חולשת העומק האסטרטגי של המשטר הציוני מול חיזבאללה

Mehr News, קבוצה בינלאומית: אחד הנושאים החשובים ביותר שפחות טופלו לאחר תחילת פעולת סערת אל-אקצא ובמיוחד לאחר התקיפות האוויריות של המשטר הציוני, הוא החולשה של העומק האסטרטגי של זה. זו דיאטה. למעשה, חולשה זו היא אחד מעקב אכילס החשובים ביותר של משטר הכיבוש, אשר החיזבאללה הלבנוני מכיר היטב.

עומק אסטרטגי חלש של המשטר הציוני

למשטר הציוני אין עומק אסטרטגי לא מבפנים ולא מבחוץ. העומק האסטרטגי הפנימי הוא קיומו של מרחק רב מהאויב ומכשולים להגיע לבירה. עומק אסטרטגי זר יוצר גם מרחק בין האויב לשטח שצריך להגן עליו. חולשת העומק האסטרטגי בולטת במיוחד באוכלוסייה, בגיאוגרפיה ובתעשיות של משטר זה. גם אוכלוסיית המשטר הזה קטנה ומורכבת מקצת יותר מ-9 מיליון איש. הרוחב המרבי של הגבולות של משטר זה הוא רק 137 ק"מ ובנקודה הצרה ביותר הוא רק 15 ק"מ.

בנוסף, 55% משטח השטחים הכבושים מורכבים ממדבר הנגב. כמו כן, מחצית מהאוכלוסייה ומרבית המרכזים התעשייתיים, המסחריים והחברתיים שלה מרוכזים ברצועת חוף צרה של 100 קילומטרים. חולשה זו הפכה את התעשיות והתשתיות הצבאיות של המשטר הציוני לנגישות בקלות מהגבולות.

מאז הקמת המשטר הזה, מנהיגי המשטר הציוני מודאגים מהיעדר עומק אסטרטגי, במיוחד ביחס למדינות ערב. הגבלות אלו הכניסו את הארגון הצבאי של המשטר הציוני למצב התקפי מתמיד. בן-גוריון, ראש ממשלת משטר זה, התייחס למדיניות בטחונית זו כ"העברת הקרב לשטח האויב… בשל היעדר עומק אסטרטגי". מדיניות אגרסיבית זו העניקה עדיפות לשני המרכיבים של ניצחון מהיר במלחמות, הרתעה גרעינית, כוח אש מתקדם למניעת התקפות של מדינות ערב, רכישת נשק ארוך טווח ושימוש מכוון באלימות לא פרופורציונלית נגד אזרחים.

חשיבותה של עזה ולבנון בעומק האסטרטגי של המשטר הציוני

העומק האסטרטגי של המשטר הציוני סובל מהפגיעה הגדולה ביותר משתי הנקודות של רצועת עזה ואזור דרום לבנון. תל אביב כבשה את רצועת עזה במלחמת ששת הימים של 1967 וכבשה 1100 ק"מ משטח לבנון ב-1985. בשתי המלחמות, ההיגיון של המשטר הציוני היה שכדי להכיל את האיומים יש לכבוש אדמות זרות ולהרחיק את המלחמה מאזורים עירוניים פגיעים. מדיניות העומק האסטרטגית של תל אביב לאחר הנסיגה מעזה ב-2005 הייתה עימות עקיף עם חמאס באמצעות חיל אוויר וארטילריה ללא צורך בנוכחות פיזית ארוכת טווח בתוך האזור.

