תקשורת אגרסיבית וניתוח תפקידם במסגרת תורת "כלב מרושע".

סוכנות הידיעות Mehr, קבוצה בינלאומית *; התיאוריה של "כלב Har" (תיאוריית הכלבים המשוגעים) בשדה מדע המדינה ויחסים בינלאומיים מתייחסים למדינה שמנסה להגן על האינטרסים שלה או למשוך את תשומת הלב של מדינות אחרות בהתנהגות בלתי צפויה ותוקפנית. מדינה כזו מתעלמת בכוונה מכללים בינלאומיים ומציגה התנהגות מערערת יציבות באזור ובעולם.

תיאוריה זו, במיוחד בתחום היחסים הבינלאומיים, מתייחסת להתנהגות האגרסיבית והבלתי צפויה של מדינה במדיניות החוץ משה דיין, שר המלחמה לשעבר של המשטר הציוני בשנות ה-50 וה-60, מיוחס.

משה דיאן אחד האסטרטגים המרכזיים של המשטר הציוני הציע מושג זה כדי לתאר את האסטרטגיה הצבאית ומדיניות החוץ של המשטר הציוני. הוא סבר שהמשטר הציוני צריך לפעול כך שאויביו יפחדו מכל עימות צבאי או עימות עמו.

הוא ציין פעם: "המשטר הציוני חייב להיראות כמו כלב מטורף, כדי שאף אחד לא יעז להתעמת איתו."

תיאוריה זו מתמקדת ביצירת פחד והרתעה באמצעות אי-צפוי ותוקפנות מתמדת. המטרה העיקרית הייתה ליידע את המדינות השכנות וגורמים בינלאומיים שכל איום נגד המשטר הציוני עלול להיתקל בתגובה חזקה ואף חריגה.

האם כלי תקשורת בשפה הפרסית בחו"ל כדי להגן על המשטר הציוני עם הקהל במסגרת תיאוריית הכלבת

מנקודת מבטי, אם תשים לב לכמה כלי תקשורת בשפה הפרסית שלקחו על עצמם את המשימה להגן על המשטר הציוני לאחר ה-7 באוקטובר ותעקוב אחר התוכניות שלהם אתה תראה שבאמצעות הטריקים והמלכודות התקשורתיות העדכניות ביותר, הם ניסו להרוס לחלוטין את המטרה שלהם על ידי פלישה מתמדת למוחות של הקהל. לכן, לפי סוגיה זו, לדעתי, "תורת הכלבת" יושמה בתקשורת ובתקשורת ומתייחסת למודל שבו אמצעי תקשורת או ארגונים באמצעות אינטראקציות אגרסיביים, עוינים ומבוקרים מנסים להרשים או להפחיד את הקהל. תיאוריה זו תיצור התנהגויות בתקשורת, שבהן התקשורת חותרת למטרות ספציפיות ופועלת בצורה פזיזה, בלתי מבוקרת ובלתי צפויה, ללא קשר לאמת או למציאות. בתחום התקשורת בשפה הפרסית בחו"ל, התנהגויות אלו הופיעו בצורות שאסביר:

טקטיקות מדיה של כלבים מטורפים

תקשורת רבות בשפה הפרסית מחוץ למדינה מנסים לעתים קרובות ליצור דו-קוטביות חזקות באווירה הפוליטית, החברתית או התרבותית של איראן, אפגניסטן וטג'יקיסטן עם שפה חזקה ואמוציונלית לעשות גישה זו היא מעין השתקפות של עוינות הנחשבת בתורת הכלבת. במדיות אלו נעשה שימוש בטכניקות של הפקה, הפצה וחזרה של כמות גדולה של תוכן כך שלקהל אין אפשרות לניתוח לוגי וחשיבה ביקורתית. מידע זה מוצג לעתים קרובות במטרה לשנות עמדות או לעורר רגשות מסוימים כגון כעס או פחד.

תיוג והיעדר אימות הם בין הטריקים האחרים של מדיה אלו. התקשורת, באמצעות תיוג, התקפה אישית או הכפשת אנשים או ארגונים שהם לא מסכימים איתם, מנסה בכוונה להרוס את תדמיתם. קטגוריה זו של תקשורת, במיוחד בנושאים פוליטיים וחברתיים, מסיתה רגשות שליליים (כגון כעס או תסכול) כנגד מבנים פנימיים ומנסה להשתמש בגישת עימות ישיר במקום להזמין דיאלוג. הם מנסים לשנות את המציאות על ידי הצגת מידע חד צדדי או מעוות כדי להוביל את הקהל לקבל נקודות מבט מסוימות.

