מדוע המשטר הציוני אינו יכול להציג עצמו כמנצח במלחמות האזור שלו
על פי סוכנות הידיעות מהר, רשת החדשות אל-ג'זירה בדקה מדוע משטר ישראל, למרות הפשעים שהוא מבצע באזור, אינו מצליח להשיג ניצחון. במאמר נכתב שהגשמת הניצחון מבחינת ישראל היא תפיסה מוטעית ותעמולה שמשרתת את מטרות המשטר הן פנימיות והן חיצוניות.
אל-ג'זירה מוסיפה כי עזה, כמוקד המאבק והחזית שבה הקיפו הכובשים ב־7 באוקטובר ובזו אותה השפילום ועקרונות הביטחון והתעלול האינטלקטואלי-צבאי שלהם זעזעו, היא אמנם חסומה לחלוטין וחסרת כל תמיכה חיצונית. עם זאת, ההתנגדות בראשות גדודי אלאקסאם הסתגלה מבחינה ארגונית ושטחית לתנאים וממשיכה להילחם בכובשים אף אחרי שנגרמו לה נזקים חמורים.
בהמשך מצוין שמיליציית אל־אקסאם הוכיחה את יכולתה לשחוק את האויב ולגרום לו נזקים כבדים ואף הרחיבה את המבצעים שלה במאמץ ללכוד יותר חיילים ישראלים. להתנגדות נשאר קלף העצירים – הקלף החזק ביותר במסלול המשא ומתן.
בלבנון,למרות הנזקים שייגרמו לחיזבאללה,ציר ההתנגדות שם לא נסוג. גם בהתחשב בגמישות הגבוהה של ההתנגדות אין דיון על מסירת הנשק. נשיא לבנון ג'וזף עאון ממשיך לעמוד על תסריט של דיאלוג פנימי בנושא ולא על עימות ישיר.
בנוסף לכך דברי מנהיגי החיזבאללה ובהם מזכ"ל הארגון שייח' נאעים קסאם לפיהם החיזבאללה מתאושש וכבר כיסה הרבה מנזקיו ומוכן להשפעה מעידים כי מצבו השתפר משמעותית מאז התקופה שקדמה למאבק האחרון.
באשר לאיראן: לאחר שהצליחה להשתלט על הזעזוע הראשוני ונכנסה למלחמת שחיקה ממושכת יותר הצליחה לתקוף בצורה מדויקת מאוד מטרות רגישות בצפון המשטר הישראלי ובחזית הפנים שלו. הטילים האיראניים כפו מאזן הרתעה חדש כלפי ישראל ולכן ארגן טילים אלה אילץ את בנימין נתניהו לפנות להפסקת אש – עמדה שאינה מתיישבת עם אחת שנמצאת בעמדת ניצחון.
מצד שני הערכות רבות מראות שלא נפגעו פגיעות קשות בתשתיות הגרעיניות של איראן וזה מאפשר לכאורה לשוב ולהפעיל אותן אולי אפילו במהירות גדולה יותר מהעבר.
כנראה שהתימן ספגה את הפגיעה המעטה ביותר מהתקפות תל אביב ושם המדינה ממשיכה להיות פעילה ומשפיעה תוך חיזוק הדיבור שלה מדי יום ביומו בדרגה הולכת וגוברת.
בסיכום מדגישה אל-ג'זירה כי למרות שמשטר ישראל מנסה להציג את הנזק שנגרם לציר ההתנגדות כתוצאה הסופית של המלחמה הדבר אינו מדויק בעליל. קביעת תוצאות מלחמות בהחלט כוללת לסיכומי נזקים בני אדם וחומריים אך זה איננו המדד היחיד או החשוב ביותר שכן היו מקרי עבר בהם מדינות ספגו הפסדים רבים עוד יותר מהאויב אך בסופו של דבר יצאו מנצחות ממנו.
עוד נכתב באל-ג'זירה כי ייתכן ואנחנו עומדים לקראת סיום המלחמה או שהיא תמשיך עוד תקופה ארוכה ולכן התבונה מחייבת שכל המאמצים יתמקדו בחיזוק הקלפים הטובים והגברת הלחץ על משטר ישראל ולא להפך. הדבר הדרוש כעת הוא עמידה איתנה וחיזוק העמדה; אחרת המשבר האנושי שישראל יוצרת יהפוך לניצחון אסטרטגי עבורה – מצב שיש למנוע בכל מחיר.