למרות זאת, מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר הניבה מכה שאין להכחישה לעומקו האסטרטגי של המשטר הציוני; במיוחד, מספר הנפגעים חסר התקדים הראה כי מדיניות הבלימה מרחוק ונוכחות כוחות ההגנה במזרח הגבול עם עזה אינה מבטיחה את ביטחון המשטר הציוני. במהלך השנה האחרונה המליצו מומחים רבים בתחום ביטחון הפנים של המשטר הציוני שכל מדיניות למתן עומק אסטרטגי תעמוד בשתי מטרות: הראשונה; פירוז עזה לצורך נסיגת הכוחות הציוניים ושנית; בנייה מהירה מחדש של תשתית אזרחית וממשלתית כדי לעשות דה-לגיטימציה לכל אלימות פלסטינית נוספת. אלא שהבעיה העיקרית כאן היא ממשלת הימין הקיצוני ותומכיה, שמחפשים את הטיהור האתני של עזה ומימוש הסיסמה המכונה "כיבוש, גירוש, התבססות", ונראה שהם אינם מרוצים. עם משהו פחות מהכיבוש ארוך הטווח של עזה.

השימוש של חזבאללה בנקודות התורפה של העומק האסטרטגי של המשטר הציוני

מתנחלים

רוב אוכלוסיית השטחים הכבושים מורכבת ממתנחלים. המתנחלים באזורים הצפוניים של השטחים הכבושים הם המטרות החשובות ביותר של חיזבאללה. כתוצאה מהתקפות חיזבאללה נמלטו יותר מ-300,000 מתנחלים בצפון השטחים הכבושים בעכו, עפולה, ביתשיאן, כרמיאל, קריית שמונה, מעלות תרשיחא ועוד.

תעשיות המשטר הציוני

רוב ההתקפות של חיזבאללה התמקדו בתעשיות המפתח של המשטר הציוני. חלק גדול מהצבא, התעשיות הכלכליות, חברות התעשייה, המוקשים והאדמות החקלאיות של המשטר הציוני חשופים להתקפות חיזבאללה. מאז תחילת המלחמה נאלצה חברת התעשייה הצבאית החשובה רפאל מהמשטר הציוני לסגור את פעילותה בהעברת מפעל ליד היישוב שלומי לאזורים נוספים. העיתון העברי "כלכליסט" הודיע ​​בדיווח ביוני 2024 כי מרכזי התעשייה העיקריים של ישראל בצפון נסגרו או נאלצו להעבירם למקומות אחרים, ויציבות כוח העבודה במפעלי הצפון הגיעה לפחות מ- 50%.

פגיעות זו גרמה לחיזבאללה להפעיל את המשטר הציוני בלוחמה פסיכולוגית במקביל להתקפות צבאיות בחודשים האחרונים. בהקשר זה ניסה חיזבאללה להראות את האתרים שניתן להשתמש בהם במקרה של מלחמה כוללת על ידי פרסום תמונות מזל"ט של מיקומים אסטרטגיים בתוך ישראל, לרבות העיר חיפה הממוקמת 27 קילומטרים מהגבול עם לבנון. יעד רמת הגולן.

התוצאה החשובה ביותר של חולשת העומק האסטרטגי של המשטר הציוני היא הספקות שנוצרים למנהיגי תל אביב במלחמת הקרקע. בנוסף ליכולת הטילים של חיזבאללה, המוערכת בלמעלה מ-150,000, גדל כוחה של הקבוצה במלחמת סוריה והאינטראקציה שלה עם קבוצות התנגדות עיראקיות. היקף ירי הרקטות של 6,000 עד 8,000 ליום ותחמושת מונחית מדויקת גרמו לחיזבאללה להסב נזק עמוק לתוך השטחים הכבושים.

תוצאה

האוכלוסייה המצומצמת, השטח הטריטוריאלי הקטן וריכוז התעשיות הצבאיות הן נקודות התורפה החשובות ביותר של העומק האסטרטגי הפנימי של המשטר הציוני סומכים עליו בלבנון. אך במקביל, ההתנחלויות והתעשיות המקומיות של משטר זה נמצאים תחת פגיעות רצינית ומתמודדות עם אתגרים גדולים מול תל אביב במלחמה ארוכת הטווח עם חיזבאללה.

סג'אד מוראדי קלארדה; חוקר יחסים בינלאומיים