איזה נזק גרמה "סערת אלאקצא" לציונים?/ שמונה ההשלכות

Mehr News, International Group: "כשהאכזריות והפשע עברו את הגבולות, כשהדורס הגיע לקצה גבול היכולת, צריך לחכות לסערה". מבצע סערת אל-אקצא נולד בתנאים כאלה. כפי שתיאר המנהיג העליון של המהפכה, האסון הזה נגרם על ידי מעשיהם של הציונים עצמם.

חלפה שנה מאז אותו יום היסטורי שחילק את המערכת העולמית ללפני ואחרי. כיום, יותר מ-41,000 בני אדם נרצחו בעזה, אך פלסטינים רבים המתגוררים בעזה עדיין מאמינים כי לא הייתה ברירה אלא לבצע את המבצע הזה. לפי סקר של המרכז לחקר המדיניות הפלסטינית, שני שלישים מהפלסטינים המתגוררים בעזה תומכים במבצע זה. לצד כל המרירות, ל-7 באוקטובר היו גם השלכות חיוביות.

השמדת המיתוס של אטימות

אולי ההישג החשוב ביותר של מבצע סערת אל-אקצא הוא ש-7 באוקטובר ניפץ את התדמית ארוכת השנים של אי-מנוצח ואטימות של המשטר הציוני. אירוע זה הראה כי המשטר אינו יכול עוד לחזות התקפות של קבוצות התנגדות כמו חמאס וחיזבאללה או בעל הרתעה מספקת מפני התקפות אלו. משוואת ההרתעה באזור השתנתה סוף סוף; השביל שנמשך בהמשך עם פעולות סד"ק 1 ו-2. הגישה הקודמת, שהדגישה אינטראקציות צבאיות קצרות טווח, עשויה שלא להיות ישימה יותר בהתחשב בנוף הביטחוני הנוכחי.

התרחבות של חוסר הביטחון בכל השטחים הכבושים

את ההשלכה החיובית השנייה ניתן לראות בחוסר הביטחון של השטחים הכבושים. החשש הגדול ביותר היה מתנאי החיים והביטחון של תושבי השטחים הכבושים וההתנחלויות הבלתי חוקיות בצפון, אך כיום החשש השתרש עמוק בחייהם של תושבי תל אביב וחיפה. המשטר הציוני התכוון להשיב לבתיהם את תושבי צפון השטחים שנמלטו מאימת המלחמה, וכיום שום מקום לא בטוח. יותר מ-550,000 ישראלים היגרו מהשטחים הכבושים בששת החודשים הראשונים של המלחמה. הגירות אלו גרמו לעלייה של 285% ביציאת הישראלים מהשטחים הכבושים. כמו כן, עזיבתם של מהגרים ומשקיעים עשירים מישראל גרמה לישראל לעזוב לראשונה את רשימת המדינות המושכות עולים עשירים.

שלישית, מבצע זה, כסמל להתנגדות פלסטינית נגד כיבוש המשטר הציוני, חיזק את הזהות הלאומית והגביר את הסולידריות בין הפלסטינים. פעולה זו הראתה שההתנגדות עדיין חיה ויכולה לעמוד מול התוקפנות של המשטר הציוני.

שנה משוואות אבטחה

התוצאה החיובית הרביעית היא שמבצע סערת אל-אקצא שינה את המשוואות הצבאיות והביטחוניות בכך שהוא חדר לעומק ישראל ותקיפת יישובים ציוניים. מבצע זה הראה שההתנגדות הפלסטינית מסוגלת לחדור ביעילות לשטחים הכבושים ולאתגר את ביטחונו של משטר זה.

משיכת תשומת הלב של דעת הקהל העולמית לפלסטין יכולה להיחשב גם כהישג החמישי של סערת אל-אקצא. מבצע זה גרם לכך שהנושא הפלסטיני שוב עמד בראש החדשות הבינלאומיות והסב את תשומת הלב של העולם למצב העם הפלסטיני ולפשעי ישראל. תמונת ההפגנות של כמה מאות אלפי אנשים מניו יורק ללונדון היא הביטוי של ההתעוררות הגלובלית הזו.

על פי סקר דעה חדש של אוניברסיטת קוויניפיאק, 52% מהצעירים האמריקאים בין הגילאים 18-34 הצהירו שהם מזדהים עם הפלסטינים. נתון זה השתנה משמעותית בהשוואה לאוקטובר. כמו כן, בסקר זה נמצא כי 66% מהצעירים מתחת לגיל 34 באמריקה מתחו ביקורת חריפה על התקפות ישראל על עזה.

על פי סקר חדש שנערך בקרב תושבי 16 מדינות ערב, 89 אחוז מהמשיבים מהעולם הערבי מתנגדים להכרה בישראל. לא רק שהנתון הזה מייצג עמדה כמעט פה אחד נגד הנורמליזציה בעולם הערבי, הוא גם מייצג עלייה של 5% בהתנגדות לישראל בהשוואה לסקר של 2022, שבו 84% התנגדו להכרה בישראל. בסקר האחרון של מכון עוגב על תמיכתם של אזרחי בריטניה בהפסקת ייצוא חלק מהנשק לישראל, קרוב ל-50% מתושבי המדינה תמכו ברעיון זה.