במסגרת תיאוריית הכלבת, אמצעי התקשורת הללו בעיקר במקום לספק מידע מדויק ו מזמין חשיבה וניתוח, הם פונים לשימוש בטקטיקות כגון הפחדה, השפלה או שליטה ברגשות הקהל. המטרה שלהם היא לרוב ליצור אווירה רגשית, מלאת מתח ועימות, מה שמוביל בסופו של דבר להבטחת האינטרסים האסטרטגיים שלהם.

מדיה בשפה הפרסית בחו"ל משתמשת בז'אנרים מסוימים של מדיה כדי ליישם תורת הכלבת שיש להן יכולת לעורר רגשות, ליצור דו-קוטביות ולהעביר מסרים אגרסיביים.

ז'אנרים אלו מציגים בדרך כלל דעות חד-צדדיות על ידי התמקדות בנושאים רגישים ושנויים במחלוקת. בז'אנרים אלו, מומחים ומגישים משתמשים לרוב בשפה חזקה ואמוציונלית כדי להרשים את הקהל. במטרה להכפיש את המוסדות הפנימיים של איראן, להדגיש סתירות וליצור דו-קוטביות חמורות, הם מנסים לגרד ולקרוע את מחשבותיהם של אנשים בשפה קשה ואכזרית וספרות.

לכן, בחבילות החדשות וההפקה שלהם, הפקו סרטים תיעודיים המתמקדים בנושאים היסטוריים, פוליטיים או חברתיים המציגים מידע באופן חד צדדי ובררני. תמונות וצלילים פרובוקטיביים משמשים לעתים קרובות בסרטים דוקומנטריים אלה. למשל, בחדשות, על ידי שידור חדשות דחופות והדגשת משברים, במטרה ליצור פחד, חרדה וייאוש בקהל ולהחליש את אמון הציבור בתקשורת המקומית, הם מגרים את הקהל.

אם תסתכל על כמה תוכניות של BBC ואיראן אינטרנשיונל, תראה שהם משתמשים בשפה של סאטירה, אירוניה ולעג כדי לבקר וvalidation אנשים או מבנים מנסים ליצור תחושה של חוסר אמון ושנאה בדעת הקהל. אמצעי התקשורת הללו משיקים את התוכניות הללו במטרה להחליש דמויות פוליטיות או חברתיות באמצעות בדיחות וליצור פער פסיכולוגי בקהל.

בשיחות חיות (Talk Shows), הם משתמשים במומחים או פרזנטורים שיש להם ספרות ושיח פרובוקטיביים ושנויים במחלוקת, שלדעתי הם נבלי תקשורת, לא מומחים עם ידע מדעי ואחריות חברתית כלפי אנשים וחברה, למה? כי כל תשומת הלב של הכבוד מתמקדת בגירוי רגשות הקהל ויצירת עימות. בין שאר הטריקים של אמצעי התקשורת הללו הנעים במסגרת תיאוריית הכלבים המשתוללים. השימוש ברשתות חברתיות ובתוכן מונחה משתמש. הם משתמשים בסרטונים קצרים, בקטעים רגשיים או שנויים במחלוקת ובממים באינטרנט כדי להפיץ במהירות מסרים אגרסיביים במטרה להשתמש ביכולת הגבוהה של הרשתות החברתיות כדי להפיץ מידע מעוות באופן נרחב ולשלוט במרחב האינטלקטואלי של הקהל שהם משלימים. טריק נוסף של התקשורת בשפה הפרסית הללו הוא לתקוף את הקהל באמצעות ז'אנרים בידוריים עם מסרים נסתרים. למשל, הם יודעים שיש עניין רב בסרטים, סדרות ומוזיקה בחלק מהמגזרים בחברה, ולכן הם משקיעים בהפקה של סדרות, סרטים ומוזיקה עם נושאים ביקורתיים או עוקצניים במטרה להשפיע בצורה תת-הכרתית על התודעה. של הקהל באמצעות תוכן אטרקטיבי ומשעשע הם עושים כדי להעביר בעקיפין מסרים פוליטיים או חברתיים.

מדיה אלו על ידי שילוב של ז'אנרים שונים וניצול של רגשי, חזותיים ומהירות פרסום, תורת הכלבים כלבת מיושמים.

להמשך…

* Zabelizadeh – חבר ב המועצה האקדמית של אוניברסיטת סאדה Vasima