מימדי ההימור המלחמתי של המשטר הציוני נגד איראן ניסוי כושל
סוכנות הידיעות "מהר", מחלקת החוץ: פרופ' לנה ראוונדי, ראש המרכז התרבותי למזרח וחוקרת בכירה במכון ללימודי המזרח של האקדמיה הרוסית למדעים, דנה בהיקף הרחב של התוקפנות הישראלית-אמריקאית נגד איראן. לדבריה, תל אביב קיוותה שתוכנית הניסוי שלה לשינוי המשטר הפוליטי באיראן תניב תוצאות מהירות – אך תקוותיה נכזבו.
להלן הראיון המלא עם החוקרת הרוסייה:
מה היו הגורמים שהניעו את המשטר הציוני לצאת להתקפה על איראן?
לדעתי, אין כל צופה נייטרלי שיכול להסיק מסקנה אחרת מלבד העובדה שבנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, הפר נורמות מוסריות ומשפטיות
</div
ארצות הברית זנחה את הדיפלומטיה ובחרה להסתמך על כוחה הצבאי כדי לכבוש שטחים שכנים ולהפיל כל גורם או ישות הנחשבים בלתי רצויים באזור – כולל המשטר האיראני. המצב מזכיר את מעשיית "בגדי המלך החדשים", ומדהים לראות איך מדינות מתורבתות מצטרפות לצידוק תוקפנות גלויה במונחים של "הגנה" ו"הכרח".
זוועות נגד הפלסטינים מתבצעות בקנה מידה נרחב, בעוד נתניהו זוכה לתמיכת קיצונים בממשלתו ובקרב חלקים ניכרים מהציבור הישראלי, השואפים מזה זמן רב להשמיד "יעדים איראניים". צעדיהם להשגת מטרה זו היו שיטתיים: שילוב של הפצצות,פעולות קרקעיות וחיסולים נגד חיזבאללה וקבוצות הנתמכות על ידי איראן,ואף סיוע לעליית הג'יהאדיסטים בסוריה. לאחר הרס למעלה מ-60% מבתי עזה והחלשת חמאס (אם כי לא השמדתה המלאה),פנה נתניהו למשימת הפלת המשטר.
איראן תקפה. ההתקפה הזו, שכללה תקיפת שטח של מדינה עצמאית, פגעה באזורים מאוכלסים בטהראן וגרמה לאבדות לא מבוטלות בקרב אזרחים. הרעיון שזכויות אדם ודמוקרטיה היו חלק מהשיקולים שלהם הוא אבסורדי, במיוחד לאור הסיסמאות השטחיות שהציגו. המטרה האמיתית הייתה לערער את המשטר באיראן, תוך התעלמות מההיסטוריה האפלה של ישראל ומה שהיא עושה לשכנותיה.
נתניהו היה נחוש להשלים את המשימה במהירות, אך המאמץ הזה נכשל. כעת נותר רק לראות מה יקרה הלאה. האם המוסלמים יקבלו את העובדה שקבוצה זו, המובילה ניסוי לשינוי המשטר הפוליטי באיראן, תוכל להתאושש מהתבוסה המהירה הזו?
תגובת הקהילה הבינלאומית והמעצמות הגדולות לפתיחת המלחמה – עד כמה הייתה משמעותית?
האם יש מקום לתדהמה כשמדינות כמו ארצות הברית, בריטניה והאיחוד האירופי תומכות לחלוטין בישראל? מנהיגיהן כבר פעלו: מנהיגי מדינות האיחוד האירופי - כמו אולף שולץ מגרמניה ועמנואל מקרון מצרפת – הצטרפו לגינוי.
ישראל מבצעת מתקפות נחרצות נגד ארגוני הטרור הפוליטיים במזרח התיכון, תוך שהיא ממשיכה את "העבודה האינטנסיבית" מול המערב. רוסיה וסין, כצפוי, גינו בחריפות את הפרות ישראל ומדינות שכנות כמו ארמניה, טורקיה ופקיסטן הצטרפו לגינוי. גורמים רשמיים בסוריה הביעו תמיכה בישראל.
חלק מכלי התקשורת הסורים הקרובים לממשל תמכו בפועל בישראל וביקשו מתקפות נוספות של ישראל נגד איראן. אותם כלי תקשורת הביעו תקווה שישראל תנצח במלחמה האחרונה נגד חזבאללה ושמאמציה יביאו לחיסול נוכחות לא חוקית של הארגון בדרום לבנון. קטר מילאה תפקיד עדין יותר ומתוחכם יותר. המדינה הזו, מבחינה דיפלומטית, פועלת בתבונה ויש לה יחסים טובים עם המערב ועם איראן.
הרשויות הקטריות, לצד רוסיה וסין, סייעו בהפסקת הסלמות נוספות.
באיזה שלב נמצאות ארצות הברית במלחמה שהחלה ומה היה יעדה?
