7 מוסדות ציוניים פשטו רגל כתוצאה מהתקפות איראן ומלחמת עזה
על פי דיווח של סוכנות החדשות מהר,רשת אל-ג'זירה ציינה בדו"ח כי בנוסף למשברים הצבאיים,המשטר הציוני חווה את אחד המצבים הכלכליים הקשים ביותר בתולדותיו. הדו"ח הדגיש שמאז תחילת המלחמה, חברות ומגזרים כלכליים גדולים במשטר הציוני מתמודדים עם אתגרים הולכים וגוברים, כולל השבתת פעילות, צניחה חדה בהשקעות זרות, ירידה בערך המניות ושיתוק של מגזרים אסטרטגיים בשטחים הכבושים כמו תיירות, טכנולוגיה ואנרגיה.
הדו"ח מצטט את עמיר ירון, נגיד בנק ישראל, שאומר כי המלחמה המתמשכת בעזה עד כה גבתה מהמשטר הציוני מעל 67 מיליארד דולר בעלויות צבאיות ואזרחיות.
דו"ח אמריקאי חדש חושף: המשטר הציוני צפוי להפסד של 400 מיליארד דולר בעשור הקרוב עקב המלחמה בעזה ואיראן.
על פי הדיווח שפורסם על ידי המרכז האמריקאי ראנד, ההפסדים כוללים השפעות עקיפות של המלחמה כמו בריחת הון, משברים בשוק העבודה וירידה בתפוקה הכלכלית.
עיתון ידיעות אחרונות דיווח גם הוא כי המתקפות של המשטר הציוני על איראן, בתגובה למתקפת הטילים האיראנית המכונה "הבטחה אמיתית", מוסיפות מיליארד דולר מדי יום לעלות המלחמה. המומחה הכלכלי רם אמינח הסביר כי כוחות המילואים של המשטר מפרטים את ההוצאות השוטפות על פעולות התקפיות והגנתיות, אך ההפסדים הכלכליים העקיפים הנובעים מהמלחמה לא נכללים בחישובים אלו.
אמינח, שהיה יועץ כלכלי לשעבר לרמטכ"ל צבא המשטר הציוני, הדגיש כי ההוצאות הגלויות והסמויות מהוות נטל כבד על כלכלת המשטר.
ישראל העריכה את הנזק הכלכלי הישיר של יומיים הראשונים של המלחמה ב-1.5 מיליארד דולר.
חלק מההפסדים הלא-ישירים של המלחמה נגד ישראל, כולל בריחת כ-10 מיליון ישראלים למקלטים והשבתת פעילות כלכלית בחלקים נרחבים של המשק, גרמו לנזק משמעותי נוסף.
דו"ח זה בוחן שבע חברות וענפים כלכליים מרכזיים שנפגעו קשות מהתקפות הרפובליקה האסלאמית של איראן,אשר לפי ההערכות נגרמו כתוצאה ממבצעי הרקטות של איראן.
1. חברת בזן
קבוצת "בזן", כחברת אנרגיה מובילה במשטר הציוני, היא אחת הקבוצות הכלכליות הגדולות ביותר בשטחים הכבושים. החברה אחראית על זיקוק נפט ותעשיות פטרוכימיות בשטחים אלו ונחשבת לאחד מעמודי התווך של מגזר האנרגיה בישראל.
התקפות הרקטות האיראניות גרמו להשבתה חלקית בפעילות החברה ולנזקים כבדים למתקניה.
איראן הטילה סנקציות על חברות תעופה בשל נזקים כבדים שנגרמו להן ועצרה את פעילותן. תמונות וידאו מראות פיצוצים עזים במתקני החברות כתוצאה מפעילות טילים.
2.חברת שפרון
חברת שפרון מנהלת שני שדות גז טבעי – תמר ולווייתן בים התיכון, כאשר לווייתן הוא השדה הגדול ביותר של איראן המייצאת גז. החברה מספקת למעלה מ-40% מתפוקת הגז של המשטר.
