים מזכירים את תוכנית טראמפ להקים זירה כלכלית בדרום לבנון. ברור שאמריקה אינה עושה זאת בשביל טובת לבנון, אלא מתוך שאיפה לפרק את המדינה ולבזוז את משאביה. הן תומכות בפשעי המשטר הישראלי ובכוונתן של דמויות כמו הסנטור רפובליקני לינדזי גרהם לסיים את קיומו של חיזבאללה.
בהקשר זה ערך עורך סוכנות מהר ראיון עם עבד אלנאצר מנסור, שר החוץ הלבנוני לשעבר, ולפניה מובאים הדברים במלואם:
לדברי נביהברי ב-47 שנים למותו וחטיפתו של האימאם סייד מוסא صدر ועמיתיו: "אנחנו מוכנים לדיאלוג רגוע בנושא נשק ההתנגדות שהוא כבודנו וגאוותנו". כיצד אתם מפרשים דברי נביהברי? האם אינכם סבורים ששלב זה דורש החלטיות ולא דיאלוג שקט?
בנאום שנשא בפתיחת יום השנה ה-47 לחטיפתם של האימאם וסגניו אמר יו"ר פרלמנט לבנון נביאה ברי כי הוא מוכן לדיאלוג שקט על נשקה הגאה והנצחון של ההתנגדות. ברי שמרן ומודע היטב למצב המדיני הפנים-לבני ומכיר בצדדים השונים המעורבים במאבקים התקשורתיים ובהשתלבויות עם הפרויקט האמריקאי להשמדת נאחזותה העצמית בנשקו.
בדבריו שהיו מדודים מאד הביע ברי מודעות עמוקה לכך שנטרול נשקה היא משימה בלתי אפשרית וכישלונה יפורש כפגיעה בכבוד ובעצמאות הלבנונית. כיצד ניתן לכרוך מות הנשימה כששטחים בלבנון כבושים על ידי ישראל? אין שום מדינה בעולם שבשליטת כיבוש העולמית שבאזור שלה מאפשרת לוותר על עצמה אל מול הכובש ואומרת לו לעשות כרצונו בשטח;
הלחץ להחליש או למחוק את בטחונה הפנים־מדינתי הוא בעל השלכות קטסטרופליות כשהעם הלבנוני שילם מחיר כבד מאוד בעימותים מול הצבא הישראלי בכל תקיפותיו.
הלכידות בין הצדדים צריכה להתפתח בדו־שיח רגוע המושתת על מידת פטריוטיזם גבוהה ועל הרצונות למצוא פתרונות ההגונים שמתחייבים ממעמדה הלאומי המאחד ועד הזכויות והריבונות שעליה עומדת המדינה.
,איך יתכן לדבר כיום בנטרול נשק כאשר הפעילות הצבאית והמודיעינית הישראלית בעיצומה מדי יום - כולל טיסות מל"טים פעילים ופעולות טרור – יחד עם מניעת חזרת התושבים לכפריהם בדרום?
– מאז הכרזת הפסקת האש ב-27 בנובמבר אשתקד קיימנו עקבית נכונות לחילופי אש ונשמעת התחייבותו החד סטרית הישראלית לתוקפן כמעט יומיום עד מעל 4000 מקרים שהגיעו לקריסה לפחות 260 חללים ועוד 1500 פצועים.
"זה בדיוק מה שנתניהו רוצה", אומר ברי בקצב ברור ונחרץ: חיזבאללה לא יוותר על נשקו כל עוד ארצו תחת ווירוסים ישראלים.
,אז צורכים ערבויות למחוז ולהגנה ואיננו מקבלים אף אחד ישרוטאר חזקה בעיקרה מעולם הגאווה בתוכה שמרה זה מזמן ביי! איך כך ילך להביא שלום בעצאות הגבולות האלה במדינת בלחן הזאת שבעולם המתחדש ובין הסכמי השלום עם איברים חדשים באילת וברצועה הערבית החשובה?"