מכה כלכלית קשה לציונים

אבל זה לא כל הסיפור וכלכלת המשטר הציוני נפגעה קשות כתוצאה מהמבצע הזה. על פי הנתונים שמסר גדעון גילברט, מנכ"ל נמל אילת, בנמל לא נרשמה פעילות או הכנסה ב-8 החודשים האחרונים, והתקפות הכוחות התימנים בים סוף הפחיתו את תנועת הספינות ב-85%. כמו כן, הגירעון התקציבי של ישראל הגיע ל-8.1% או 41 מיליארד דולר, שהיה יותר מכפול מהתחזיות. המלחמה בעזה עלתה לישראל כ-63 מיליארד דולר, והאינפלציה בישראל הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 7 באוקטובר ב-3.6%. סגירת העסקים בשנת 2024 בישראל הגיעה ליותר מ-60,000. סמסונג נקסט סגרה את משרדה בישראל ויותר מ-40,000 משרות בישראל נסגרו.

המסדרון הכלכלי של הודו-מזרח תיכון אירופה (IMEC), הידוע בתור המסדרון הערבי-ים תיכוני בשל תפקידו המוביל של המשטר הציוני בקידומו ו שיתוף פעולה עם כמה מדינות ערביות לאורך המפרץ הפרסי זהו מסדרון כלכלי מתוכנן שמטרתו פיתוח ואינטגרציה כלכלית באסיה, במפרץ הפרסי ובאירופה, והתוואי המוצע שלו הוא הודו, איחוד האמירויות הערביות, ערב הסעודית, ישראל ויוון. פרויקט גדול זה התעכב משמעותית בשל המשך מלחמתה של ישראל בעזה. מצבו של המסדרון תלוי בשיפור היחסים בין המשטר הציוני לסעודיה, ועם החרפת הסכסוך בין תל אביב לעזה עתיד הפרויקט הזה קודר.

חלק מהאנליסטים מתארים את מלחמתה של ישראל בעזה כמכשול מרכזי לשאיפותיה הכלכליות והאסטרטגיות של הודו נגד סין (אם תצליח בקידום מסדרון זה). בעיה שאכזבה כמה משקיעים הודים גדולים לפתח את המסדרון הזה.

כשל בהרחבת הנורמליזציה

אי אפשר לדבר על ההשלכות החיוביות של סערת אל-אקצא ולא להזכיר את כישלון תוכנית השלום השאפתנית של אברהם ואת נורמליזציה של היחסים בין כמה מדינות ערביות והמשטר הציוני. לדברי פרד קמפ, ראש צוות החשיבה של המועצה האטלנטית, אין סיכוי שהתוכנית הזו תצליח. מעניין שהפשעים הנוראיים של אמריקה והמשטר הציוני בעזה עוררו כמה תומכים בנורמליזציה של היחסים במדינות האיסלאם. כך למשל, ד"ר אוסאמה אל-גזאלי, אחד המגינים הגדולים של נורמליזציה של היחסים עם המשטר הציוני במצרים, התנצל בפני העם במצרים ומפני חללי עזה בגלל תמיכתו בנורמליזציה. הוא אמר: "אני מתנצל על דעתי הטובה כלפי הישראלים שחשפו את רוחם השונאת, הפושעת והגזענית במלחמה הזו.

יתר על כן, דעת הקהל בעולם הערבי מתנגדת נחרצות להכרה במשטר הציוני. לא מזמן פרסם מכון דוחא סקר שבו נשאלו תושבי 14 מדינות ערב באיזו מידה הם מסכימים לכינון היחסים עם המשטר הציוני. בסקר זה, 90% מתושבי תוניסיה, 92% מתושבי עיראק, 87% מתושבי קטאר, 84% מתושבי מצרים, 85% מתושבי כווית, 84% מתושבי העיר. לבנון ו-94% מתושבי ירדן, הגובלת עם ישראל, התנגדו לנושא הזה. אפילו במרוקו, שממשלתה מקיימת יחסים דיפלומטיים עם המשטר הציוני מאז 2020, יותר משני שלישים מתושביה מתנגדים לכינון יחסים עם המשטר הציוני הבלתי לגיטימי. עוד עולה מסקר אמין נוסף שרק שני אחוזים מתושבי ערב הסעודית תומכים בנורמליזציה של היחסים עם המשטר הציוני.

התוצאה החיובית השמינית של סערת אל-אקצא היא התגברות חוסר שביעות הרצון של הציבור מהממשלה בשטחים הכבושים. לפי סקר של ערוץ 12 הישראלי, שנערך 8 חודשים לאחר מכן ב-7 באוקטובר, הרוב המוחץ של המתנחלים הישראלים רוצה שנתניהו יפרוש מתפקיד ראש הממשלה. 44% רוצים את התפטרותו המיידית של נתניהו 28% סבורים שהוא צריך לעזוב לאחר תום המלחמה. אפילו מחצית מתומכי הממשלה בעד עזיבתו של נתניהו לפני תום כהונתו. כמו כן, 39% מהמתנחלים רואים בנתניהו את האשם העיקרי של הכישלון הביטחוני ב-7 באוקטובר. עוד עולה מסקר זה כי 64 אחוז מהישראלים תומכים בהסכם הפסקת האש עם חמאס לשחרור אסירים ציונים.

סיכום

היום נמשכת התמיכה במשטר הציוני, בעיקר ברמת המנהיגים ומקבלי ההחלטות של מדינות המערב והערב, אך תמיכה זו אינה בחינם. סוגיית מלחמת ההרים הפכה לאחד הדאגות החמורות ביותר של מצביעי הבחירות האמריקאיות, והדבר מעיד על בזבוז של מיליוני דולרים שהוציא המשטר הציוני לאורך השנים לדיפלומטיה ציבורית ולשיפור תדמיתו. במהלך העשורים האחרונים ביקש המשטר הציוני לבסס את נוכחותו באזור ובעולם, אך כעת, הודות לסערת אל-אקצא, הוא חזר לפני 75 שנה ונלחם על קיומו וחייו.

Ilham Abedini; חוקר יחסים בינלאומיים