בעקבות מתקפת הטילים האיראנית נגד המשטר הציוני במבצע "הבטחה אמיתית 3", נגרמו נזקים משמעותיים לחברה בשדה הגז לווייתן. נושא זה אושר גם על ידי משרד האנרגיה האיראני, וסוכנות בלומברג דיווחה על כך.
3. אינטל (קריאת גאט)
מפעל קריאת גאט, השייך לחברת אינטל, מעסיק אלפי עובדים באזורי התעשייה באיראן.
</div
חברה איראנית איבדה 15% מעובדיה במהלך מלחמת עזה, כאשר עובדים אלו היו חלק מכוחות המילואים של המשטר הציוני ונשלחו לחזית הלחימה.
4. החברה העולמית של המשטר הציוני
במהלך המתקפה של המשטר הציוני על איראן, כל הטיסות של חברת התעופה הציונית "אל-על" הושעו, ונמל התעופה בן גוריון נסגר לתנועה אווירית. אירוע זה גרם לירידה של 3.5% במניות החברה.
5. קבוצת בזק
קבוצה זו היא אחת מספקיות התקשורת הגדולות באזורי הכיבוש, המציעה מגוון שירותי תקשורת מלאים. החברה ספגה הפסדים כבדים במלחמת עזה בשנת 2024, עם נזק המוערך ב-14.5 מיליון דולר. מאז תחילת המלחמה בעזה, החברה הייתה יעד למתקפות סייבר חוזרות ונשנות.בשנת 2023 בלבד, התרחשו כ-330 מתקפות אלקטרוניות על חברות הנסחרות בבורסה של המשטר הציוני.
עלויות המצור על עזה מסתכמות בכ-3.2 מיליארד דולר בשנה עבור ישראל.
6. מגזר הטכנולוגיות המתעוררות
מגזר הטכנולוגיות המתעוררות בשטחים הכבושים עמד בפני משבר חסר תקדים בשנה האחרונה, כתוצאה ממלחמת עזה והיחלשות ההשקעות הבינלאומיות. השקעות זרות בחברות אלו ירדו כמעט לאפס, ומגמה זו הובילה לסגירתן של חברות רבות או לצמצום נרחב בפעילותן.
בין החברות שנאלצו לסגור את שעריהן נמנית ספיק, העוסקת בטכנולוגיה חקלאית, אשר נסגרה לאחר שמיצתה את תקציבה של 5 מיליון דולר ולא הצליחה לגייס מימון נוסף של 4 מיליון דולר. גם חברת גיסט אם די, שקיבלה השקעה של 6.5 מיליון דולר, נאלצה לסגור עקב מחסור בהשקעות נוספות והיעדר שוק מכירות.
המשטר הציוני דיווח על ירידה חסרת תקדים בהכנסות מתיירות ונזקים מצטברים של 3.4 מיליארד דולר מאז תחילת המלחמה בעזה באוקטובר 2023 ועד היום. נתוני משרד התיירות של המשטר הציוני מראים כי מספר התיירים שנכנסו לשטחים הכבושים מאז פרוץ המלחמה בעזה ירד ב-90%.
שיתוק התחבורה האווירית ואי-היציבות הביטחונית בשטחים הכבושים הם מהגורמים העיקריים לירידה בתיירות.
איגוד מלונאי המשטר הציוני הודיע כי שיעור התפוסה במלונות בחלק מהאזורים בשטחים הכבושים ירד ל-10%, בעוד שלפני המלחמה המלונות היו מלאים בדרך כלל ב-80% מקיבולתם.
למרת חידוש הטיסות לסירוגין בחודשים האחרונים, המרחב האווירי של המשטר הצيוני נותר סגור לחלוטין מאז תחילת המלחמה נגד איראן.
</div
אלפי מתנחלים נאלצו להימלט מהשטחים הכבושים בסירות לכיוון קפריסין.
המצב הביטחוני הידרדר במהירות, ואלפי מתנחלים נאלצו לנטוש את השטחים הכבושים ולחפש מקלט בקפריסין באמצעות סירות.