הנרטיב הרווח בקרב רבים הוא שטראמפ הצטרף לישראל ב-22 ביוני במתקפה על מתקני הגרעין של איראן, אף שהצוות של נתניהו תכנן מעורבות רחבה יותר בהפצצות.עם זאת, ארצות הברית הייתה מעורבת במתקפה הישראלית מההתחלה, שכן סייעה לישראלים בתכנון המבצע - תכנון שלפי חלק מהדיווחים החל לפני עשר שנים או יותר. ישראל השתמשה בנשק, בכספים, במודיעין ובכיסוי הדיפלומטי האמריקאי, כפי שהיא עושה תמיד. בסופו של דבר, הן בעלות ברית, ואין לצפות אחרת.
האם התערבות זו הובילה לכינון בריתות חדשות בין מעצמות גלובליות?
מוקדם מדי לשפוט. אפילו הנזקים לשני הצדדים עדיין לא ידועים במלואם. אך לא, נראה כי בשלב זה אין לכך השפעה משמעותית, שכן הסלמת העימות ככל הנראה טרם הסתיימה. נחכה עד שחולף יותר זמן והאבק יתיישב. המערב תמיד תומך בישראל ומתנגד לאיראן.
רוסיה תומכת באיראן אך מקווה להזדמנויות מסחריות עם ארצות הברית ולפתרון הסכסוך באוקראינה, ועלולה להיות זהירה בהתמודדות עם ממשל טראמפ. גם סין מעוניינת להרחיב את הסחר עם ארצות הברית, מה שעשוי למתן את תמיכתה באיראן.
האם המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין האיראניים שינתה את המשוואה הצבאית-פוליטית?
המתקפה האמריקאית על מתקני הגרעין האיראניים הייתה מופע ראווה גדול, במיוחד עבור הציבור במערב, בישראל ובארצות הברית. כלי התקשורת הללויגטו בהתלהבות על הקושי, הגבורה והייחודיות של המבצע המדהים – כולל הטיסה הממושכת ודיוק הפצצות. אך נראה כי ההישג לא היה אפקטיבי כפי שתואר, אף שעדיין אין לנו את כל הפרטים.ייתכן שלא הייתה לכך השפעה משמעותית על המשוואות הצבאיות-פוליטיות הרחבות יותר. הפצצה הטכנית ארוכת הטווח של ארצות הברית עשויה הייתה להיות לא יותר מסיום דרמטי של מופע ראווה שנועד לחזק את עמדת ארה"ב וישראל.
איראן אפשרה לסיים את המלחמה לפני שהמצב יצא משליטה. הדבר מעלה גם שאלות לגבי מתקפות עתידיות של ארה"ב וישראל.
בסופו של דבר, אילו גורמים הובילו את שני הצדדים להסכמה על הפסקת אש?
למרות שגורמים משמעותיים כמו ספינות אמריקאיות ומטוסי קרב בריטיים גויסו להגן על ישראל, טילים איראניים הצליחו לחדור [לעומק השטחים הכבושים] ולגרום לנזק בקנה מידה שישראל לא ראתה קודם לכן. בנוסף, המלחמה הייתה יקרה, והאמריקאים והישראלים התקרבים למצב של מחסור בטילים. שמעתי הערכות שונות לגבי כמה זמן ישראל תוכל להגן על שמייה לפחות באופן חלקי,אך אף אחת מההערכות הללו לא צפתה יותר מכמה שבועות נוספים. באיראן לעומת זאת, לא נראה היה שיש מחסור בטילים.יתרה מכך, בימים האחרונים של העימות נראה היה שה"אש" מתפשטת: כוחות אנצאר אללה בתימן החלו לתקוף מטרות ישראליות ואמריקאיות במפרץ הפרסי.
איראן הודיעה כי ההסכם הקודם שלה עם ארצות הברית (להמנע מתקיפת ספינות אמריקאיות) אינו תקף עוד; בסיס אמריקאי בקטר הותקף בטילים איראניים; ואיומה של איראן לסגור את מצר הורמוז עמד להתממש. טראמפ מצדו לא רצה להסלים את העימות לרמות מסוכנות – הוא חיפש פתרון מהיר. במקביל, רוסיה, סין, קטר, טורקיה, אזרבייג'ן ומדינות נוספות הפעילו לחץ דיפלומטי להפסקת העימות. תל אביב וושינגטון ככל הנראה חששו מסיבוך היחסים עם רוסיה וסין, שתומכות באיראן ללא תנאי.
האם לקרמלין היה תפקיד מיוחד בתיווך לסיום העימות?
כן, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הציע לשמש כמתווך בסכסוך, אך רוסיה הייתה מוכנה לתווך רק אם תתבקש לכך רשמית וללא כוונה לכפות עצמה. שר ההגנה הרוסי וקצינים נוספים…
מאז תחילת העימותים ב-13 ביוני, הרשויות הביעו תנחומים לאיראן על האבדות הכבדות. הצהרות חריפות בגינוי התוקפנות הישראלית מצד מנהיגים ודיפלומטים רוסיים בכירים, לצד האפשרות להתערבות רוסית במקרה של הסלמה, עשויות היו לקרר את ההתלהבות של נתניהו.
